בננות - בלוגים / / הזמנה לאתאיסט
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

הזמנה לאתאיסט

עוד משירי הנזיר היהודי, בהמשך לדו שיח בין יוסף עוזר לאמיר אור.

 

 

 

 

אֶלְיָאס פְרִידְמַן   1916-1999

 

 

 

 

אֶל אָתֵאִיסְט

 

 

אַל תְּדַרְדֵּר אוֹתָנוּ  לְוִכּוּחַ  עָקַר!

 

לֹא זוֹ  הַדֶּרֶךְ  לֶאֱמוּנַת אֱמֶת.

 

מִלְּבַד זֶה,  אֲנִי הָרֵי יוֹדֵעַ  אֵיזֶה  סִימַן שְׁאֵלָה

 

הוּא לְגַבֶּיךָ הָאָדָם, אַתָּה לֹא תְּקַבֵּל  אוֹתוֹ  כְּעֵד.

 

 

 

אוּלַי  בְּאֶמְצָעוּת  הָעֲצָמִים  יִהְיֶה  קְצָת  יוֹתֵר  קַל.

 

אָז לָמָּה לֹא תֵּשֵׁב  אִתִּי  בַּלַּיְלָה , עַל  הַסַּפְסָל שֶׁלִּי

 

בְּרֹאשׁ הָהָר,  לִשְׁמֹעַ  אֶת  גַּלֵּי  הַיָּם . . .

 

בְּוִכּוּחָם  הָאֵינְסוֹפִי  עִם   כּוֹכָבִים  מֵעַל?

 

 

20 תגובות

  1. רק מאמין אדוק יכול להכריז "בדרך לאמונת אמת". כאילו יש אחת כזו.
    לא ברור לי אם יש אירוניה עצמית בשורה זו.
    אני לא חושב.
    הבית האחרון היה יכול היה לצאת ישר מעטך שלך, נכון סבינה?

    • זה שאני מתעניינת בשיריו עד כדי לתרגמם כבר מראה על קירבה.

      בשיריו שאינם שירי מקום שירי סטלרה מאריס אינני מתעניינת.

    • באשר ל"אמונת אמת" הכוונה כנראה לשכנוע אמיתי– אשקול שינוי לקראת צאת הספר.

    • סבינה לגיורא

      באשר ל"אמונת אמת" הכוונה כנראה לשכנוע אמיתי– אשקול שינוי לקראת צאת הספר.

  2. סבינה, יוסף עוזר אינו אתאיסט, וגם אני לא. את הבית הראשון לא בטוח שהבנתי, אבל "אמונת אמת" היא סתירה בעיניי.
    מעניין שהנזיר מדמה לשמוע את הגלים מתווכחים עם הכוכבים. אני חושב שאציע לו ספסל אחר.

    • אמיר, הצחקת אותי!

      אותי מעניין הספסל כי אני מכירה אותו וגם ישבתי עליו בסטלה מאריס מתחת לרדאר.

      מאיזה ספסל לא רואים את הויכוח האינסופי בעד ונגד קיומו של אלהים?

      • סבינה, על ספסל השלוה וההתבוננות אלוהים אינו יושב כלל. אפילו היושב בקושי יושב.

        אבל לא אקח לך את הספסל ההוא, אחרי שהבאת אותו עד הנה 🙂

  3. מירי פליישר

    יפה וחכם. בודהיסטי משהו.אפעלו זן.

  4. ראיתי אתאיסט ששמע קירות מדברים, עצים בוכים ושמיים נופלים.

  5. איריס קובליו

    סבינה, אהבתי את הבית האחרון, מאד, בלי קשר לאלוהים או היעדרו

  6. היי סבינה
    הבית הראשון הוא היה יכול להיות -דיון-
    התשובה לחלוטין שירה צרובה.
    גם את נוגעת בעולמות כאלה
    להתראות טובה

  7. הבית השני ציורי מאוד ונגע בי, הויכוח עצמו עתיק כמו האדם, אז מי אני אתאיסטית מיבנאל שאדע מה נכון? בכל מקרה לא לחם ושעשועים הם העיקר, מה כן? אני עדיין מחפשת

  8. גרא גינזבורג

    לא בטוח שיש דבר כזה "אמונת אמת". מאוד יהודי הביטוי הזה. אך שורות הסיום מצויינות, כי איני מאמין גדול מדי בשכל, אני מאמין בחוויה, אולי אפילו חוויה ישירה של האדם עצמו. בכלל, מילה "אמונה" היא סטירה. חוויה אישית לא סטירה אף פעם, היא ידע ממש. אפשר לסמוך עליה. זה בשורות האחרונות.
    כייף שיש שירים כאלה.

  9. כאן:
    בְּרֹאשׁ הָהָר, לִשְׁמֹעַ אֶת גַּלֵּי הַיָּם …
    בְּוִכּוּחָם הָאֵינְסוֹפִי עִם כּוֹכָבִים מֵעַל?

    נמצאת האמונה האמיתית.יפה.

השאר תגובה ל סבינה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג