כשנתיים לאחר שנחטף גלעד שליט מ"כרם שלום" (כמה אירוניים שמות המעברים האלה: כרם שלום, כיסופים, סופה), כתבתי. השיר ראה אור בשנת 2008 בכתב העת "שבו" וגם בבלוג הזה, באוקטובר אותה שנה. עוד שנתיים חלפו. כמה הייתי שמח לו אִבֵּד השיר הזה מרלוונטיותו.
לבלוג של רן יגיל באתר המקוון של מעריב:
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=1399
חליפה (זאת חליפתי)/ שחר-מריו מרדכי
(נדפס ב"שבו" 19-20)
זֶה נוֹרָא מַה שֶׁקָּרָה. אֲבָל
הַדָּבָר כְּבַר נַעֲשָׂה, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר
לְהַשִּׁיב? וְאֵיפה אֲנִי בְּכָל זֶה?
אֵיךְ אַרִים אֶת קוֹלִי?
אֵיךְ אֶמְחֶה?
אֲנִי בֶּטַח יָכוֹל לָעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ.
אֲני יָכוֹל לְשַׁדֵּל אֶת הַשִּׁלְטוֹנוֹת
לִפְעוֹל. אֲבָל אֵיךְ עוֹשִׂים אֶת זֶה?
אֵצֶל מִי אֶמְחֶה? אֵצֶל מִי אַרִים
אֶת הַקּוֹל?
צַר לִי עָלַיו. בֶּאֱמֶת. אֲבָל זֶה לא חָדָשׁ
שֶׁהַמְּצִיאוּת כָּאן אַכְזָרִית. וּמִי יִמְצָא לֵב
להַצִילוֹ? אֲנִי יוֹדֵעַ? רַק ראשׁ
הַמֶּמְשָׁלָה יָכוֹל, וְגַם הַמּועָמֶדֶת – יָדֶיהָּ
כְּבוּלוֹת. וּמַה לָהּ וְלַזֶּה?
הִיא בִּכְלַל הָיְתָה אַז בַּחוּץ.
שֶׁתִּמְחֶה.
וְאֵיךְ בִּכְלַל בָּלְעוּ אוֹתוֹ כָּכָה בְּעֹמֶק
רְצוּעָה צָרָה? אֵיךְ סִבֵּךְ אוֹתָנוּ. צָרָה
צְרוּרָה כָּל הָעִסְקָאוֹת חֲלִיפִין הָאֵלֶּה
אֶתְמוֹל קָנִיתִי חָלִיפָה שְׁחוֹרָה
זֶה שִׁימוּשִׁי לִפְגִישׁוֹת עֲסָקִים
וַהֲרֵי יֵשׁ סִימָנִים לְמַשְׁבֵּר. מַה
יֵשׁ לְדַבֵּר? טוֹב שֶׁקָנִיתִי. אֲבָל
בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה נָתַן בִּי כֶּלֶב
מבַּט צוֹנֵן. זֶה אַבְּסוּרְד, לא?
יֵשׁ גְּבוּל לְנֵטֶל
הָאָשְׁמָה עַל כְּתֵפַי. וּבִכְלַל, מַה לוֹ
וְלַזֶּה? הוּא מֵרִים אֶת קוֹלוֹ? הוּא
מוֹחֶה?
אוֹי, אֵיךְ עוֹבֵר הַזְּמַן. וְעָלַי לְכַוֵּן שָׁעוֹן;
יֵשׁ לִי מָחָר פְּגִישָׁה גּוֹרָלִית.
לָחֲלִיפָה תַּתְאִים הָעָנִיבָה הָאֲדוּמָה;
הַשָּׁחוֹר יוֹתֵר מִדַּי שַׁלִּיט.
שחר נפלא
קורע
השחור שליט
הכלב, הוא כלב…
ויש פה רצועה צרה,
יש פה את הכלל והפרט
להתראות טובה
תודה, טובה.
שבת שלום.
יש איש אחד סופר ומשורר
שאת גלעד שליט ישחרר
חכו שלוש שנים, למצער,
אבל עדיף מאוחר מלעולם שלא ישאר
הארץ עוד תלמד, איך שיר וקול צלול וחד
חזקים מכל אש ורובה ביד
אז מי האיש הפלאי הנ"ל, סופר, משורר וגם מטורלל, שיהיה כאן בקרוב ראש ממשלה?
זו השאלה.
האם אתם מסוגלים לענות בכלל, לבאר את הקושיה?
להתראות בשמחות וביה! (השם)
הנה, שוב העדר וההומון מתגייסים למען גלעד שליט. שירים צעדות עמודים רבים בעיתונים כולם בקל המזוייף הרגיל קוראים-החזירו את גלעד שליט….ובכן, האם באמת אתם רוצים שגלעד שליט יחזור? האם בכלל מעניין אתכם אם גלעד שליט יחזור.
הנה המצב: ישנו בישראל שר ביטחון, שגר בידה של ארבעים מיליון דולאר, חי חחיים של פאר והדר. מה אכפת לו אם ילד אחד שוכב בבור בתוך עזה? לא מזיז לו. בואו נפריך את המיתוס סביב אהוד ברק. לוחם גדול? אמיץ? לא ולא! אהוד ברק מעולם לא סיכן באמת את חייו בפעולותיו בצה"ל. תמיד כשנלחם מול חטפים למשל היה מצוייד במיטב אבזרי ההגנה של צהל שכפצים כלי נשק מתקדמים וצוות תומך ואיכותי-וזאת מול מחבלים עם נשק מיושן ללא הכשר צבאת. אכן גיבור על חלשים.
אהוד ברק האמיץ ביקר בארצות ערב בשרטותו הצבאי. אכן כן. אך הוא התחפש לאישה ערבייה!! לא בא גלוי פנים וסיכן עצמו.
אהוד ברק מעולם לא הסתער בקרב או מערכה בראש חייליו, מעולם לא היה מעטים מול רבים. אהוד ברק תמיד היה הרבים והחזקים ותהילתו באה לו רק משום שהאיש יחצן מטעם עצמו-ודאג כל העת לפרסם עצמו ולהלל עצמו בפני העולם. אני ואני ואני.
אז: יש להשיב: לא ולא ולא. אהוד ברק לא רוצה בשובו של גלעד שליט. כשאהוד ברק קם בבוקר ומסתכל במראה מה שמעניין אותו זה האם יש לו שומה חדשה בלחי שאולי צריך להסיר כמו פעם, אולי כדי ניתוח פלסטי או דיאטה, או האם להאזין למוצארט או שופן בשעה שיאכל ארוחת בוקר מפוארת כשהוא משקיף על ת"א ממגדל השן שלו. וגלעד שליט ירקב בעזה!! אכן חלומו של אהוד ברק להיות נפוליאון הוגשם. ואל תשכחו, אהוד ברק זכה בעשרה מנדטים. עשר אחוז מהקולות בכנסת!! אז איך הוא לא מתבייש להיות שר ביטחון? הרי העם לא רוצה באהוד ברק, שהיה הגרוע בראשי ממשלת ישראל בכל הזמנים. הביא עלינו אינתיפאדה איומה בעקבות ועידת קאמפ דיוויד האיומה שלו עם ערפאת. בה חשב שבעזרת צאפחה לערפאת ודיחפה קלה יהיה שלום.
יש להעיף את אהוד בדר מהפוליטיקה וממוקדי ההחלטות בישראל. הוא איום ביטחוני על קיומה של מדינת ישראל-ראו דעותיו על האיום האיראני-הוא חושב שזה לא איום!!! הוא לא מבין מה המשמעות של איראין גרעינית לישראל. ולמה שיבין-לא יהיה מקלט אטומי אם מוזיקה של מוצארט ושופן ושמפנייה וקוויאר.
והנה אתם, ההמון, בעיתונות כל הסלבריטיז בלירה, אומרים שוב ה גלעד שליט שובה. ובאמת כולם נורא רוצים שהוא ישוב. אבל עושים משהו בנידון? כלום! רק לדבר ולקשקש- וזה נהדר להתעסק עם גלעד שליט. תגיד משהו על גלעד שליט ואתה מיד בעיתון אם תמונה שלך. אכן גלעד שליט הוא מותג יחצני פרסומי שכולם שמים עליו יד. בושה. תודו באמת, אתם לא רוצים את גלעד שליט חזרה בארץ-אתם מפחדים ממחבלים רוצחים שיסתובבו בעזה, אתם מעידיפים לראות כוכב נולד. אתם רוצים סקס טוב כסף בבנק וחופשה בארה"ב ושגלעד שליט יינמק בבור. לא תזיזו תתחת שלכם באינץ' בשבילו-רק פטפטת קשקשת וצקצוקי לשון. ואם זה היה הבן שלכם? החבר או האח שלכם?
הייתם מתנחמים מדבריה של מאיה בוסקילה או אמיר פיי גוטמן בעיתון מעריב על הנושא?
חה
אל בנימין נתניהו אין מה הלרחיב את הדיבור. האיש מוגבל. משותק. לא ראוי להיות רה"מ. הוא לא יכול להחזיר את גלעד שליט-אין לא כל יכולות לכך. ומה יש לצפות מאדם שביסס תהילתו על מותו של אחיו (שכול כמוטיב יחצני). הוא היה מוכר רהיטים-ואז בזכות אנגלית משובחת והמצאות כאילו הוא מבין בטרור ולוכח בוואקום שלטוני בישראל הפך לרה"מ.
והלא בנימים נתניהו הפסיד בבחירות-אז מדוע הוא רא שממלה? ומדוע אהוד ברק עם עשרה מנדטים שר הבטחון למה לא אלי ישי יהיה שר הביטחון-גם לשס יש 10 מנדטים…
הוי לישראל על הריקבון המוסרי או השחיתות והתיאוב שפשט בה. אך יש להתנחם בדברים הבאים:
רוב ישראל הם טובים ישרים חכמים ומאמינים באלוהים ובמדינה. בקרוב מאוד תוסר השכבה המרעילת בארות מעל פני ישראל.
בקרוב ביבי ואהוד ואולמרט ושאר מרעין בישין יחלפו כמו הרוח מן הארץ. בבחירות הבאות יקום כוח חדש ודיסקרטי בינתיים שיינצח בבחירות. גלעד שליט לעצרי, יחזור רק עוד 3.5. שנים וזאת על ידי ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל ושמו הוא….
קראתי את דבריך. מצאתי אותם מרתקים, מעציבים ואף משעשעים. תודה על תגובתך ו/או תגובותיך.
ועכשיו מבקשים בבלוקבסטר שתחזיר את הסרט שאתה חי בו.
הי לך משורר יקר
שיר קורע באינאנותנו
הבוקר חשבתי שאולי כבר אין לצלב האדום את מי לבקר רחמנא ליצלן
לחשוב דבר כזה – זו טפשות – אין אינטרס גדול לחמס אלא להשאיר את גלעד שליט בחיים ותחשבי על זה
תודה, מירי.
יכול להיות שאין לצלב האדום אפשרות לבקר משום שגלעד לא נמצא בעזה (המנהרות ומלחמת לבנון השנייה, שפרצה זמן קצר אחרי חטיפתו של גלעד, היה בהן כדי לאפשר לשובים להבריחו, לו רצו בכך, מחוץ לתחום הרצועה). אבל אני מאמין שגלעד עדיין חי, וכדי שלא יגיע למצב של רון ארד על ממשלת ישראל לפעול. אתמול.
לו ידעת שחר מריו איך אתה מדייק את הרגש והמחשבה שלי, מילה במילה כאילו ניכנסת ללב ראשי, רק במקום חליפות ועניבה , השמלה תהיה שחורה. כאילו חיבקת לעומק , אז מחזירה לך חיבוק.
תודה, אורה.
יפה הביטוי שטבעת "נכנסת ללב ראשי".
שיר שנון וחכם על תופעה שגורה של עולם כמנהגו נוהג
ואדם כמנהגו נוהג
חנה, לזה בדיוק התכוונתי.
תודה.
"זאת חליפתי" לקוח מתפילת הכפרות
החלופה לתרנגול הכפרות הוא האדם
המחאה הציבורית לשחרור גלעד חייבת
להיות משפיעה ומכרעת על החלטתו של ביבי
ראש הממשלה.חוצפה שהבן של ביבי מלווה במאבטח בשירותו הצבאי כחייל בדובר צה"ל.
פורסם בעיתונות שבמלחמת יום כיפור בגולן
בחטיבה 188 יוני נתניהו האח היה מג"ד
ויואל שליט הדוד היה חייל שנהרג במלחמה.
גלעד התגייס לאותה חטיבת שריון למרות
שכבן למשפחה שכולה לא היה חייב להיות חייל קרבי.עם החיים של גלעד אסור להמר.
מיכל, תודה!
כבר קיבלתי לא מעט תגובות לשיר הזה (עוד לפני שנתיים) ובאמת התפלאתי שאיש לא התייחס ל"זאת כפרתי, זאת חליפתי", והרי בכך המשורר מותח ביקורת לא רק על העולם שכמנהגו נוהג (כפי שציינה חנה טואג), אלא גם על עצמו, כאילו מעשה כתיבת השיר פוטר אותו מאחריות לפעול.
והאמת שהאלמוני מלמעלה דיבר – ונכון דיבר, אך בסגנון לקוי – על "פסטיבל החייל השבוי", שכולם נוטלים בו חלק. וגם אני, כמובן.
מיכל, אני מסכים עם כל דברייך למעט מה שנוגע לבנו של רה"מ. אין מה לעשות, לבנו מגיעה אבטחה צמודה מתוקף הנסיבות (אביו הרי מאויים ע"י גורמים עוינים מבית ומחוץ), ואין כל קשר בין האבטחה של החייל נתניהו להכרח לשחרר את החייל שליט.
חבל שהפכו לפוליטית ושנויה במחלוקת
את צעדת המחאה נגד 4 שנות אי פדיון
השריונר השבוי ושחרורו לחופשי
והתמיכה בעד זכותו של גלעד לחיים.
זאת בעיה לאומית לא משפחתית או מפלגתית.
תמיד שוחררו מחבלים רבים תמורת שבויים,
גם אם נמתין כדי לא
הזמן לא פועל לטובתנו,
אסור שגלעד או כל חייל אחר,יהיו קורבן
כמו באובדן עקבותיו של רון ארד.
הבן שלי צועד כבר יומיים,דוקא כשריונר
ומפקד שמבין שצה"ל יפסיד מתגייסים מרצון
אם לא יהיה ערך לחיי שבוי כמו לחיי אזרח
שעלול להיות נפגע טרור.
יוני נתניהו נהרג בשחרור אזרחים שנחטפו
אם אין אפשרות לשחרר דרך צבאית
חייב להתנהל משא ומתן מתוך אומץ וסיכון
ומתן כבוד למי שחייו תלויים מנגד.
אם ממשלה לא מסוגלת להחליט שתתפטר!
מיכל, מילים כדרבנות!
משחק האסוציאציות ערמומי, שחר, ויש מישהו שעבורו זה אכזרי – עסקת החליפין והחליפה; הזמן, הכלב, הנביחה והשיירה העוברת; מפליא שחלפו כבר שנתיים מהשיר (זוכרת אותו), וכאילו דבר לא זז, ולא – לא הייתי רוצה להיות ראש ממשלה.
לבנה, תודה. את קוראת מצויינת, שכל יוצר יאחל לעצמו.
ולגבי הסייפא, כבר לא יודע אם זה מפליא. אולי קשה לעכל, אבל מתחילים להתרגל לתהום הנפערת בין האתוס והערך המקודש, שעל ברכיהם התחנכנו (פדיון שבויים, לא מפקירים, אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד) לבין המציאות, הטופחת על פנינו (על פניהם).
אל התהום הזאת נשאב ארד ונשאבה משפחתו (ומה עם יתר הנעדרים?: באומל, פלדמן וכץ; מג'די חלבי, גיא חבר).
במקרה של שליט עדיין יש ארגון ומקור סמכות שמחזיקים בו. עדיין אפשר להציל.
תגובתך מנוסחת מדהים הזדהתי עם כל מילה
גורית, תודה.
ועוד תודה על תגובתך למטה (על העידוד והתמיכה מול הבוטות וההשתלחות הפרועה).
איטבח אל יהוד
נחזיר את ירושליים נחזיר את השטחים נחזיר את יפו חיפה ועכו, נחזיר את תל אביב
רוצה ללכת למסיבה עם ערביות ברעלות, לעשן בנרגילה ולומר אינשאללה מוחמד עוד יגיע
רוצה להיות עוד יותר עשיר משאני עכשיו, רוצה עם כל הבחורות לשכב, רוצה שיחרטו את שמי על השמיים בזהב – אני צ'יקו ארד
אין ממני גדול נעלה ומיוחד
יש לי חברים בתקשורת יש לי חברים בשוק ההון יש לי חברים בפוליטיקה ובכל מה שמדיף ניחוח סירחון
אני ציקו רועי ארד אז בואו לנשק לי את היד!!!
איבטח אל יהוד איטבח אל יהוד, בואו נחזיר את הטרור אל רמלה לוד
מרחבה, משטי השלום לעזה, בואו את לוחמי השייטת לרצוח.
תפדאלו, גיבורים ערבים אהובים, בואו ביהודים בכל הארץ לטבוח.
איטבח אל יהוד איטבח אל יהוד
מי אמר שלהיות נאצי בישראל זה כבר אבוד?
אני מניח שאתה מרוגש מזכייתך בתחרות שבה שלומית גלבוע (הסופרת הגרועה)היתה שופטת. לא מבין, איך אתה לא /שם לב כמה זה נלעג, שאתה מפרסם צילומים שלך, כאילו אתה איזה אלתרמן או ייטס או ביאליק חדש. ואיך אתה לא חש מבוכה מפוסטים של רן יגיל עליך בהם מתפרסמות רק תגובות מטעם משוחדות (אחרת מצונרות).
אתה כל כך מפורסם ומוכר-ומה עשית? כתבת ספר וחצי בחייך? אתה כבר נראה כל כך מלא בעצמך ובנוד העצמי שלך-שאתה כותב שיר לגלעד שליט! למה לא, זה טרנדי-כל סלבריטי כותב משהו על גלעד שליט וכבר יש לו תמונה במעריב או מקסימום פוסט אצל רן יגיל בנרגי.
חרא שיר על גלעד שליט, מריו. לא מצאתי את שירך על הדרך-אבל מה כבר יכול להיות מדהים בכמה שורות (או שזה ארוך יותר) תלויות מעל הכלבים ובעליהם ברוטשילד.
מה יהיה מריו, עכשיו תוציא ספר בעם עובד-יופי באמת- תקבל עוד כתבה אוהדת בהארץ-עטוד ביקורת טובה פה או שם- עוד פסוט אצל רן יגיל. ומה עם שירה טובה? ומה עם התבוננות פנימית? ומה עם ייחודיות- והרי אתה לא רואה איך אתה נוכח, אבל בעצם אתה כבר נשכח?
וספר לי מה אפשר לעשות עם ביקורות טובות וספר בעם עובד, לדחוף את זה לתחת?
לדחוף את זה לכוס של החברה שלך או אליה לתחת?
להראות למשפחה, לאונן על זה?
אה, מריו….?
אתה מגדף ומחרף ומנבל את פיך בצורה משעשעת ומקסימה (אם כי מהדהדת בי שאלתך: "איך אתה לא חש מבוכה").
אגב, אני שם לב שאת התגובה המקסימה שלך ממש גמרת באקסטזה. ואני מצטט אותך: "כוס…תחת, לאונן ו…אה…מריו?"
מי ידע שאני מעמיד לך, ולא רק פואטית… 🙂
מי שכתב את התגובה העילגת הזאת, כנראה אין לו בכל גופו ממידת הכישרון שיש לשחר מריו בציפורן הזרת. כמה תסכול וכאב לב גלומים בתגובה הזאת, אבל אנחנו לא מרחמים עליך מגיב יקר, כי אנחנו רוצים מאוד שתחיה את תסכולך כיוצר והמבין יבין. גרפומן כמוך יישאר לעד גרפומן ויביט ביוצרים כשחר מריו מרדכי ככלב הכמה מאחורי סורג לכנף עוף מבושלת או שבר עצם קטנה. לא מרחמים. המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים. הינמק בדם ובקיא תסכוליך – כלב.
מצטרפת לדעתו של המגיב האלמוני אך לא לסגנון דיבורו. שחר מריו מרדכי צריך לדעת לשמור על צניעות וגם על טוהר המידות.
אל תזייני לנו בשכל יא פקאצה. גם את מתה להיות מוכשרת כמו שחר מריו מרדכי יא כלבה שהיא בעצם כלב שאיש לא קורא בספריו.
צניעות וטוהר מידות? זה הבלוג שלו , וזכותו לפרסם שם מה שירצה. הוא לא תלה שום דבר על הבניין שלך.
את לא חייבת להיכנס לבלוג , וודאי שלא המגיב היענו- אלמוני..
יא בן זונה, באת לסעוד? אל תדאג, נאכיל אותך הרבה חרא לתוך הפה, יא זבל!
שירותים ציבוריים זו בעייה במדינת ישראל.
