בננות - בלוגים / / נרקיסים
סבינה מסג
  • סבינה מסג

            נולדתי בסופיה. עליתי ליפו עם העליה הבולגרית. התחלת לכתוב בגיל 9 במערה מול הים התיכון, אליה נמלטתי מריב בבית. חוויית ההדדיות וההרגעה שהשפיע עלי הים הסוער וחוויית כתיבת השיר הראשון —יגרמו לי לחפש כל חיי מקומות בהם יש סיכוי להגיע ליחסי אני/ אתה עם הסביבה הגאו-פיזית. כתוצאה מחיפוש של שנים רבות מצאתי לאחרונה את 'ארמון רב תפארת' שלי – בית צנוע על שפת הכנרת.   ספרי שירה למבוגרים:   מושב 1984 הוצאת הקבוץ המאוחד וקרן ת"א הבית במגדל 1987 הקבוץ המאוחד והים הזה ים כנרת 1994 הקבוץ המאוחד ימי מנזר 1992 שוקן 1991 כליל אבן חושן 2003   מן הספרים לילדים החתומים בשם העט עדולה שני הטריים ביותר הם: צעצועים הוצאת עם עובד   שאלות לא קלות הוצאת א"ח                

נרקיסים

 

אם יש דבר שמגרש את הרגשת הגלות, שהרי כלנו יודעים שאפשר להרגיש גלות גם בארץ המובטחת, זהו מחזור העונות עם שליחיו הפרחים. ועכשו  תור הנרקיסים, להרגיע אותנו, להזכיר שיש זמן מסוג אחר, זמן לא קוי, זמן עגול, וכדאי לעצור ולהתכופף להריח אותם  ולשקול  אם המקום שאליו אנו רצים טוב מהמקום  בו הם זורחים עכשו?!

 

השיר נכתב בכליל, כשעוד גרתי שם, ופתאם גיליתי זר נרקיסים כליל יופי  מבקיע מתוך גומה בסלע, בדיוק ביום הולדתי.

 

 

 

 

נַרְקִיסִים בַּסֶּלַע

 

 

 

  זֶה שֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁאֲנִי חַיָּה כָּאן

וְכָל הַזְּמַן הַזֶּה

 פָּרַחְתָּ  בְּלָבָן ,

פָּתַחְתָּ  אִישׁוֹנִים  צְהֻבִּים: 

שְׁמָשׁוֹת בְּהַקְטָנָה  נִסְבֶּלֶת,  אֱנוֹשִׁית  

בְּלִי לִמְשֹׁךְ אֶת  מַבָּטִי,

             בְּלִי לִמְשֹׁךְ אוֹתִי  בְּאַפִּי,

                   בְּלִי לָתֵת לִי אֶת   הַשַּׁי  שֶׁל בּוֹאֲךָ לְיוֹם הֻלַּדְתִּי,

הָאִזְכּוּר הַזֶּה 

      שֶׁל שַׁבְּתוֹת-הַנַּרְקִיסִים   שֶׁל בְּנֵי דּוֹרִי

 

וְהַיּוֹם בְּעָבְרִי  אֶת הַשִּׁשִּׁים וּלְיָדְךָ 

עֲנַן עֵינֶיךָ   נִנְעַץ   בָּעֹרֶף,

מְאַלֵּץ לְהִסְתּוֹבֵב

             וּלְהָשִׁיב אֶת תֹּקֶף

                           מַבָּטְךָ  הַמְּפֻקָּח,   הַפָּקוּח  לִרְוָחָה!

בְּהִירוֹת יָלְדִית, יְלִידִית 

עֵד  רַעֲנָן  עַל   פְּנֵי-הַסֶּלַע   מְחֻטְּטֵי הַזְּמַן

 

מַשַּׁב-הַבֹּשֶׂם   שֶׁל   יְמֵי- חֹרְ פִּי

 עַל סַף

 הַחֹרֶף.

 

 

14 תגובות

  1. מירי פליישר

    זכרונות קסומים של הפרח היפה בעולם. יש לך עכשיו שם ליד הכנרת?

