בננות - בלוגים / / אהבת 50 השנה
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

אהבת 50 השנה

 

לא רגילה לתת שירים שזה עתה נכתבו. אני נוהגת להשהות אותם ,כאילו הם יין שישתבח עם עצם ההיתיישנות .– אבל הנה קצת  יין חדש, חלק מ"בציר גינוסר" 

 

 

 

 

אַהֲבַת 50 הַשָּׁנָה

 

 

 

 

כְּשֶׁחֲבֵרַי  נָסְעוּ לְלוֹנְדּוֹן וּפָּרִיז

                    לִמְחוֹזוֹת הָאֲגַמִּים

                          לִמְלוֹנוֹת הַכּוֹכָבִים

                                  לְמַפְּלֵי הָאֵיתָנִים

 

בָּאתִי אֵלַיִךְ

  גַּרְתִּי  בְּאֹהֶל , כְּנֵסִיָּה, שִׁכּוּן , מִשְׁכָּן

 

טָבַלְתִּי  בְּלִבֵּךְ

בִּטַּלְתִּי אֶת  הָאַיִן

 

נָטַלְתִּי אֶת  הֲיֵשׁ   שֶׁאַתְּ   הִגַּשְׁתְּ —

פִּסָּה שֶׁל כָּאן  שְׁבוּרָה  מִן הָאֵינְסוֹף

 

הַיּוֹם   בְּתֹם  5  עֲשׂוֹרִים

הִנֵּה  סִכּוּם בֵּינַיִם:

 

גַּרְתִּי  בְּכָל  חוֹפַיִךְ

הִגַּעְתִּי  אֶל  הַחוֹף

 

 

 

27 תגובות

  1. מקסים!!! בעקר מדהים המשחק המהפך באותיות ט-ב-ל והצלילים החוזרים בוריאציות בשורות הנפלאות "טבלתי בלבך/בטלתי את האין/ נטלתי את היש שאת הגשת-/פסה של כאן שבורה מן האינסוף". תודה רבה!

  2. אשרייך שהגעת לחוף הטבילה והביטול

    • מזדהה עם כל מילה ,סבינה ,אני אישית לא מסוגלת לשהות בחו"ל יותר מארבעה ימים ,מה לעשות מתגעגעת, איזה חיבור נהדר יש בינך לבין המולדת שלך, איזה דבר נפלא למצוא את הבית הפנימי בתוך הבית החיצוני ,השיר מתכתב בדרך הפוכה לחלוטין עם שירה של חוה פנחס "אין לי מקום" ליבי עם שירך, אכן יש מקום אם מפנים מקום אמיתי ושורשי ,יום טוב וד"ש לכנרת ,למנזרים ולכל אבן במסע

      • היכולת להרגע ולהתמקד במקום אחד היא אולי עניין של מזג. אבל בטוח שכדי לאהוב משהו צריך להיות מושקע בו, להתאהב אפשר גם בפחות השקעה

        ורוב בני האדם רוצים את הריגוש של ההתאהבות, של החדש!

    • שם למחזור שירים: הטבילה והביטול.

      תודה.

  3. לחיים סבינה
    החוף של עכשיו הוא המופלא ביותר, במיוחד כשאת ישובה עליו, על הדשא שעל סף ביתך, תחת הדקלים האימתניים, מול התכלת כסופה של הכנרת. אוי סבינה..
    שולחת לך ציור שציירתי מאצלך שם
    http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/2620126653/sizes/o/
    איריס

    • איזה אקוורל יפה ! התכלת, הקרירות, השקט…עושה טוב לשיר.

    • תודה, איריס, בדיוק מתחת לדקל הזה ישבתי וכתבתי את הכל למזכרת,ולא נפל העפרון ולא נפל עלי ענף מן הצמרת

      תודה לאל!

  4. שיר שזה עתה נכתב ויצא לאור כמו תינוק נולד. יש לו את הריח שלו, המתיקות שלו ובא לנו לערסל אותו.
    אהבתי ושמחתי שהגעת.

  5. יפה מאד סבינה מורגש שזה נכתב ממקום עמוק.

  6. פרט לעובדה שהזדהיתי בכך, שגם אני לא אוהבת להיות תיירת במקומות מרוחקים מכאן – אהבתי מאד את "הפיסה של כאן", שהיא "שבורה מן האינסוף", וגם את שתי השורות האחרונות, שמהדהדות, בשבילי, את חוף המבטחים.

    • בודאי שזה מתכתב עם השורות של רחל: ..
      "למה קרצתם לי חופי הפלא,
      למה כזבתם אורות רחוקים?"

  7. סבינה, אשרייך. "פִּסָּה שֶׁל כָּאן שְׁבוּרָה מִן הָאֵינְסוֹף" היא בלי ספק מחוז חפץ וחוף ראוי, יהיה אשר יהיה.

    • התפישה שלי (וכמובן שזה טמפרמנט מסויים שחייב להצדיק את עצמו )היא

      שהכרה לעומק של פיסת ארץ קטנה — היא קיצור הדרך להבנת העולם הגדול

    • טוב לשמוע את זה מאיש העולם הגדול.

  8. סבינה, אוהבת בעיקר את הבתים האמצעיים, הפנייה אל הכינרת "טבלתי בלבך…" היא נפלאה, וגם ההכללה של הכנסייה בתוך מקומות המגורים.
    ניתנת כאן נקודת מבט מאוד מיוחדת של מהגרת (מעין נקודת מבט יהודו-נוצרית)של ההשתייכות למקום. יפה.
    הייתי חושבת עוד על "עכשיו בתום 50 שנה/ מעין סיכום ביניים" (מקווה שהציטוט מדויק). זה נשמע לי איכשהו קצת מגושם מבחינת הניסוח. הייתי עובדת עוד גם על הבית הראשון. תודה, תמר

    • התכוונתי, כמובן, ל"בתום 5 עשורים/ הנה סיכום ביניים". תמר

      • מוכנה לשמוע הצעות קונקרטיות, אם יש לך פנאי — השיר חדש ורך, עוד אפשר לשנות בלי לשבור

        • סבינה, אני אשמח – אכתוב לך מאוחר יותר בערב. תמר

        • סבינה, אין לי כרגע עצות יותר קונקרטיות, רק שכדאי לדעתי עוד לחשוב על השורות האלה בשיר. תודה על ההקשבה, תמר

  9. נהדר ומשמח! פשוט במובן הטוב.

  10. משה יצחקי

    כשברל כצנלסון הגיע לחופי הארץ, הוא אמר: בשבילי זהו חוף אחרון, חוף אחר לא יהיה לי.
    אוהב את השיר, אבל מודה שאני חייב מדי פעם לנפוש ולהתרחק מגבוליה, זה לא מפחית כהוא זה את האהבה

    • משה, תודה על המידע על ברל, דברים כאלה חשובים לי, מעבים את החווייה שלי כאן.

השאר תגובה ל סבינה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג