בננות - בלוגים / / רימון לראש השנה
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

רימון לראש השנה

 

עֲדוּלָה

 

 

 

 

 

הָרִמּוֹן מִתְכּוֹנֵן לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה

 

 

רִמּוֹן אָדֹם, רִמּוֹן נוֹצֵץ,

מֵצִיץ מִבֵּין   עֲלֵי  הָעֵץ,

תּוֹפֵשׂ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ  (כְּמוֹ הַיָּרֵחַ?)

וְהוֹפֵךְ

              כּוֹכָב זוֹרֵחַ!

 

כּוֹכָב זוֹרֵחַ —  לֹא מַסְפִּיק.

עָלָיו לִהְיוֹת

                    מַמָּשׁ מַבְרִיק!

עָלָיו לִלְמֹד הֲמוֹן הָמוֹן…

כְּדֵי לִהְיוֹת

                  "חָכָם כָּרִמּוֹן ".

 

מַסְמִיק הַמִּסְכֵּן, וּמַבִּיט בַּלּוּחַ

הַכָּחֹל,  הַגָּדוֹל,  הַסָּתוּם,  הַפָּתוּחַ…

עַל פְּנֵי הַלּוּחַ,  בְּמִצְוַת הַמוֹרָה ,

צִפֳּרִים  בִּמְעוּפָן   כּוֹתְבוֹת לוֹ…

                                          שׁוּרָה.

 

מַה יָפֶה  הַכְּתָב, הָרִמּוֹן  מִתְפַּלֵּא…

וְרֹאשׁוֹ הָאָדֹם  גַּרְגְּרִים  מִתְמַלֵּא.

 

 

12 תגובות

  1. מקסים!

    שנה עסיסית, מלאת תוכן וצוף, יפה, מתוקה ובריאה (!) – כרימון.

  2. עדנה גור אריה

    נפלא.

  3. מירי פליישר

    תופס שמש כמו הירח…
    את זה לא אשכח. נטבע בי.
    סבינה לדעתי אין שני לך בשירי ילדים
    חכמים מלמדים וצבעוניים. כל שיר שעור. ובכיף.

  4. יפה, איך הרימון לוקח מה שעושה אותו לכל כך מוצלח.

  5. כמה מקסים הרימון שמביט בלוח במצוות המורה וצפורים במעופן אומרות לו שירה, שיר חכם כרימון

  6. מקסים סבינה איך הברקת עוד קצת את הכתר של הרימון , מתוק מאד הרימון הזה

  7. סבינה, מה יפה שפע כתיבתך כרימון.

  8. זה יפה .מתאים גם לקטנים וגם לי.

  9. כמה יפה ומתאים.
    ואגב – שלושת בני אהבו ואוהבים עדיין את "מי אוהב אותי? – כולםםםם!". שנה טובה, רימונית.

השאר תגובה ל עדנה גור אריה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג