שחר-מריו מרדכי
שחר-מריו מרדכי, משורר.
מהגר מצפון הארץ לתל אביב. ללא סל קליטה. מסתדר.
מנחה ארועי שירה. הנחה גם בטלוויזיה הישראלית את תכנית הספרות "על המדף". לרייטינג של התכנית אפשר לקרוא "הישרדות", מסתבר.
אנליסט ויועץ פוליטי לשגריר בריטניה בישראל. יש מנדט, מתבהר.
בעל תואר ראשון בתקשורת ובמדע המדינה ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה. אפילו טיפח דור סטודנטיאלי, כשלִמֵּד ארבע שנים אודות המערכת הפוליטית הישראלית. התוצאות לא משהו, מתחוור.
שיריו, תרגומיו ומאמרי ביקורת פרי עטו נדפסו בכתבי עת שונים, בהם: גג, דקה, הו!, הליקון, זוטא, מטעם, משיב הרוח, עיתון 77, עמדה ושבו, כמו גם במוסף לתרבות וספרות של הארץ, במוסף ספרים של הארץ, במוספי מעריב ומקור ראשון ובאתר המקוון של ידיעות אחרונות, Ynet.
מקום הראשון בתחרות הארצית "שירה על הדרך" לשנת 2010 .
ספר שירים, "תולדות העתיד", ראה אור בשנת 2010 בהוצאת אבן חושן.
שחר-מריו מרדכי משורר
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
צילומים: מתי מילשטיין (הנפלא).
עזיז, ראבק, נמאסת!!!!
תודה לך אם על שירך היפה
מבטיח אני לך זאת בכל לב:
מימי ילדותי לעולם לא ארפה!
ואת אחיזת ידך אין אני עוזב.
ומבט עיניך לי הוא לנצח מרפא.
הנה אני הגבר הקרב, הנפרד מן הילד המיבב.
והיה אם אשכח את מגע ידך האוהב
וקולך הענוג יהפוך עבורי רק לזיכרון כואב
ונשיקתך וחיבוקך יאבדו לי בערבו של היום.
אמא! – גם אם אשאר בלעדך, לעולם לא אהיה יתום!
תגובה בשיר גדול של משורר גדול לשיר גדול אחר ומשוררת גדולה אחרת
עזיז, לך תשפיך במקום אחר.
שחר, איזו גאווה !!
בטח כייף גדול בשבילך לראות את זה ככה, חי,
אנשים מותחים צווארים ומסתכלים ואפילו קוראים 🙂
הצילומים מאותו מקום נכון ? רק כל פעם מזווית אחרת ?
שאפו.
בוקר טוב, רונית (אם תקראי את זה בבוקר).
הצילומים לא מאותו מקום. אלה שני אתרי צילום שונים. האחד – שדרות רוטשילד פינת יבנה, האחר – שדרות ח"ן פינת השופטים.
וכן, זה כיף. כיף גדול! הם מותחים צווארם, ואני מתמתח בהשתאות.
🙂
לפחות שילמה את החשבונות שהעלימה?
כבוד, אחי. טרם חזיתי, כמובן, אפשר לקרוא ממש? ואיפה זה בדיוק קורה, לפרונציאלים (הרחוקים) שביננו?
ואולי איזה לינק לערב קבלת הפרס?
נשיקות.
איריס, תודה!
אפשר לקרוא רק מחצית השיר. מארגני המיזם, "שירה על הדרך, תולים ברחבי העיר קטעי שירים.
ואיפה בדיוק? שדרות רוטשילד פינת יבנה וגם שדרות ח"ן פינת השופטים.
בפוסט הבא מבטיח לשלוח לינק לערב קבלת הפרס וגם אביא סרטון וידאו קצר מהטקס. סגרנו?
נשיקות בחזרה.
היי שחר מריו איזה כיף להרים מבט ולראות בין העיצים את התנ"ך מצוייר במילים
דרך הפריזמה הרגישה שלך
מזל טוב
חנה, תודה!
בית משפט השלום: ת"א 10-05-25061 עזיז נ' שיינפלד.
התובע: עזיז ליאור
נגד
הנתבעים:
1. שיינפלד אילן. כתובת: כפר סבא 21 ת"א.
2. עיתון מעריב. בעלים: נימרודי עופר. כתובת: קרליבך 2 ת"א.
3. אתר .haaretz בעלים: שוקן עמוס. כתובת: שוקן 21 ת"א.
מהות התביעה: עבירות על חוק איסור לשון הרע.
סכום התביעה: 200,000 ש"ח.
כתב התביעה
חלק מקדמי:
1. אני סופר מוכר וידוע לציבור. פירסמתי שני ספרים בהוצאת זמורה ביתן
ובהוצאת הקיבוץ המאוחד, שזכו לביקורות מהללות וטובות בעיתון הארץ
ובעיתון ידיעות אחרונות. נערכו עימי ראיונות ענק בעיתונות הכתובה
והמשודרת.
סיפורים שלי נכללו באנתולוגיות יוקרתיות בישראל ובארגנטינה.
2. יש לי תואר בהצטיינות מהחוג לקולנוע וטלביזיה באונ' ת"א.
בעת האירוע, הייתי סטודנט שנה ד' למשפטים, בתוכנית למצטיינים, במרכז
הבינתחומי בהרצליה.
3. שם משפחתי מהולל מהבחינה הצבאית. דודי, נסים עזיז, הוא ההרוג הראשון
בקרב הגדול על ת"א בשנת 1947. זה היה הקרב הפותח של מלחמת העצמאות,
ודודי הוא ההרוג הראשון של מלחמה זו. על שמו של נסים עזיז ושניים
מחבריו שנפלו בקרב זה, השלושה, יש בתל אביב כיכר ואנדרטה, ברחוב ויצמן,
סמוך לגדות הירקון.
הפרסומים שהם לשון הרע (כל הנספחים מצורפים):
הפרסום הראשון (נספח 1):
4. ב-13.12.2005 פורסם עלי בכתבת ענק במעריב כך:
"טל איתן מאתר האינטרנט "gogay” , העוסק בענייני הקהילה ההומו-לסבית,
עדכן את שיינפלד בטון מודאג שאתר האינטרנט הוצף בהודעות שטנה עם
איומים על חייו של המשורר. בין היתר, נכתב בהודעות כי אם עד השעה ארבע
אחר הצהריים לא ישרוף שיינפלד את כל הספרים של דנה פלג, יוצא עליו חוזה
חיסול. לשיינפלד לא היה ספק לרגע מי עומד מאחורי ההודעה המאיימת.
במקום לשרוף ספרים, מיהר שיינפלד למשטרת מרחב ירקון וסיפר לחוקרים
"ליאור עזיז מאיים לרצוח אותי."
ציטוט נוסף: "לפתע הבחנתי בבחור עם וספה שחנה ברחוב השני, עבר לידי
והסתכל עלי במבט מזרה אימים … עד הבוקר לא ידעתי איך עזיז נראה
וחשדתי שזה הוא … לא היתה לו שום סיבה להיות שם, והאופנוען הגיע בדיוק
בשעה שהוא אמור היה להגיע. הוא כנראה ראה את המאבטח וברח, אם זה לא
הוא, זה צירוף מקרים מאוד משונה."
ציטוט נוסף: "בינתיים בית משפט השלום בתל אביב קבע אתמול שקיים חשד
סביר שעזיז העביר הודעות מאיימות דרך האינטרנט לשיינפלד כי מותו
קרב."
5. מדובר בלשון הרע, דברי שקר ונאצה כנגדי, המייחסים לי ביצוע עבירות
פליליות חמורות. בשל הדברים הייתי עצור יומיים. התיק הפלילי נגדי
נסגר (נספח 2), לאחר שבבדיקת המחשב שלי במשטרה נמצא, כי לא אני
שלחתי לשיינפלד איומים דרך האינטרנט. וכמובן, שלא אני הגעתי לביתו של
שיינפלד על וספה. אין לי רשיון נהיגה.
שיינפלד אילן אומר, כי "לא ידע איך עזיז נראה", אז איך הוא קובע, כי אני
הייתי זה שהגיע לביתו?
מדובר בפרסום לשון הרע נגדי מתוך כוונת זדון לפגוע בי.
הקורא הסביר, על פי דבריו של שיינפלד, בטוח, כי אני איימתי עליו ברצח, ואף
הגעתי לביתו במטרה לפגוע בו.
הפרסום השני (נספח 3):
6. ב-11.12.2005 נכתב עלי באתר haaretz:
"איומים על חיי המשורר ובעל ההוצאה אילן שיינפלד. חלק מהאיומים
שפורסמו באינטרנט יוחסו לסופר ליאור עזיז…"
ציטוט נוסף: "בימים האחרונים התקבלו מאתרי האינטרנט של הקהילה ההומו
לסבית תגובות גולשים ובהם איומים לפגוע בחייו של שיינפלד. בין היתר נכתב
באחת התגובות כי לשיינפלד נותרו "שעתיים לחיות" … חלק מהאיומים נחתמו
בשמו של עזיז. שיינפלד ציין בתלונתו כי הוא חושד, שהוא האיש העומד
מאחורי האיומים עליו."
7. מדובר בלשון הרע חמורה כנגדי. מעולם לא איימתי על שיינפלד אילן דרך
האינטרנט. שיינפלד אילן מוסר לכתב העיתון, כי הוא חושד שאני האיש
העומד מאחורי האיומים עליו. הקורא הנורמטיבי, בטוח לאחר קריאת הכתבה,
כי אני איימתי על שיינפלד אילן, בייחוד לאחר שנכתב בידיעה, כי עוכבתי
לחקירה, וכי החקירה ממשיכה.
כשאדם מתלונן במשטרה נגד אדם אחר, אין הוא רץ אח"כ מיד לספר
לתקשורת על תלונתו במשטרה. מקור הידיעה לא היה במשטרת ישראל, אלא
שיינפלד אילן הוא היה זה שיזם את הפניה לאמצעי התקשורת, וסיפר להם
את שקריו, וזאת למען פרסום שמו, תמונתו, והוצאת הספרים שלו.
יצויין, כי שיינפלד אילן הוא יחצן במקצועו, ויש לו קשרים ענפים וחברים רבים
באמצעי התקשורת, והוא ניצל את קשריו, כדי לפרסם את שקריו כנגדי
בעיתונות. יודגש, כי הטוקבקים פורסמו באתר האינטרנט "gogay".
שיינפלד אילן הסתיר מהשוטרים את העובדה, שבאותו הזמן, הוא היה כתב
ועורך בכיר ביותר באתר זה. שיינפלד אילן יכל לקבל מהאתר, בו הוא עובד, כל
פלט מחשב שירצה, ולהציג אותם לשוטרים, כאילו הם נשלחו ע"י אדם אחר.
התנהגות הנתבעים:
8 . שיינפלד אילן פרסם את הדברים בזדון, מתוך כוונה לפגוע, לבזות,
ולהכפיש את שמי הטוב, ולפגוע במשלח ידי כסופר, תוך ידיעה, שהוא מוסר
לעיתונות דברי שקר, שאין בהם תום לב.
9. שיינפלד אילן טוען בעיתון, כי מעולם לא ראה אותי. שקר גס. הוא פגש בי,
יותר מפעם אחת, ואף דיבר איתי מספר פעמים.
במעריב הוא אומר, כי התקשר אלי ואמר לי, כי יש לי שיר מצויין.
אדם שלא ראה אדם אחר, יתקשר אליו כך סתם, בלא הכרות מוקדמת?
שיינפלד אילן אכן התקשר אלי, כמה פעמים, אך לא כדי לדבר על שיר, אלא
הוא הציע לי הצעות מיניות בוטות. כשסרבתי להצעותיו ואמרתי לו שאני
סטרייט, ושיניח לי לנפשי, שיינפלד אילן התעצבן והבטיח לי, כי ינקום בי
בעתיד. ואכן, הוא מצא את ההזדמנות לחסל איתי חשבונות, ולהכפיש את שמי
הטוב.
10. אפשר ללמוד על כוונת הזדון של שיינפלד אילן מדבריו על האירוע בכתבה
באתר ynet ב-11.12.2005. (נספח 4) שם שיינפלד אילן אומר כך:
"ואחר הצהריים הוא הבחין באדם הדומה לתיאור של החשוד, המסתובב ליד
ביתו."
ציטוט נוסף: "ואכן אחר הצהריים נתקלתי באדם הדומה לתיאור שלו מסתובב
בסמוך לביתי עם קטנוע."
שיינפלד אילן בעצמו מודה, כי הכיר את תיאורו של החשוד, וראה אדם
הדומה לתיאור שלו. כלומר, שיינפלד אילן ידע איך אני נראה, ולמרות שידע,
כי אני לא האופנוען ליד ביתו, בכל זאת אמר במעריב, כי אני הוא זה שהגיע
לביתו רכוב על אופנוע. כל זאת בסתירה מוחלטת לדבריו בכתבה במעריב, בה
הוא אומר, כי "לא ידע איך עזיז נראה."
דבר זה מעיד באופן ברור על חוסר תום ליבו, ועל כוונת הזדון של שיינפלד אילן
בהוצאת הלשון הרע כנגדי, במטרה לפגוע בשמי הטוב, בכבודי, ובמשלח ידי.
11. עדות מכריעה נוספת לכוונת הזדון של שיינפלד אילן הם העובדות הבאות:
בכתבה במעריב נכתב, כי המאיים דרש משיינפלד אילן לשרוף את הספרים
של דנה פלג, ואם לא יעשה כך, יוצא עליו חוזה חיסול. מכאן הסיק שיינפלד
אילן, כי אני מאיים לרצוח אותו.
דנה פלג היא סופרת מוכשרת שכתבה שיר בשם "קדושה". את ההשראה
לשיר, היא קיבלה משיר שאני כתבתי בעבר. השיר של פלג פורסם בספר
שיצא לאור בהוצאת הספרים של שיינפלד אילן ובעריכתו שלו.
בספר נכתב מתחת לשם השיר, בכותרת גדולה, "בהוקרה לליאור עזיז."
כלומר, דנה פלג התלהבה כל כך משירי שלי, עד שהיא מודה לי על כך
ומוקירה שיר לכבודי.
בבלוג שלה באינטרנט (נספח 5) דנה פלג מתארת כך את הליך כתיבת השיר
שלה:
לאורכו של שער גליון יולי 1998 של "הזמן הוורוד", באותיות קידוש לבנה
שחורות, צעקו אליי המלים "הכל קדוש", קראתי בפה פעור את השיר, עד
לתחתית העמוד, שבו נכתב "קדוש מאת ליאור עזיז, על פי שיר מאת אלן
גינזברג – הערה לנהמה".
השיר הזה, עוצמתי ופראי, כבש אותי לחלוטין, ואחר צהריים אחד התיישבתי
וכתבתי את הנוסח הלסבי שלו, "קדושה", והקדשתי אותו בהוקרה ל"קדוש"
של ליאור עזיז."
שיינפלד אילן כעורך הספר בו נמצא השיר של דנה פלג, יודע שהיא כתבה
אותו בהוקרה לי, אז כיצד יתכן, כי שיינפלד אילן חשב, כי אני הוא זה,
שביקש לשרוף את הספרים של דנה פלג? מדוע שאני ארצה בשריפת ספרים
של סופרת שהקדישה לי שיר?
הדבר בלתי מתקבל על הדעת ומופרך מן היסוד!
