סבינה מסג משוררת ומתרגמת

  שוב נפתחה עונת השחיה. זה כמובן תענוג, אבל לפעמים גם חובה. כאילו גוף המים שלפני דורש שאתערבב בו  ולא רק אסתכל עליו מהחוף. אז למרות שחם בחוץ ולא תמיד יש חשק לעבור את המרחק ביני לבין המים… ממחר אני שוחה בקר וערב!   חוץ מזה מתקיים בימים אלה  פסטיבל שירה בינלאומי במרר השכנה, ואולי אפשר לומר  שגם כדי להתקרב ...

עדולה                         קִדּוּשׁ    דִּירָתִי מַבְרִיקָה.  בְּגָדַי  לְבָנִים.  שַׁבַּת הַמַּלְכָּה  תָּאִיר לִי פָּנִים .   אֲחוֹתִי מְתוּקָה , הֲדוּרִים הָאַחִים . לִכְבוֹד הַמַּלְכָּה  כֻּלָּם נְסִיכִים!    הֶחָלָה כְּמוֹ הָרִים וְהָאֹכֶל  כְּמוֹ מַןְ . הַגְּבִיעִים  חֲדָשִׁים  וְהַיַּיִן…  יָשַׁן .   מַה טּוֹב וְנָעִים  שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לְהַזְמִין אֶל הַבַּיִת  מַלְאָכִים וְכַלָּה…    כְּשֶׁגָּדוֹל וְקָטָן        מַנְעִימִים בְּקוֹלָם — מַפַּת-הַשֻּׁלְחָן  הִיא – ...

  עָלֶה קָדוֹשׁ?!       בְּהֶסַּח הַדַּעַת שַׂמְתִּי  עָלֶה זָעִיר שֶׁל תְּאֵנָה בֵּין דַּפֵּי סִפְרוֹ שֶׁל בַּעַל פְּרַס נוֹבֶּל (שֶׁכְּבָר הָיָה לְאֵפֶר )   וְהִנֵּה , עָבְרוּ יָמִים וּכְקָדוֹשׁ שֶׁלֹּא נִרְקַב בַּקֶּבֶר, הוּא לֹא נָבַל–           הַיָּפֶה בְּשִׁירֵי הַסֵּפֶר!    

      בְּאֶמְצַע שִׁיר עַל צַעַר הָעוֹלָם       בְּאֶמְצַע            שִׁיר  עַל  צַעַר הָעוֹלָם      פִּתְאוֹם     פַּרְפַּר לָבָן   עַל הַגֶּרַנְיוּם  הָאָדֹם!   פּוֹתֵחַ/סוֹגֵר  אֶת  כְּנָפָיו…        מַה הוּא רוֹצֶה              שֶׁאֲשַׁרְבֵּט  עָלָיו   הַפֶּתֶק הַזֶּה  מִן הַתֹּם?      

  תּוּתִים!    אינני יודעת איך זה אצליכם, אבל אצלי כל עץ פרי הוא עדיין מוקד משיכה.  ביחוד עצים של אחרים, כאלה שלקטוף את פריים זה קצת  'לסחוב' – כמו בילדות.   עכשו יש  עונת התותים! ולהפתעתי  העצים תמיד עמוסים, איך 'קונים'. אפילו כשאני מגלה עץ תוך שיטוט עם נכדי,  הם  פשוט מחכים לי או קוטפים לי, אותם זה לא ...

עוד דילמה       שָׁעָה  4 קָשֶׁה  לְהַחְלִיט           הַלְהַבִּיט  בָּאַרְבֵּל  שֶׁל הַזְּוָעוֹת  שָׁם הַשְּׁקִיעָה עַצְמָהּ   אוֹ בְּהִשְׁתַּקְּפוּתָהּ                          בָּעֲנָנִים הַוְּרֻדִּים מֵעַל  לְ'הַר הָאֹשֶׁר'?    

       יָרֵחַ מָלֵא         אֶת הַדִּילֶמָה :               לִקְרֹא בִּפְנִים                         כִּי חַמִּים   אוֹ לְהִשָּׁאֵר בַּחוּץ            כִּי יֵשׁ יָרֵחַ עַל הַמַּיִם…    מַכְרִיעָה             הַשִּׂמְחָה שֶׁל הַכֶּלֶב  שֶׁאֲנִי אִתּוֹ.      

  לפי התגובות כובע הנזיר הוא פרח אהוב על כולנו .  ומה בדבר אהובי הקטן  "הַיְּהוּדִי הַנּוֹדֵד"?       הִתְבַּיְּתוּת     בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֲנִי מוֹצֵאת לִי  סוֹף סוֹף   מְקוֹם מַחְבּוֹא         וּמַתְחִילָה עִם הַשְּׁתִילִים…  אֲנִי מְגַלָּה      שֶׁ"הַיְּהוּדִי הַנּוֹדֵד"             כְּבָר קָבַע כָּאן  מוֹשָׁבוֹ   וּכְבָר מִזְּמַן  מַדְלִיק  אֶת הַכְּחֻלִּים.    

           לְאֵוָה  לִיפּסְקַה ,הַמְּשׁוֹרֶרֶת הַפּוֹלָנִיָּה ,שֶׁכָּתְבָה אֶת הַשִּׁיר:             'שְׁעוֹן הַפְּרָחִים שֶׁל לִינֵאוּס'       לֹא שָׁמַעְתִּי עַל לִינֵאוּס הַשְּׁבֶדִי, בִּיוֹלוֹג   שֶׁכְּבָר מֵת                                              אַךְ זְמַנּוֹ  לֹא עָבַר כִּי עָשָׂה          מִכַּמָּה עֻבְדּוֹת  עוֹבְדוֹת  —        'שְׁעוֹן פְּרָחִים' !   לֹא יָדַעְתִּי  שֶׁמִּישֶׁהוּ  כְּבָר גִּלָּה    שֶׁגַּם  זֶה זְמַן  אֱמֶת!       ...

  שוב חוזרת  מהעדרות בבלוג. העדרות אותה ביליתי בחברת פרחים. פרחים—זו החוייה של העונה.         מְרִימָה לִכְבוֹדְךָ אֶת הַכּוֹבַע         פֶּרַח יָחִיד מִמִּילְיוֹן הַזְּרָעִים שֶׁטָּמַנְתִּי            בַּמָּקוֹם הֲכִי בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי –                             פּוֹתֵחַ פִּתְאוֹם עֲלֵי כּוֹתֶרֶת,                                                          בְּכָתֹם !     פֶּרַח-בִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִי שֶׁלִי, מֶלֶךְ הַפְּרָחִים, כּוֹבַע-נְזִירִי,   אֲנִי מְרִימָה לִכְבוֹדְךָ אֶת הַכּוֹבַע וְאֶת ...