|
Lady Lazarus I have done it again. A sort of walking miracle, my skin A paperweight, Peel off the napkin The nose, the eye pits, the full set of teeth? Soon, soon the flesh And I a smiling woman. This is Number Three. What a million filaments. Them unwrap me hand and foot —— These are my hands Nevertheless, I am the same, identical woman. The second time I meant As a seashell. Dying I do it so it feels like hell. It"s easy enough to do it in a cell. Comeback in broad day "A miracle!" For the eyeing my scars, there is a charge And there is a charge, a very large charge Or a piece of my hair on my clothes. I am your opus, That melts to a shriek. Ash, ash— A cake of soap, Herr God, Herr Lucifer Out of the ash |
סִילְבִיַה פְּלָאת תרגום: סבינה מסג
לֵיְדִּי לָאזַארוּס
עָשִׂיתִי זֹאת שׁוּב.
פַּעַם אַחַת בְּכָל עֶשֶׂר שָׁנִים
זֶה הַחִשּׁוּב. — —
אֲנִי מִין פֶּלֶא מְהַלֵּךְ , עוֹרִי
זוֹהֵר כְּמוֹ אָהִיל שֶׁל נָאצִים,
רֶגֶל יָמִין שֶׁלִּי
מִשְׁקֹלֶת-נְיָרוֹת,
פָּנַי פִּשְׁתָּן יְהוּדִי מְשֻׁבָּח
וַחֲסַר תָּוִים.
אוֹיְבִי,
קָלֵף מִמֶּנִּי אֶת הַבַּד!
אַתָּה נִרְעָד?
הָאַף, חֹרֵי הָעַיִן, כָּל מַעֲרֶכֶת הַשִּׁנַּיִם?
הַנְּשִׁימָה הַחֲמוּצָה
הִיא תֵּעָלֵם בְּיוֹם אֶחָד.
בִּמְהֵרָה , בִּמְהֵרָה
כָּל הַבָּשָׂר שֶׁאָכְלָה מְעָרַת הַקֶּבֶר
יִהְיֶה עָלַי בַּחֲזָרָה
וַאֲנִי שׁוּב כֻּלִּי חִיּוּכִים.
אֲנִי רַק בַּת שְׁלוֹשִׁים,
וְיֵשׁ לִי תֵּשַׁע פְּעָמִים לָמוּת כְּמוֹ לַחֲתוּלִים.
זֶה הָיָה מִסְפָּר שָׁלֹשׁ .
אֵיזֶה זֶבֶל
לְחַסֵּל כָּל עֲשׂוֹר שָׁנִים.
אֵיזֶה מִילְיוֹן נִימִים.
הֶהָמוֹן הַמְּפַצֵּחַ גַּרְעִינִים
נִדְחַף כְּדֵי לִרְאוֹת
אֵיךְ מַפְשִׁיטִים אוֹתִי יָד וְרֶגֶל —-
הַסְּטְרִיפְּטִיז הַגָּדוֹל.
רַבּוֹתַי וּגְבִירוֹתַי
אֵלֶּה הֵן יָדַי
אֵלֶּה בִּרְכַּי .
אֲנִי אוּלַי עוֹר וַעֲצָמוֹת,
לַמְרוֹת הַכֹּל, אֲנִי אוֹתָהּ אִשָּׁה עַצְמָהּ.
כְּשֶׁזֶּה קָרָה לַרִאשׁוֹנָה הָיִיתִי בַּת עֶשֶׂר, יַלְדָּה.
זוֹ הָיְתָה תְּאוּנָה.
בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה הִתְכַּוַּנְתִּי
לְהַחְזִיק עַד הַסּוֹף וְלֹא לַחְזֹר עוֹד.
כְּמוֹ צִדְפָּה
נִסְגַּרְתִּי בִּתְנוּדוֹת .
הָיוּ צְרִיכִים לִקְרֹא וְלִקְרֹא
וּלְהַרְחִיק מִמֶּנִּי תּוֹלָעִים כְּמוֹ פְּנִינִים דְּבִיקוֹת.
לָמוּת
זוֹ אָמָּנוּת. כְּמוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר.
אֲנִי עוֹשָׂה אֶת זֶה טוֹב לְהַדְהִים
אֲנִי עוֹשָׂה אֶת זֶה שֶׁמַּרְגִּישִׁים תַ"גֵּיהִנֹּם .
אֲנִי עוֹשָׂה אֶת זֶה שֶׁזּוּ אֱמֶת פִּתְאוֹם.
הֱיִיתֶם בְּוַדָּאֵי אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לִי כִּשָּׁרוֹן.
לֹא קָשֶׁה לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה בְּאֵיזֶה חַדְרוֹן.
לֹא קָשֶׁה לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה וּכְבָר לְהִשָּׁאֵר.
זוֹ הַשִּׁיבָה הַתֵּאַטְרָלִית
בְּאֶמְצַע הַיּוֹם
אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, אֶל אוֹתָם פָּנִים , אֶל אוֹתָהּ קְרִיאָה
גַּסָּה וּמְשֻּעֲשַעַת :
"מַמָּשׁ נֵס!"
שֶׁאוֹתִי מְשַׁגַּעַת.
יֵשׁ תַּשְׁלוּם
בִּשְׁבִיל לִרְאוֹת לִי תַ"צַלֶּקֶת , יֵשׁ תַּשְׁלוּם
בִּשְׁבִיל לִשְׁמֹעַ לִי תַ"לֵב —
הוּא בֶּאֱמֶת פּוֹעֵל.
