נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית.
התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון
—יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.
ספרי שירה למבוגרים:
מושב
1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א
הבית במגדל
1987 הקבוץ המאוחד
והים הזה ים כנרת
1994 הקבוץ המאוחד
ימי מנזר
1992 שוקן 1991
כליל
אבן חושן 2003
מן הספרים לילדים החתומים בשם העט
עדולה
שני הטריים ביותר הם:
צעצועים הוצאת עם עובד
שאלות לא קלות הוצאת א"ח
הים מלוח והשיר מתוק
סבינדולה
לקחתי את השיר שלך
והמתקתי בו את הקפה
ומרחתי אותו על הלחמניה
והייתה לי ארוחת בקר נפלאה
על המרפסת הקייצית
טה יובסק שי יואו
🙂
אֶנְצֵלֶג !
אבל האם ברור ההקשר: יש שיר של יאיר הורביץ "ללואיס כשתשכים"
יש שיר של יאיר הנקרא לאהבתי כשתשכים. בגלל זה אהבתי את המסר לאיריס.
מקסים ממקסימה העדולית על הבוקר של כולנו
מירי, אני כבר לא רוצה לשים שירים שמראים כמה אני מעמיקה, אלא שירים שעושים טוב על הנשמה.
נפלא , עם ריח של ים
תודה, אילנה. מירי דיברה על ריח של ברכות. בודאי לא התכוונה לריח הכלור אלא לריח של גופי מים…
סבינה תצחקי עלי אבל ריח ברכות עם כלור. מה לא עושים בשביל להתחבר לזכרון יקר ונדיר מאבא. ורק עכשיו אחרי הרבה שנים הזכרון נקי.
איזה כיף לאיריס!
מתוק לגמרי.
עדה, השיר נכתב מזמן. אבל עכשו אני שמה לב שלא נעדר ממנו איום. מספיק שיש ניגוד בין המתוק של המנגינה למלוח של הים
סבינה
הקדשתי לך את הפוסט האחרון שלי… שמת לב??
לא שמתי לב, אשים לב עכשו, ותודה מראש מכל הלב!
היי סבינה
כל אשר תדברי, תחשבי יפרח כשיר, קונכיה זה גם כלי נגינה, אני שומעת את השריקה.
להתראות טובה
טובה יקרה, את כל כך מפרגנת! ואני לא הקדשתי מספיק זמן להבין מה בדיוק את עושה. אבל עוד אשלים את החסר. ובנתיים, לפני החושך אני יורדת לשחות בכנרת.
יפהפה ! היום קבלתי את "צעצועים". איזה ספר יפה ! נהנית מכל שיר. איזה תום, כל כך נקי. גם מעוצב נחמד.
תודה, לוסי, את מאד משמחת אותי.