    • כן, מירי. ממש בגינה הקטנה שלפני הבית פורחים נרקיסי גינה. אז זה הפרח האהוב עליך?

      בעצם אני נזכרת שלפני שבועיים כששוטטתי בשבילי גן סטלה מאריס היתה פריחה נפלאה של נרקיסים. כל הזמן הייתי במצב של השתחוות כדי להריח אותם ובסוף התיישבתי לכתוב בינהם.

      שבת שלום, מירי, וחג שמח!

      • מירי פליישר

        כן סבינה הנרקיסים אשר על הכרמל. אף פעם לא האמנתי שהם שוכני ביצה, הם לחלוטין נושאי כתר ושוכני הר מבחינתי.
        חג שמח ומאיר לך סבינה!

  2. ההסבר לשיר מיותר

    • לפעמים, בגלל שזה בלוג, יש הרגשה שצריך לומר כמה מלים בלשון בני אדם, לפני שמגישים עוד שיר לפיצוח.

      • איריס אליה

        אני מאד אוהבת את ההקדמות האלה.וזה לא הסבר, זה סוג של הקדמה. מאד מרחיב לדעתי.
        ואת השיר אהבתי. בלי שום קשר. אני בכלל אוהבת את השירים שלך. רק נראה לי טיפשי לכתוב את זה כל יום.

        • תודה, איריס. גם אני אוהבת את נוכחותך בבלוג, אויר חוץ לארץ שאת מביאה, והאמהות והכשרון וההומור.

  3. גיורא פישר

    הזכרת לי שגם אצלנו בסוף הכפר בואדי ,פרחו פעם נרקיסים.
    נכחדו עם הילדוּת

  4. אוי איזה יופי סבינה
    את מוכרחה פעם לבוא לעמק החולה
    בימים אלו של השנה
    ממש משמאל לצומת ה טי (ימינה כפר סולד שמאלה גונן למעלה שמיר למטה שדה נחמיה ועמיר)בסוף קטע הכביש מק. שמונה לשמיר, יש תל שבימים אלו כולו מתכסה נרקיסים, בילדותנו קראו לו גבעת הנרקיסים והתל הירוק.
    כי כל השנה הוא ירוק וכמה ימים בשנה הוא לבן לגמרי.
    גדלות עליו כמובן גם רקפות(בעונה שלהן)וחצבים לאין סוף בעונה שלהם
    אבל אין יפה ממנו כאשר הוא מתמלא נרקיסים.

    • תודה, תמר! איזו תגובה רעננה, מן השטח! זה מה שאני מאחלת לשירי, שיגיעו אל האנשים שחווים אותם חווייות ואותם מקומות. פעם אחת לפני שנים באתי אל גבעת הנרקיסים כשכבר לא היתה בשיאה. תודה שהזכרת לי– אלך מחר!!!

  5. מקסים וטהור וקצת עצוב, כמו הפרח, כמו יומולדת

  6. עקיבא קונונוביץ

    סבינה,
    אני אוהב את השיר.
    באשר לפרחים, נראה לי ששם הפרח היחיד שאני יודע הוא "שושן" או "ורד" ואולי "כלניות"… אבל אני אוהב פרחים,גם אם איני יודע את שמם.
    ועל סף חורפי, אני מבטיח לך שמהיום והלאה אתעכב להריח את ריחם, קודם כל בגינתי.

  7. תַּלְמָה פרויד

    גם אצלי פורחים עכשיו הנרקיסים בגג, כמו כל שנה בחורף.לפני שנים שתלתי פקעות ומאז יש לי כל שנה בונוס מן הטבע. היו שנים שללא סיבה שהצלחתי לפענח הם לא פרחו, רק הוציאו עלים ארוכים, והיה לי עצוב.
    הנרקיס שלי הוא לא לבן-צהוב אלא לבן-לבן. מלך המלכים!
    יופי שהבאת לנו נרקיסים, סבינה.

השאר תגובה ל גיורא פישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לסבינה מסג