דומה, כי השנאה העיוורת של שיינפלד אילן כנגדי, העבירה אותו על דעתו,
ודבר לא עצר בעדו כדי לבזות את שמי ולהשפיל עד עפר את כבודי.
עובדות אלו מעידות בברור, וללא כל ספק, על כוונת הזדון של שיינפלד אילן
בהוצאת הדיבה כנגדי.
12. לגבי עיתון מעריב: שלחתי ליועץ המשפטי של מעריב, בלייך מאיר, אימייל
(נספח 6), וביקשתי ממנו תיקון והכחשה לפרסום הלשון הרע כנגדי
בעיתון, כמנוי בס' 17 לחוק איסור לשון הרע או כמנוי בס' 25א(א) לחוק.
מאיר בלייך הבטיח לי תיקון. אחרי שבוע שוחחנו, והוא טען שבמעריב אוספים
חומרים לפירסום כתבה בנושא. שבוע אח"כ הוא הבטיח לי, כי בקרוב מאוד
יהיה פרסום ועדכון ללשון הרע שפורסמה במעריב. בלייך מאיר שיקר לי,
ומעריב לא פרסמו את האמת כמתחייב בחוק איסור לשון הרע.
הפיצוי המבוקש:
13. בפסק דין ע"א 492/89 סלונים נגד דבר קבע ביהמ"ש כך: "בחומרה יתרה
יראה בית המשפט פרסום המייחס לנפגע ביצוע עבירה פלילית."
פה מייחסים לי עבירה של איומים, שהיא עבירה פלילית חמורה ביותר.
בפסק דין בע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא אומר השופט ברק כך: " כבודו ושמו
הטוב של אדם יקרים לו מכל יקר, לעיתים גם מחייו. כבוד האדם ושמו הטוב
חשובים לאדם כחיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר."
בפסק דין רע"א 4740/00 נאמר: בהגיע השעה לפסוק פיצויים בגין לשון הרע,
יעריך בית המשפט את הנזק בהתחשב בטיב הפרסום, בהיקפו, באמינותו,
בחומרת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים … במקרה שהפרסום נעשה על ידי כלי
תקשורת, כמו עיתון, רדיו או טלוויזיה, ככל שהתפוצה היא רבה יותר, הנזק
עשוי להיות גדול יותר, והפיצוי רב יותר."
עיתון מעריב ואתר הארץ הם גופי תקשורת רבי תפוצה, ומאות אלפים קראו
על שקריו של שיינפלד אילן כנגדי, ולכן, הנזק לשמי הטוב, לאמינותי, ולשמי
הטוב כסופר מקצועי, ישר, ונקי מכל רבב, הוא רב וחמור ביותר. שהרי מי
ירצה לקרוא ספר או להוציא לאור ספר של סופר שאיים ברצח על אחרים?
לא רק שהדברים שפורסמו אינם אמת, מעריב, הנתבע, גם לא נקט לפני
הפרסום באמצעים סבירים להיווכח אם מדובר באמת או בשקר.
בכתבה נכתב, כי אני סופר וסטודנט שנה ד' למשפטים. אז כיצד מעריב העז
לפרסם כתבה על איומים אנונימים באינטרנט, ולייחס אותם לסטודנט שנה ד'
למשפטים?
הכתבה פורסמה ללא שיקול דעת, בחיפזון, וללא בדיקה סבירה של הדברים.
האם במעריב לא יכלו לחכות יומיים, ולבדוק אם יש ממש בטענותיו של
שיינפלד אילן?
לא רק שהפרסום הוא שקר מוחלט, אף לא היה שום אינטרס ציבורי לפרסם
את הדברים. את מי מעניין איום אנונימי בטוקבק דרך האינטרנט על משורר?
דומה, כי כוחו היחצני, וקשריו של שיינפלד אילן במעריב, הם היו האינטרס
האמיתי בפרסום המבזה והמשפיל כנגדי.
