בננות - בלוגים / / רובינזון קרוזו
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

רובינזון קרוזו

 

הקייץ מזכיר לי שספר התשתית של חיי היה רובינזון קרוזו.  אבי רצה ללמד אותי צרפתית והיה קורא איתי מדי יום במהדורה  גדולה ומהודרת.  הוא רצה להכין אותי לעולם הגדול במובן של להתקדם בחיים, ולהיות דיפלומטית או משהו כזה כשאהיה גדולה. אני למדתי מן הספר הזה – שיש איים פראיים, ושאדם יכול לחזור אחורנית ולהתחיל שם הכל מחדש.

 

 עדולה

 

 

אֲנִי  וְהַיָּם

 

 

 

 

זֶה  הַיָּם  הַגָּדוֹל

וְזוֹ  אֲנִי .

 

    וְהוּא

             תַּם . . .  וְחָכָם . . .  וְרָשָׁע . . .

 

כִּי אֲנִי

כֵּן   יוֹדַעַת   לִשְׁאֹל!

 

   אַךְ  עוֹנִים  לִי

                  רַק    שָׁה  שָׁה   שָׁה…

 

 

 

 

 

 

 

 

רַפְסוֹדָה!

 

 

יָם סוֹעֵר  שָׁלַח  מַתָּת 

רַפְסוֹדָה!  שְׁלֵמָה  כִּמְעַט.

רַ פְ ס וֹ דָ ה ?

             כֵּן, רַפְסוֹדָה. . .

מִי  יוֹדֵעַ  אֶת  סוֹדָהּ?

 

מֵהֵיכָן  לְכָאן   הִגִּיעָה?

אֵיזֶה  חוֹף  הָיָה אָבִיהָ?

 

אֵיזֶה  יָם  עָבְרָה  בִּיעָף?

אֵיזֶה  שֵׁד  אוֹתָהּ  דָּחַף?

 

אֵיךְ  הַיָּם   כְּשֶׁהוּא

                         פְּרָאִי?!

 

אֵיךְ  הַלֵּב

              כְּשֶׁסּוֹף סוֹף………… אִי?

 

אֵיךְ טוֹבַעַת  אֳנִיָּה?

 

רוֹבִּינְזוֹן —  הַאִם הָיָה?

 

 

 

 

 

 

מִלִּים שֶׁל יָם

 

 

לְנָמֵל  יֵשׁ… יַבֶּשֶׁת,

לְגָמָל  יֵשׁ… דַּבֶּשֶׁת,

לָחֵץ  יֶשְׁנָהּ… קֶשֶׁת

וּלְרוֹבִּינְזוֹן…  שֵׁשֶׁת!

 

לְשֵׁשֶׁת   יֵשׁ…  אִי,

וְהַיָּם  הוּא… פְּרָאִי,

וְהַיָּם   הוּא… רֵאִי ,

וְהַיָּם   הוּא…

                  רֵעִי!

 

 

 

 

 

 

17 תגובות

  1. אהבתי את כולם. בראשון יש את העניין שבהקדמה שמדבר על הכוונות של הגדולים מולי, הילדה. רוצים אותך דיפלומטית ויצאת משוררת, רוצים שתקשיבי ואת שואלת שאלות.
    בשני המשפט "איך הלב כשסוף סוף……אי?" יש גם ההתרגשות מהאי וגם הבדידות של הלב-אי.
    והשלישי פשוט משעשע ומתגלגל כמו גל.
    תודה!

    • כל השירים קסומים, סבינה ,ויש בהם חכמה בוגרת אהבתי במיוחד את "אני והים " יש בו חכמה בוגרת ,אכן יש כל כך הרבה מה לומר ומה לשאול ולפעמים מששים (מהסים) אותך ביד גסה ולא רק הים, ולוואי והיה רק הים … מאמצת לליבי את ספר השירים המתוק והעמוק הזה

      • תודה, חנה. עדולה בוחרת לכאן את השירים הבוגרים יותר, אבל לא בלי חששות לעשות צחוק מעצמה .

    • לוסי, זה עתה עליתי משחיה בים אחר, אבל הים של הילדות תמיד מתגלגל בפנים. והגעגועים לראות אי באופק תמיד שם, והפרושים ל"אי" רק הולכים ומתרבים עם השנים.

    • סבינה ללוסי

      לוסי, זה עתה עליתי משחיה בים אחר, אבל הים של הילדות תמיד מתגלגל בפנים. והגעגועים לראות אי באופק תמיד שם, והפרושים ל"אי" רק הולכים ומתרבים עם השנים.

  2. סבינדולה יקרה
    הקדשתי לך היום פוסט,
    לך ולשירי הים המופלאים שלך
    איריס

  3. מאד אהבתי את השורה על איך הלב כשסוף סוף…אי. אפילו שלוש הנקודות שם מלאות התרגשות.

  4. אהבתי מאד!

  5. הבית לפני אחרון הכי מגניב.

  6. מירי פליישר

    אוצרות של קסם ורעיונות חילקת לילדים כמו סנטה קלאוס ועכשיו לנו. תודה

השאר תגובה ל איריס קובליו ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג