סבינה מסג משוררת ומתרגמת
מוֹצָאֵי שַׁבָּת
אֶפְשָׁר לָחוּשׁ אֵיךְ
הַבְּדִידוּת
יוֹצֵאת לָשׂוּחַ,
יוֹתֵר מבְּשְׁאָר הָעֲרָבִים
הָאֲנָשִׁים
קַשּׁוּבִים
לְמַשְׁאֵבוֹת
הַמַּבּוּל
הַמַּתְחִילוֹת לְטַרְטֵר …
לְנֹחַ
הַמַּתְחִיל לְגַפֵּר
וְנִמְלָטִים
זוּגוֹת זוּגוֹת אֶל הַתֵּיבָה "הַבַּיְתָה"
סבינה,
איזה שיר יפהיפה,
מעניין ומפתיע (?) ששלושת הפוסטים האחרונים עוסקים בבדידות.
האחד במיטת היחיד,
השני בהמתנה לקראת
והשלישי ליציאת הבדידות מתוך
גלית
חחח…כלומר: אאוץ", אאוץ", אאוץ".
נכון, גלית. ליל בדידות עשינו לנו.
סבינה, עוד שיר יפה שלך. ותודה גם על התרגום לפסקל פטי. היא קראה הערב את שיר הבושם, שתרגמת יפה. חבל שלא היית שם.
ובמיוחד תודה (שוב) על "טקס סיום קורס קצינים בבה"ד" ועל "השכן עם המספר הכחול" ועל השיר עם איסטנבול. הם חזקים, ואני מתכנן לעשות שימוש בשלושתם.
תודה, שחר-מריו, דבריך מחזקים אותי בבדידותי הכנרתית .
גלית, שמתי לב לשיר שלך ולמשחק המלים ביו מיתה למיטה.
ממש "צומת עד הלום"
הגיעה הבשורה יש מצב מלחמה