פה ברור, כי הפרסום אינו אמין לחלוטין, שהרי כיצד יתכן, כי תלונה על
איומים דרך טוקבקים באינטרנט, תפורסם בתקשורת בהרחבה?
בידיעה בynet נכתב, כי אחת ההודעות המאיימות נחתמה בשמו של יגאל
עמיר. האם זה מוכיח, כי יגאל עמיר, איים על שיינפלד אילן?
הרי מן המפורסמות הוא, כי טוקבקים ותגובות באינטרנט נחתמים בשמות
בדויים. שמי מוכר וידוע לציבור, אז מי שמפרסם תגובה תחת השם
ליאור עזיז, קובע בוודאות, כי ליאור עזיז הוא זה שפרסם את התגובה?
התנהגות מעריב היא מבישה וראוייה לכל גנאי, ועל ביהמ"ש, בבואו לפסוק
את הסעד המבוקש, להתריע ולהעניש את הפוגעים לשוא בשמו ובכבודו
הטוב של האדם."
סיכום:
14. סכום הפיצוי המבוקש מבוסס על שני פרסומים בכוונת זדון של לשון הרע
כנגדי, בה יוחסו לי ביצועם של עבירות פליליות חמורות.
בהתאם לזאת, אבקש מכב' בית המשפט לתת לי את הסעד המבוקש, כפיצוי
על הפגיעה בשמי הטוב, בשמה הטוב של משפחתי, בשמי הספרותי, ובמשלח
ידי.
15. אבקש מכב' בית המשפט לצוות על מעריב לפרסם את האמת בעניני, כאשר
הפרסום יהיה בהבלטה, ובדיוק בדרך שבה פורסמה לשון הרע כנגדי.
כלומר, במדור המגזין בעיתון, על פני עמוד שלם, כולל תמונות של שיינפלד
אילן ותמונה לא מבזה שלי, וזאת בניגור לתמונה המשפילה שפורסמה בעיתון,
בה אני מצוי מאחורי סורג ובריח, כשמאחורי עומד שוטר.
16. אבקש החזר הוצאות משפט.
בכבוד רב, ליאור עזיז.
למגיב המזדהה כליאור עזיז,
בהנחה וזה אתה, ליאור, אז קודם כל, שלום לך (השלום לך?).
אתה לא יודע, אבל לפני כעשר שנים קראתי את סיפוריך, ואהבתי אותם מאד. אני לא שוכח עד היום את חוויית הקריאה שזכיתי לה ב"מה הסטייה שלך" (עכשיו זה ברור מהי) ו"סיפור מתוק לנערה שאהבת". ואהבתי. את הסיפורים. לא את נערתך. אז תודה!
אני חושב שניחנת בכשרון לספר סיפור, ומאד הצטערתי שלא היו בנמצא ספרים נוספים שלך (אתה עובד על משהו חדש?).
אגב, זכור לי במיוחד הסיפור על המפגש עם השטן ואיך הגיבור תפס לו בחמינדוס. סיפור מצוין. כתוב עוד!
לכן אני מופתע ממה שמתחולל כאן. אם אכן אתה הוא המגיב, ליאור עזיז, למה אתה מעולל כדבר הזה לאחד מקוראיך? למי שסבור, ללא כל קשר להשתלחויות הבלתי ראויות כאן, שיש לך כשרון? ובכלל, למה אתה מעולל כדבר הזה לבלוגרים שלא עשו לך כל רע, ואינם מעורבים במאבקיך?
אני אודה לך מאד אם תנהל את המאבקים הללו בפלטפורמות אחרות, הולמות יותר, ועוד יותר אודה לך אם תשקיע את מרצך וכשרונך בעשייה ספרותית, ואשמח אם תאפשר לי לנהל את הבלוג שלי בלי התפרצויות כאלה.
בהצלחה!
ויום טוב.