פירגון זו בעייה – אני מכירה את שחר, שעתיים מהאינטרנט.
חיפשתי מי כתב את השיר יעקוב.
מצאתי את האתרים שבהם הוא מופיע ואחרי שעתיים בחיי שאני לא מבינה על מה אתה מדבר.
נוטף שינאה וחסר תרבותיות יש המון אתרים שימלאו את שעותייך.
ואם אתה סופר או משורר , אז כנראה לא צלחה דרכך- חוקי הטבע נדמים לפעמים כחוקי הג'ונגל אבל אפילו בטבע יש יותר כבוד ממה שהבעת בארסיות.
צר לי עלייך.
אני שנה אחריך? מאיפה הבאת את זה? עד לפני חודש לא ידעתי מי אתה בכלל…
מעמיד לי? ראית תמונה שלך? אתה מעמיד רק תזיין של בחורות בפלורטנטין כמדומני.
ואכן, אתה מסוחרר עכשיו מהסמי הצלחה הזעירונת שלך-גל קטן באקיאנוס הענק.
צלם עצמך שר-לקק עיתון הארץ והמסך של רן יגיל והספר בעם עובד והביקורת הצפוייה עד זרא כמו שאדם מצפה לחרא של עצמו בבוקר…בהצלחה מריו העיקר שאתה נהנה..ותנסה לזיין בחורות עכשיו שאתה מפורסם…ץראה את ציקי ארד…
מדוע לשלב שפת ביבים בתגובותיכם?
ישנם תלמידים שלי שקוראים את הדיון !
אנא מכם חבריה !
שחר יקר מאוד אנא טאטא את התגובות הבוטות מבלוגך טאטא את השרץ החוצה
אם לא למענך אז למענינו
מי שעולב בך עולב בנו
אף אנחנו בעד מחיקת התגובות הצורמות הללו. למה לנו כל זה? כמאמר המשורר, מוב כבר שנלך בגדולות. שחר מריו כישרונך ודאי. למה לשוחח עם מנבלי פיות?
דבריו של המגיב האלמוני בהחלט ראויים למחשבה.
בהחלט. בעיקר כשמדובר בכל המקרים באותו מגיב שדן עם עצמו. יאללה-יאללה..
השיר של מריו יעקב יפה. אבל רק אחד. שאר שיריו בינוניים במקרה הטוב. השיר על גלעד שליט נצלני. ועוד פרסום מלפני שנתיים. מעין גזירת קופון עם זכייתו של מריו בפרס נובל לשירה לשנת 2010.
וכמה משוררים של שיר אחד אתם מכירים?
ביאליק? אלתרמן?
האמת קשה לעיכול, המשורר המצלם עצמו מקריא שיר כאילו הוא נינט טייב בכוכב נולד מיליון, הוא מתכון בטוח לכישלון.
המשורר המשחזר שירו מלפני שנתיים למען כביכול גלעד שליט, הוא יחצני וזול.
הנה הוא תוקע לעצמו גול. ותחליף בחורות כבר מריו עזוב אותך מבנות פלורנטין תכיר מישהי מצפון ת"א. תתחתן עם עשרה אביה יפרנס אותך ואתה תכתוב שירה. אני צופה לך עתיד בתור אמיר אור החדש.
שחר מריו משורר מעולה ומוכשר.
אבל הדבר דומה לאדם שגובהו מטר חמישים ובמדינת הננסים הוא ענק ואדיר. אך ייצא רגע קט מהביצה שלו ומשאר הקרפדות שסביבו ויגלה כי אף הוא ננס בן ננסים. דרדס שירה צעיר, שאולי ישתפר ואולי לא-מעניים עם ייצא מהסוטול של הנודים של עצמו שהריח לאחרונה. זה יותר גרוע מגז מזגנים-ישר נופלים מהגג!!
התקבצה כאן קהילה מקסימה של אנשים. כמעט כל חברי הבלוגייה הפעילים הם אנשים משכמם ומעלה. אנשים טובים, מחממי לב ונפלאים. ואני שמח להיות חלק מהבלוגייה הזאת. אני חש נתרם (ומקווה שגם תורם).
לכן אני מבין אתכן ואתכם ואת הכמיהה – שאני שותף לה – להגן על בננות מפני חיידקים טורפים ואלימים.
