3 שִׁירֵי כַּרְמֶל
*
כְּשֶׁהַרַכֶּבֶת עוֹצֶרֶת
בִּנְמַל חֵיפָה
יֵשׁ וַאֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת
לְרֶגַע
מִשְּׁנוֹתַי הָעוֹמְדוֹת,
מֵחַיַּי הַיּוֹשְׁבִים
וּמַפְלִיגָה
עַל שֵׁם
שֶׁל אֳנִיָּה
*
עַל הַכַּרְמֶל הַצָּרְפָתִי
עִם תַּרְמִיל שֶׁל עִבְרִית
וְחַיַּי
*
חֲשׁוּדָה כִּמְעָרָה
בַּכַּרְמֶל
בִּשְׁהִיַּת אֵלִיָּהוּ –
אֲנִי מַעֲמִידָה
פְּנֵי אֳנִיַּת מִטְעָן
שְׁחֹרָה
עֲמוּסָה תּוֹבָנוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת
המשך מוטיב הכרמל, הפעם לא שירי ילדים. למרות שכל מי שאוהב לנסוע ברכבת ולטייל בכרמל עם תרמיל… הוא קצת ילד.
סבינה יקרה, יש זרימה מענינת בין שירי הילדים לשירת המבוגרים שלך (השתמשתי בביטוי זה לצורך ההנגדה בלבד).
סבינה יקרה, יש זרימה מענינת בין שירי הילדים לשירת המבוגרים שלך (השתמשתי בביטוי זה לצורך ההנגדה בלבד).
כן !!! רכבות, אניות, מטוסים ! על הכל לעלות ולנסוע! וגם "כאילו"- טוב.
בכאילו, הטקסטים הכי חזקים. יש לי ספר לילדים בשם "העפרון שלי הוא אניה"
היי סבינה
לרגע לא הייתי בטוחה שזאת את חיפשתי את הכינרת, אך זאת את…
יש את התושה של מסע פנימי… בתוך המסע החיצוני
הכניסה למערה פנימה
להתראות טובה
אני עושה לעצמי ימי טיול וכתיבה גם במקומות אחרים מהכנרת. אני אוהבת במיוחד את הכרמל הצרפתי , עם מערת אליהו, עם המנזר האיטלקי…
את שלושת שירי הכרמל שלך יקח בדרך לכרמל שלנו. כל כך יפים וציוריים.
להתראות soon
חיפה עיר ילדותי. תודה שנתת מילים למסעות שהיינו עושות כל שבת אחותי ואני במעלה הכרמל מחיפה תחתית וחזרה.
הכרמל הקסום.
סבינה גם בחיפה התגוררת?
לא, מירי. אף פעם לא גרתי בחיפה. אבל אני אוהבת את הכרמל הצרפתי עם מערת אליהו והמנזר הכרמליטי ,הכנסיה האיטלקית…
חלק ממה שהביא אותי לשם היה גלישת הרוח של שלשת הילדים שלי. הייתי באה איתם לבת גלים ובזמן שהם גולשים, אני עולה אל הכרמל!
מירי, זה עתה אני חוזרת מיום בתל אביב. הייתי בתערוכה שלך. היתה לי הפתעה שהמוצגים קטנים. מתאים להם להופיע בגדול! ה"בדים" שעל הקיר , העוברים, יש בהם משהו מונומטלי! גם החרקים דמיינתי אותם לפחות בגודל צלחת!
זה היה כמו לפגוש מכרים ותיקים ואהובים.
הי סבינה איזה יופי שהיית.
שמחה שאת מביעה גם ביקורת ,לא שאני יכולה לעשות משהו בקשר לגודל אבל חשוב כנראה לציין גדלים . הצילום באינטרנט מתעתע.
ייתכן שתצוגה אחרת בחדר קטן יותר היתה עושה עם העבודות חסד רב יותר.
לגבי שירי חיפה שלך אני שמחה שהיכרתי את עדולה עכשיו. פשוט קסום.
את משוררת בלב בנפש ובכל כולך .
את הכרמל הצרפתי והמערות אני לא מכירה, אבל עם השיר הראשון הזדהיתי מאד. אני עוברת שם ברכבת לעיתים קרובות, והאניות עוגנות ממש מחוץ לחלון, כמעט בהישג יד, נושאות על סיפונן ריחות של מקומות רחוקים.
וזה נחמד, השנים העומדות והחיים היושבים.
וגם השמש, אגב, עוברת בערך שם לצד השני (הבלתי צפוי) של חלונות הרכבת: בגלל הסיבוב במפרץ.
איזו הבחנה — שינוי הכיוון של השמש! גם אני הירבתי לנסוע ברכבת לנהריה כשגרתי בכליל.
יפים, סבינה, ובעיקר דיבר אל ליבי הראשון, שיש בו "ניחוח של פעם" עם געגוע שנוסע על אניות משער הים של מדינה שטרם עלתה על מטוסי השֶכר; געגוע שמפליג על שם, על מלה, אבל הרחק הרחק.
אמיר, איזה יופי שאהבת את השיר הפשוט הזה! אתה, איש העולם הגדול!
אהבתי מאוד את השיר הראשון. אני חייבת לומר שכל משחקי הרווחים הללו מפריעים לי ביותר (מופעים אצךך וגם אצל אמיר אור). מבחינתי הם לא יוצרים ריווח בקריאה אלא מטרד בעין, במיוחד בקריאה באיינטרנט ובמיוחד כשהפונט כל כך גדול. זה נאמר כנקודה למחשבה לא באופן קנטרני.דווקא כי אהבתי את השיר הראשו ןבמיוחד וזה הפריע לי.
אני חוזרת עכשו מעבודה על ספר חדש עם העורכת שלי– וגם היא טענה אותו דבר.
אבל אני אוהבת שיש אויר וזמן לנחש מה יבוא…
יפה וקסום. במיוחד השיר הראשון.
סבינה, אני מאוד אוהבת יך שאת כותבת טבע
גלית
תודה, גלית.
מאוד אהבתי את השיר השני.
מה רע בשירי ילדים? כולנו ילדים.
בדיוק אתמול קראתי את ציפור הנפש שוב. זה דווקא יותר כיף לקרוא את זה כמבוגר. זה מפשיט לך את הדברים.
נכון, כשתרגמתי את טד יוז, עזר לי מאד לקרוא את ספריו לילדים– שם מצאתי את המסר שלו בצורה יותר פשוטה.
אני אוהבת את זה בשירה. הפשטות. אני חושבת ששיר מאבד מערכו כשלא מבינים מה רצו להגיד בו. לא הכול חייב להיות כזה מסובך. הרי כולנו ילדים בסופו של דבר.
שירים נכונים על-כך. והרי הכרמל הוא מכורתי.
אני לא מכירה אותו מספיק. אני מבטיחה לעצמי לעשות תקופה עם הנזירות הכרמליטיות ולחוות אותו.