אני תקפתיך, כי מחקת אותי. ואני לא סובל מחיקות. טוב, אך מכייון שאני חייב לך מאה שח על הספרים שקנית, אני לא אכנס יותר לבלוגים שלך, ולאות התנצלות אתן לך את ספרי החדש מתנה!
איך אני בשבילך? קבל התנצלות וספר עוד שנתיים
אנחנו במקום שחר-מריו היינו מעדיפים שתמשיך להגיב עזיזון תסכולון. אלוהים ישמור, לקבל את הספר הגרוע ההוא שלך, זה שפרי אמר עליו שהוא פואמה אזוטרית? עדיף כבר לקרוא את ספר הטלפונים, שם לפחות יש דמויות. לא לא. זו עסקה גרועה לשחר-מריו. תראה איזה כלב רחוב ספרותי אתה. רק מישהו אמר לך שהוא קרא סיפור שלך, מייד התחלת לקפצץ, התלקק ולהלחית כמו פודל. אבל אנחנו ננקנק אותך עזיזון. לך תביא את המקל ונזרוק לך אותו.
התנצלותך מתקבלת. ואני מברך על התחייבותך לא להיכנס יותר לבלוג שלי. אני מאד אשמח אם תניח גם לבלוגרים האחרים בקהילת בננות. זו קהילה שלא עשתה לך כל רע, ואתה מזיק לעצמך יותר משאתה מזיק לבננות. עצתי לך – והיא מניסיון – קח פסק זמן, השקע את מרצך בכתיבה (אני יודע שיש לך כשרון!), ובעוד שנתיים-שלוש תוכיח לכולם כמה הם טעו. התעלם מהמגיב שצמא לתגובותיך (אתה משחק לידיו), ו"תן בראש" דרך כשרונך ותו לא.
בזאת תמה מסכת ההתכתבות ביננו.
כל טוב לך,
שחר-מריו.
היואיל אדון שחר מריו להסביר מדוע הוא נמנע מלמחוק את כתב התביעה הזה שהונח פעמים רבות בבלוגים אחרים כתגובה לשיר ???
לתמה האנונימי, דובר שפת האנונימי-ים.
🙂
בניגוד להרגלי, מחקתי את כל ההשתלחויות הבלתי ראויות שהתרוצצו בבלוגי. אבל ודאי שמת לב שזה לא מנע את הישנותן. בחרתי לפעול בדרך אחרת. והתוצאה – לשביעות רצוני. אבקש ממך לא לחנך אותי כיצד לנהוג בבלוג שלי. בשביל זה יש לך את הבלוג שלך. וכבר נתקלתי בסדרות החינוך שלך. אז לא, תודה. ואשמח אם תחדל מן השפה הטרחנית-מטיפנית הזאת (אני מצטט: "היואיל אדון שחר מריו להסביר מדוע…"). נו, באמת. עדיף כבר שתזדהה בשמך המלא. זהותך ידועה לכל.
יעקב לאה ושחר מריו מתבונים עלינו מלמעלה והשדירה הכי כיפית שאני מכירה.
ברכות ושמחות יקירי
מירי, תודה!
מרגש שחר מריו לראות את היצירה שלך תלויה , כמו תמונת חיים, מהתנך לעכשווי. ובקיצור " תנך עכשיו"
🙂
יפה, אורה, המוטו א-לה מאיר שלו. הייתי צריך להתייעץ איתך לפני העלאת הפוסט.
ותודה!
היי שחר
אין כמוך, ניפגש במשט!!!!
השיר שלך ניכנס ללב.
להתראות טובה
טובה, תודה.
להתראות בלימה לימה.
הו רוטשילדמרדכי
לרגע ראיתי אותך צלוב. כה יפה. כה בהיר.
טוב שחר, איחוליי. נהדר. שיהיו לך עוד הרבה פרסים. כאלה ואחרים.
איריס, יפה ובהירה. וצלובה באמנות שלך.
תודה!
שחרי היקר,
נראה לי שגם העצים שמחים על השירה שצמחה לה ביניהם. ברכות מקרב לב ושיהיו לך עוד הרבה שירים ופרסים. אמן.
