בננות - בלוגים / / בקטמרן לאטלנטיס
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

בקטמרן לאטלנטיס

 

קיץ, מתחשק להמשיך עם הים. אולי קצת להרחיק לימים רחוקים יותר, לצאת למסעות שתחילתם  בשם מצלצל   ומעורר דמיון…

 

 עדולה

 

קוֹלוּלַה

 

 

כְּשֶׁדַּלְיָה  נָסְעָה  לְאוֹסְטְרַלְיָה,

הִיא  בִּקְּרָה  בַּאֲגַם  קוֹלוּלַה .

      בְּמֵימָיו  הִיא  שָׂחֲתָה  כָּל  הַלַּיְלָה…

וּלְבַסּוֹף,  כְּשֶׁהַבֹּקֶר   עָלָה

 

הִיא יָצְאָה   וְ… כֻּלָּהּ  "עוֹר שֶׁל סָבְתָא"!

"הַהוֹרִים  לֹא יַכִּירוּ  אוֹתָהּ!"

אָז יוֹתֵר  הִיא   לֹא  שָׁבָה  הַבַּיְתָה,

עַל שְׂפָתוֹ  הִיא בָּנְתָה  לָהּ   בִּקְתָּה.

 

וְעָגוּר,  שֶׁגָּר  שָׁם  מִזְּמַן,

בָּא  לִרְאוֹת  מַה  בּוֹנִים ?    מִי בּוֹנָה ?

וְהָפַךְ   לְחָבֵר נֶאֱמָן

שֶׁל דַּלְיָה — הַיַּלְדָּה הַזְּקֵנָה.

 

אִם  תָּטוּסוּ  מֵעַל לְאוֹסְטְרַלְיָה,

וְתַבִּיטוּ בַּנוֹף הַנִּפְלָא…

נוֹפְפוּ, נוֹפְפוּ  נָא  לְדַלְיָה

 

שֶׁעַל שְׂפַת  אֲגַם  קוֹלוּלַה.

 

 

 

 

קָטָמָרָן

 

 

אֵין עוֹד  מְאֻשָּׁר  כְּרַן,

הוּא קִבֵּל  קָטָמָרָן !

 

קָטָמָרָן —  סִירָה כְּפוּלָה —

            תַּרְאֶה   לְרַן   עוֹלָם נִפְלָא!

 

אַךְ  אִם יֵרֵד  פִּתְאוֹם    מָטָר

                 כְּשֶׁיָּשׁוּט   לְגִּיבְּרַלְטָר ?!

 

אִם בָּרָק  פִּתְאוֹם  יַבְזִיק

                כְּשֶׁיָּשׁוּט     לְרֵיקְיָוִיק   ?

 

אִם בְּרַדִים   גְּדוֹלִים  יֵרְדוּ

                כְּשֶׁיָּשׁוּט     לְקַטְמַנְדּוּ 

 

אִם יַתְקִיפוּ שׁוֹדְדִים

             מוּל  חוֹפֵי    אִי הַשֵּׁדִים?!

 

אִם  וְאִם  וְאִם   וְאִלּוּ

  הוּא עוֹד לֹא הִפְלִיג   אֲפִלּוּ!!!

 

 

 

 

 

אַטְלַנְטִיס

 

 

 

 

אַטְלַנְטִיס     הָיְתָה   וְאֵינֶנָּה.

 

שָׁקְעָה    בַּיָּם     כְּלֹא  הָיְתָה.

 

אוּלַי   נֵלֵךְ  וּנֵחַפְּשֵנָה ?

 

נִצְלֹל   לְתוֹךְ    עוֹלָם   אַחֵר…

 

 

 

אִם   לֹא   נִמְצָא    נַמְצִיא   אוֹתָהּ!

 

וְיִהְיֶה

 

         מַה   לְּסַפֵּר.

 

 

 

17 תגובות

  1. האם כתבת את "קולולה" עלי?
    וגם אם לא, בכל זאת זה עלי…

    • בוודאי, היא בתוך כולנו הילדה הזקנה, הילדה שרצתה להפליג והתרחקה יותר מדי, הילדה שחולמת על חבר עגור…

  2. שירים יפים. מבעד לגלים נראים לי כולם כמטפורה לחיים עצמם, עצב (ההורים לא יכירו אותה/אז יותר היא לא שבה הביתה),חרדה (אם ואם ואם ואילו/הוא עוד לא הפליג אפילו),תקווה (אם לא נמצא-נמציא אותה!/ויהיה מה לספר).נהניתי.

    • לוסי, הרבה מזה פשוט מאהבה לצלילי המלים… אבל שנוצר הידהוד עמוק יותר — אין שיר.

      • סליחה סבינה, חוץ מהאהבה לצליל, לא הבנתי את המשך תשובתך.

        • לוסי, קפצתי מלה מרוב מהירות לצאת עכשו לטיול לנחל דן.

          אני אומרת שאמנם המלים הן שמגרות לראות לאן הן מובילות… מין משחק שכזה, אבל בלי שנוצר הידהוד שאומר עוד משהו על עוד משהו, ככה בטבעות מתרחבות… אין שיר.

  3. אהבתי, מכולם יותר את הראשון, מקסים. קנאתי גם ברן שקבל מתנה קטמרן, אכן מתנה ראויה!

  4. עדולה, איפה היית כשהייתי ילד?

    הייתי שט על קטמרן להחוּלָה, עדולה!

    • ים החולה שנעלם אכן ראוי לשיר… כמו בקייאק על הירדן של… זה שכתב את "רוב רוי"

  5. סבינה היקרה
    והים אינו כלה
    כיף לקרא אותך, משאיר אדוות גלים
    להתראות טובה

    • תודה, טובה. עכשו בחלון שמאחורי המחשב עשרות מפרשיות צבעוניות של ילדי הקייטנה… עושות טוב על הנשמה, ובאמת הים אינו כלה

  6. מקסימים ואגדיים, סבינה. איזה יופי!

  7. קולולה נפלא, נותן תחושת ריחוף שכל אחד יכול להיות מאושר בהישג יד.

  8. אהבתי את השיר הקטן על אטלנטיס, כולל הקריצה בסוף. זה נכון: אגדות קסומות אינן מאבדות מקסמן אם מתברר שהן לא אמיתיות.

השאר תגובה ל טובה גרטנר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג