עדולה
אֲנִי צוֹלֵל
רָאִיתִי גַּל
מֵרִים סִירָה
מַמָּשׁ
עַד…….. הַשָּׁמַיִם !
שָׁמַעְתִּי אֵיך
ְ בַּסְּעָרָה
בּוֹכִים
יַלְדֵי-הַמַּיִם .
מָצָאתִי
סֵפֶר
שֶׁדַּפָּיו —
עוֹרוֹת שֶׁל
תְּמָנוּנִים !
נַחֲשׁוּ מִמַּה הָיָה
הַכְּתָב?
מִדְּיוֹ
שֶׁל דְּיוֹנוּנִים !
אֶל אֳנִיָּה אַחַת
טְבוּעָה
שֶׁבָּהּ
אוֹצָר בָּלוּם ,
בְּכָל יוֹם
בְּשָׁעָה קְבוּעָה
אֲנִי צוֹלֵל
כְּמוֹ כְּלוּם!
וְיוֹם אֶחָד אֶמְשֹׁך
אוֹתָהּ
לְמַעְלָה!
מַעְלָה!
מַעְלָה !
בְּצֶבַע אוֹר
אֶמְשַׁח אוֹתָהּ
וְהָלְאָה… הָלְאָה…. הָלְאָה….
אֶל
אִי יָרֹק
אָשִׁיט אוֹתָהּ
מַמָּשׁ כְּמוֹ קַבַּרְנִיט !
כִּי עַל הָאִי
הַהוּא
רָאִיתִי
פַּעַם
סִ י ר וֹ נִ י ת !
סבינדולה
וולקם-בק
אוי, לא יהיה שיר לבקר?!
קסם של שיר.הבת שלי, כשהייתה קטנה שאלה (בטיול בנמל יפו) "למה הסירות נושמות?". הבית הראשון של השיר הזכיר לי…אותה תנועה.
מקסים!
תודה, אסתי.
זה נפלא: "למה הסירות נושמות?"
הבת שלי שאלה בטיול לירושלים כשעמדנו מול מגדל דוד: "איפה המלך?"
כנראה מן השיר "חי חי וקיים"
איזה יופי. כמה תרבות לתת לילדים.
כמה זכרונות מספרי הילדות לנו .
עולם ומלואו בשיר מופלא אחד.
מירי, אני חוזרת עכשו מן המנזר בעין כרם — חשבתי עליך שם, את שותפה שלי לאהבת מנזרים. כמובן שסבינה כתבה שם, אבל עדיין קייץ וחופש גדול ואני נשארת עדולה!
הבאת אלינו חזרה את ריח הים והגלים הצבעים והאגדות עולם מלא גנוז בשיר אחד, עדולה
עדולינה יקרה שמחה שמסרת דש למקום הקסום ההוא . מתארת לעצמי שהאויר היה שם נפלא . פתאום שלא קראתי כמה ימים עדולה היא היתה חסרה לי מאוד.
פלחי אבטיח קרירים בימים עמוסי חום מוחי.
מירי, האויר בירושלים ללא כל השוואה עם בקעת הירדן! אבל האוירה במנזר פחות מיוחדת בקיץ. הבטחתי לעצמי לחזור בסתו, שתהיה קצת עגמימות פיוטית.
מפתה לשוט לאי סבינה
הילדה שלי צעקה בשמחה בגן חיות:
אבא נכון – שזה בְּרָה ?
צריך לאסוף ולנצור את האמירות האלה!
אשמאי צעיר!
ה"אשמאי צעיר!"
ברח , אבל היה מכוון אליך, משה
"אשמאי"?? "צעיר"???
בסך הכל ילד
נכנסת באופן מושלם לילד . כיף לקרוא.
לפעמים נדמה שזה יותר לנו לילד שבנו, לילד שהיינו מאשר לילדים של היום.
חמוד חמוד, עדולה!
חמוד מצידך להתייחס, אבל אתה הרי חובב ים!