אבל במסגרת ה"אני מאמין" שלי יש שיקולים נוספים, שאני חייב להתחשב בהם. מחיקה אוטומטית אינה עולה בקנה אחד עם תפיסת עולמי. אני דמוקרט בנשמתי, ורואה במחיקה אוטומטית ביטוי להדרדרות של ערך חופש הביטוי (ערך מקודש בעיניי), ואני צופה בחרדה כיצד הטלת מגבלות על נגישות לדיון ציבורי הופכת למדרון חלקלק וגולשת למחוזות מסוכנים. זה הופך להיות נורמה בישראל של השנים האחרונות.
אבל אני עושה הבחנה בין חופש הביטוי לחופש הביזוי. ודאי שמתן ושמתם לב שכאשר המגיב האלים קילל, גידף וביזה חברים בבלוגייה, אני מחקתי זאת מיד, אבל כשהוא מגדף אותי, אני עדיין לא רואה סיבה למחוק את זה. אני יכול להתמודד עם זה. אם אמחק את השתלחויותיו הפרועות נגדי, יהיה זה משום מתן פרס לאלימות. עדיף שהוא יתעייף מבלי שיקבל פרס בדמות שינוי צביון הבית המותקף. עדיף שהקהילה תעמוד איתן מולו עד שהוא יתעייף ולא עד שהוא יעייף את הבלוגייה.
מחיקה אוטומטית יכולה אולי להרגיע את הרוחות לטווח הקצר, אבל איזה מסר היא שולחת? ומה ההשלכות של דרך-פעולה כזו על בננות לטווח הארוך?
אני מאמין שיש למצוא איזון ראוי בין חופש הביטוי לכבוד האדם. וכך אני פועל. אם המגיב האלים רומס כבודם של אנשים בבלוגייה, אני מוחק את תגובתו. אם הוא משתלח בי, אני מתמודד עם אלימותו הקיצונית במגוון דרכים מבלי לרמוס את חופש הביטוי. ואם יש כאן חופש הביזוי, הרי שזה ביזויו שלו את עצמו.
אנשיך לשקול זאת, ואולי אשנה דעתי. בינתיים אני נוטל לעצמי את החירות להחליט בבלוג שלי היכן עובר הגבול בין הנסבל לבלתי נסבל בעליל.
מקווה שמובנת עמדתי.
שחר עשה לנו טובה
תסנן תגובות זה פשוט בלתי נסבל
אדפטציה לשירו של מריו מרדכי על גלעד שליט
זֶה בכלל לא נוֹרָא מַה שֶׁקָּרָה. אֲבָל
הַדָּבָר כְּבַר נַעֲשָׂה, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר
לְהַשִּׁיב? מה פתאום להשיב! את חברה שלי לשעבר אני יכול להשיב? לא!
השרמוטה נותנת לאחר, וגם גלעד שליט לא חוזר!
וְאֵיפה אֲנִי בְּכָל זֶה?
אֵיךְ אַרִים אֶת קוֹלִי? (אני צועק רק בשעת סקס)
אֵיךְ אֶמְחֶה? (אני רק מוחא דמעות)
אֲנִי בֶּטַח יָכוֹל לָעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ. (לכתוב שיר בתקוה שהחמאס יתנו לגלעד שליט לקרוא. הרי אני זוכה שירה על הדרך 2010!)
אֲני יָכוֹל לְשַׁדֵּל אֶת הַשִּׁלְטוֹנוֹת
לִפְעוֹל. אֲבָל אֵיךְ עוֹשִׂים אֶת זֶה?
(פונים לרון חולדאי שיסדר פגישה עם בנימין נתניהו ועם חלאד משעל. שיר חדש חרוז, וניקוד וגלעד חוזר בקלי קלות)
אֵצֶל מִי אֶמְחֶה? (כבר אמרתי לך טמבל)אֵצֶל מִי אַרִים אֶת הַקּוֹל? (מה יש לך זיון להילה? שובב!)
צַר לִי עָלַיו. (בכאילו) בֶּאֱמֶת.(נו) אֲבָל זֶה לא חָדָשׁ שֶׁהַמְּצִיאוּת כָּאן אַכְזָרִית.(למה אכזרית? קיבלתי פרס שירה יש לי ספר בעם עובד. החיים יפים בהחלט!)
