כְּבִישׁ גֵּהָה ואֲנִי כָּרַתְנוּ בְּרִית.
כְּבִישׁ גֵּהָה ואֲנִי
כָּרַתְנוּ בְּרִית.
הוּא — לְדַבֵּר אֵלַי חָמְרֵי שִׁירָה קָשִׁים,
אֲנִי — לִרְאוֹת אוֹתוֹ בִּדְמוּת נָהָר נוֹבֵעַ,
רַךְ וְרוֹגֵעַ , חֲגִיגִי בָּעֲרָבִים .
בָּיוֹם — בּוֹנֶה אַרְצֵנוּ ,
לוֹחֵם אֶת מִלְחַמְתָּהּ,
עוֹרֵק הַטַּנְקִים וּמִטְעֲנֵי הַפְּרִי
וְכָל בֹּקֶר לֹא לִשְׁכֹּחַ תּוֹךְ תַּרְגִּילֵי הַנְּשִׁימָה
לִשְׁלֹחַ מִן הַדֶּלֶת הַכְּחֻלָּה
מַבָּט כַּפְרִי –
לִהְיוֹת הַכְּפָר שֶׁהוּא צָרִיךְ
כְּדֵי לִהְיוֹת 'אֵם דֶּרֶך'ְ —
חֲלוֹם גַּגּוֹת, בְּרוֹשִׁים , שִׂיחִי הַוֶּרֶד…
מְזוֹן גַּעְגּוּעִים לִשְׁעוֹת הַפְּקָק.
אהבתי מאד, סבינה.
הכביש בדמות נהר נובע.
"להיות הכפר שהוא צריך", זה מדהים.
ובכלל, המבט הכפרי, מבט ה"טבע" על האלמנטים העירונים האלו, קוסם לי.
צילמתי בלב תל אביב כמה עצי שקמה יפהפיים עם גלגול קשה… מוקפים בטון עד צואר ופיח עד ראש.
תודה, רונית. מה זה גלגול קשה?
אני בדיוק מחפשת חמר על עצים, מין סיעור מוחין שאני עושה לעצמי לקראת ט"ו בשבט.
הייתי שנמחה ךלראות את צילומי השקמים.
מי שמאמין בגלגולים,
העץ בלב עיר סואנת תחום בבטון כנראה עובר את אחד הגלגולים היותר קשים שלו ..
אני יכולה להעביר לך את התמונות, מהשקמים יש רק שתים, ויש עוד כמה מעצים אחרים.
להעביר לך למייל שלך כאן ?
איזה רעיון: שהעץ עובר גלגול! את תורמת לסיעור !
הי סבינה, מקסים איך לעומת שירים בהם מתבוננים בטבע, בשיר הזה את הטבע לכביש המתבונן בך.
בקשר עקיף, אם תתענייני הנה קישור מדהים, שמקווה שיפתח בנושא המחזור שקבלתי במיל והתלהבתי:
http://www.ebox.co.il/attach/Recycling%20Brasilien.pps?sid=&mbox=INBOX&charset=escaped_unicode&uid=164&number=6&filename=Recycling%20Brasilien.pps#291,37,שקופית 37
סיגל, לא הצלחתי לפתוח את הקישורים.
הרעיון שלך שפה הטבע מתבונן בדוברת השירית– מעולם לא עלה על דעתי. גדול!
איזה כשרון יש לך סבינה, לראות גם בכביש העמוס תמיד והמעצבן הזה פיוט
נפלא !
זה נכתב בשנים בהן הכביש כבר הפריע לי ולא כל כך רציתי לעזוב את הבית היפה , את המשק כולו, שהקמנו כל כך קרוב אליו, בלי לחשוב על זה.
נסעתי אז לנורבגיה וגרתי ליד מפל מים…
כשחזרתי אמרתי לעצמי: נגיד שהרעש הזה בא ממפל מים או הנהר…
נגיד בימינו צריך להתרגל לכך…
שיר דו ראשי החושף את כפילות הכביש. תחושת התבוננותך חזקה ומסגירה את האמת.