רעש

לְמָחֳרַת נִמְלְאוּ הַצִּפָּרִים חֹסֶר
מְנוּחָה, וְנָטְשׁוּ אֶת כְּתֵפַי.

אַרְבָּעָה יָמִים לִפְנֵי הָרַעַשׁ, יָצְאוּ לִי מִכָּל הַחֹרִים
הַטֶּרְמִיטִים, וְכִרְסְמוּ לִי סְפֵקוֹת. גַּם בִּטְּחוֹנוֹת.

שְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְנֵי. מַבַּטֵי תְּחִינָה כַּלְבִּיִּים נִנְעֲצוּ בְּעֵינַי
לְכַתֵּר אֶת הַבָּיִת סָבִיב כְּאִלּוּ יֵשׁ צַיָּד שֶׁיָּכוֹל

יוֹמַיִים לָרַעַשׁ הָלַם אַרְיֵה בְּראשׁוֹ נֶגֶד סוֹרְגֵי
חַלוֹנוֹת הֶחָזֶה.

בַּיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי הָרַעַשׁ שָׁעֲטוּ עֲדָרִים שֶׁל פִּילִים וְאַיָּלִים
וְהִפִּילוּ חִתִּתָם בְּלִבִּי, בְּלִבִּי; טָרֹף טֹרַף הַבָּיִת אָבָק-מָה-אָבָק

אֲבָל אַיִל אָבוּד אֶחָד נִקְלַע אֶל סַף ראשִׁי, נֶאֱחַז בִּסְבַךְ
סַעַרוֹתַי.