וְיֵשׁ תַּשְׁלוּם, תַּשְׁלוּם עֲצוּם מְאֹד
בִּשְׁבִיל מִלָּה אוֹ נְגִיעָה
אוֹ טִפַּת דָּם
אוֹ חֲתִיכָה מִשַּׁעֲרִי אוֹ מִבְּגָדַי .
כָּךְ, כָּךְ, הֵרר דּוֹקְטוֹר.
כָּךְ, הֵרר אוֹיְבִי.
הָאוֹפּוּס שֶׁלְּךָ אֲנִי .
אֲנִי הָאוֹצָר שֶׁלְּךָ,
תִּינוֹק הַזָּהָב הַטָּהוֹר
הַנָּמֵס לִצְוָחָה .
אֲנִי סוֹבֶבֶת וְנִשְׂרֶפֶת.
אַל נָּא תַּחְשֹׁב שֶׁאֵין לִי מְלוֹא הַהַעֲרָכָה לְזֶה שֶׁכָּל כָּךְ אִכְפַּת לְךָ.
אֵפֶר , אֵפֶר —
אַתָּה נוֹבֵר וּמְעַרְבֵּב.
עֲצָמוֹת, בָּשָׂר, אֵין שָׁם שׁוּם דָּבָר —
פִּסַּת סַבּוֹן,
טַבַּעַת נִשּׂוּאִין,
סְתִימַת זָהָב בִּפְנִים.
הֵרר גוֹט, הֵרר לוּצִיפֶר
הִזָּהֵר
הִזָּהֵר
עִם שַׁעֲרִי הָאָדֹם
אֲנִי קָמָה מִן הָאֵפֶר
וּכְמוֹ אֲוִיר אֲנִי בּוֹלַעַת גֶּבֶר אַחַר גֶּבֶר .
ברוכה הבאה… 🙂
שירה זה דבר שעשיתי לפני 20 שנה כל הספר אריאל עכשו זה לא מעניין אותי, נמאס לי מהחמרים האלה. אבל כל כך הרבה שנים עסקתי בזה , שאת השיר הזה אילתרתי עכשו מהזכרון. משום מה אין לי כאן הספרים.
כן, שמתי לב לכל מיני שינויים. וכמו שכתבתי אצל רונן, אני שמחה שהבאתם – את את שלך והוא את שלו, לכאן. תודה.
מטורף, עצוב, מצמרר. זה השפיע עלי כך שזה השאיר אותי רק עם פעלים…תרגום מצויין. מעביר את השריטה העמוקה.בסופו של דבר הצליחה.
נשמע טוב בשיר, אבל לא מסכימה למשוואה אמנות=למות. אמנות הוא ההפך ממוות.אמנות זה יצירה, איך זה יכול להיות מוות?.
מרתק לעבור בין שלושת התרגומים ולהשוות. התרגום הזה קולח במיוחד כמו נכתב עברית. דווקא שורת הסיום, שבה העברת את המלים ליטרלית חורקת לי (והרי זו לא מדיניות, כי לא הססת לכתוב, כראוי "אוצר" במקום "שכיית חמדה" או אף להוסיף "זה החישוב").
אמיר, אני תרגמתי אותה לפני 20 שנה ולקח לי יותר מ20 שנה להיכנס לעולמה ולהוציא את השירים מתוכי אחרי אינקובציה ארוכה. באותו זמן עשיתי גם את יוז. עכשו הוצאתי את השיר מהזכרון, כן אני יודעת אותו בע"פ. במקור בספר שיצא בקבוץ המאוחד כתוב בשורה האחרונה: וכמו אויר אני טורפת גבר אחר גבר. אבל טורפת לא הולך כל כך טוב עם אויר.למרות שזה הביטוי .
היי סבינה,
ראיתי ולא התאפקתי: http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=636&blogID=48
אני מקווה שזה ישעשע אותך. לא הכרתי את התרגום שלך לשיר, והוא טוב בעיני.
שמעון, כן, זה היה מעניין. אני לא אוהבת את ההשפעה של פלאת על הנוער. היום אני מתעניינת בדברים אחרים לגמרי — במשוררי טבע נורבגיים, למשל.
תודה!
העליתי את המקור האנגלי אצלי, אבל אני רואה שהקדמת אותי. גם אני שוכר חלקים ניכרים ממנו בעל פה – זה פשוט שיר נפלא (גם אם הוא משחית את הנוער).
השוואת התרגומים מרתקת, אבל לא אציק לך על דברים קטנים, כי הבנתי שזה נכתב לפני זמן רב, ואני יודע שקשה להגן לפעמים על בחירות שנעשו בעבר. (-:
היי סבינה זה כל כך יפה, מבחינתי היה אפשר לעשות מזה שלושה שירים זה פשוט כל כך שלם
כל כך מעורר מחשבה.
סילביה פשוט ריחפה לה וירתה את השיר בלי לעצור
אני הייתי צריכה לעצור לקרא, לאט לאט
להתראות טובה
סבינה
מרוב שהשיר הזה היה לחם יומי, לפני המון המון עידנים, לא שמתי לב שהופיע כאן תרגומך ה נ פ ל א שבתרגומים.
אבל כל תרגום יש לו זכות קיום, כי הוא כמו טבילה בתוך שיר, התמזגות לרגע (ארוך או קצר) , התאהבות, גם אם היא חולפת מהר ולא ממש מעמיקה.
אז "אריאל" שלך אצלי בספריה הפנימית מאז שיצא, ולך הברכה
איריס
סבינה בינה,
את הלזרוסית האמתית – שכן נולדת מחדש כאן בעברית מדויקת נאצית בתזונה ונפלאה.
תחייה נעימה!