וּמִי יִמְצָא לֵב להַצִילוֹ? אֲנִי יוֹדֵעַ? (אני בקושי יודע איזה יום היום כי אני טרוד ביצירה) רַק ראש הַמֶּמְשָׁלָה יָכוֹל,(רה"מ? בחיאאת רבאק) וְגַם הַמּועָמֶדֶת – יָדֶיהָּ
כְּבוּלוֹת. וּמַה לָהּ וְלַזֶּה? (היא צריכה זיון טוב)
הִיא בִּכְלַל הָיְתָה אַז בַּחוּץ.
שֶׁתִּמְחֶה.
וְאֵיךְ בִּכְלַל בָּלְעוּ אוֹתוֹ כָּכָה בְּעֹמֶק
רְצוּעָה צָרָה?(פראייר שהתגייס. היה צריך להיות משתמט כמו אחיה של יעל ישראל שהלך לעתודה כדי לחמוק מקרבי) אֵיךְ סִבֵּךְ אוֹתָנוּ. צָרָה צְרוּרָה כָּל הָעִסְקָאוֹת חֲלִיפִין הָאֵלֶּה
(למה סיבך? יש לך שיר יפה עליו, יש צעדה פוטוגנית, העם מאוחד! נפלא!)
אֶתְמוֹל קָנִיתִי חָלִיפָה שְׁחוֹרָה (מה קרה מישהו מת?)
זֶה שִׁימוּשִׁי לִפְגִישׁוֹת עֲסָקִים (איזה עסקים יש למשורר צעיר ומרושש?)
וַהֲרֵי יֵשׁ סִימָנִים לְמַשְׁבֵּר. מַה
יֵשׁ לְדַבֵּר? טוֹב שֶׁקָנִיתִי. (מישהו בטוח ימות-אז טוב שיהיה בארון חליפה שחורה.)אֲבָל
בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה נָתַן בִּי כֶּלֶב
מבַּט צוֹנֵן.(לכלב יש מבטים צוננים? איזה דימוי תמוה. התבלבלת – זו הבחורה שלא החזרת לה טלפון מלפני שבוע שנתנה בך מבט צונן ואף קיללה)
זֶה אַבְּסוּרְד, לא? (אבסורד? וששלומית גלבוע הסופרת רב המכר מלפני מיליון שנה היא שופטת בתחרות שירה זה לא אבסורד?)
יֵשׁ גְּבוּל לְנֵטֶל (נכון-יש לך חשבונות לשלם, ובחורה שהיא כישלון – ראה השיר יעקב)
הָאָשְׁמָה עַל כְּתֵפַי.(בטח, אתה אשם מריו בשבי של גלעד שליט! תתבייש! רק בגלל השיר הזה שלך החמאס לא מוכן להחזירו לישראל!) וּבִכְלַל, מַה לוֹ וְלַזֶּה? (גלעד פראייר) הוּא מֵרִים אֶת קוֹלוֹ? (רק שמכבים עליו סיגריות בוערות בטוסיק) הוּא מוֹחֶה? (בטח מוחה, יושב בבור מטר על מטר ומוחה-כל היום מוחה)
אוֹי, אֵיךְ עוֹבֵר הַזְּמַן.(כן גם לגלעד שליט הזמן רץ מהר-ככה זה כשנהנים) וְעָלַי לְכַוֵּן שָׁעוֹן; יֵשׁ לִי מָחָר פְּגִישָׁה גּוֹרָלִית. (עם מי בדיוק? עם מוציא לאור של עקד או גוונים? עם רן יגיל?)
לָחֲלִיפָה תַּתְאִים הָעָנִיבָה הָאֲדוּמָה;(יש לך עניבה? למה? אתה מתכוון לתלות עצמך בקרוב? מצחיק-תהיה תלוי כמו ששירך יעקב היה תלוי מעל ת"א)
הַשָּׁחוֹר יוֹתֵר מִדַּי שַׁלִּיט. (תלבש לבן מריו זה מתאים לך ללבן של העיניים, כי במילא אתה לא רואה ממטר מה קורה כאן חבר)
זה לא ליאור עזיז זה אמנון נבות המניוק
תודה שנענית לדרישתי לא לתבל את מכתביך המיוחדים בגסויות.אמנם הדרך עדיין ארוכה- אבל יש עתיד.
מה עם הורדת מינון המרירות ?
קצת מתקתקות לא תגרע !
בברכת ערב נעים
אסתר