תלמה, כמה יפים איחולייך ויפות הברכות שאת מרעיפה.
כמו תווי פנייך ואישיותך. ככה את יפה.
תודה!
משהו במנגנון התגובות משובש? או שתגובותינו הצטלבו? לכן שיחזרתי, אבל טובות השתיים 🙂 אז שוב: יישר כוח, שחרי.
כן, תלמת חן,
🙂
השתבש מנגנון התגובות. הן נקלטות בדוא"ל של מקבל התגובות ובמערכת של בננות (בחלון התגובות הראשי), אבל משום מה לא ניתן לראותן בגוף הפוסט. כלומר, אם לשפוט לפי נסיוני מהבוקר, הן מעוכבות זמן רב עד שהן עושות דרכן לפוסט גופא.
אבל בזכות השיבוש זכיתי לשתי ברכות ממך. הרווחתי.
מי אמר שהשיבוש משחית?
🙂
שחרי היקר,
כבוד! נראה לי שאפילו העצים בשדרה שמחים על השירה שצמחה ביניהם.
מאחלת לך עוד הרבה שירים ופרסים. יישר כוח.
איך יפה משתלב יעקב ברחוב תל אביבי, מעורר תקוה
חני, תודה!
עשיו לא היה מאמין שיעקב מסוגל לטפס על העצים.
🙂
שמחה מאוד בשבילך.
מרגש.
בהצלחה,
גל
גל, תודה!
האילן הגבוה הנושא את השיר יעקב ולאה
מביא מן הדף והמדף את השיר המיוחד לציבור עוברי אורח,
שיעיפו מבט גבוה ויראו גם אותו.
מה אכפת לו לעץ אם ישיר שירים
ולא ישיר עלים?
🙂
תודה, מיכל.
שינועו ברוח, שינועו, וצמרות העצים יגביהו אותם ואותך, שלושתכם. וכולם בעיר הזאת יפסעו בשדרה וידעו ויכירו, ואולי גם תצמח מנגינה מתוך השורשים. בהצלחה, שחר יקיר לי.
תודה רבה על תגובה יפה שניגונה מרגש. אבל למה בעילום שם? אני רוצה להכיר את מברכיי.
איך? איך לא תכיר? עצום עיניים, תתרכז. הקול קול יעקב…והמלים, משכבר הימים. רק הידיים…
טוב…
אני חייב לזוז. כשאחזור, יש מצב לדעת אם שמך מתחיל באות ת'?
🙂
ת'?איך העברת אותי לסוף? לא יפה. אני ממש באמצע… אין יותר אמצע מזה. מקום הכי טוב.
בשרב הזה חידות היגיון לא באות לי טוב. ובאמצע כולם מטושטשים. מה דעתך להזיז את עצמך קדימה, שאחזה בזיו שמך?
🙂
הסתרתי את זיו שמי כי גזרתי על עצמי שתיקה ולא התאפקתי – למענך הפרתי אותה. לבשתי כסות כדי לא לקומם את מכיריי בסביבה. השרב הזה שורט גם אותי. אבל בבוא הרגע, תדע גם תדע, מריו, כי מי אוהב אותך יותר ממני, מי רוצה לשמח אותך כשאתה עצוב…
לא די לרצות לשמח אותי כשאני עצוב. אם יש ביכולתך לשמח אותי, אז בבקשה לתרגם את הרצון לפעולה.
השרב יישבר מחר. ושתיקתך?
🙂
יפה לך שמ"מ !!!!
איזה כיף להרים את הראש בשדרה ולראות שחר בירוק 🙂
אבל כל השחר בירוק לא מושלם בלי תגובה של ריקי בבננה.
עכשיו אני הולך לישון עם חיוך.
אצא גם אני לשזוף את עיני ביעקב שלך
מסרי לו ד"ש ממני, שולמית.
ולך – חיבוק.