בננות - בלוגים / / תנית בפני
שחר-מריו מרדכי
  • שחר-מריו מרדכי

    שחר-מריו מרדכי, משורר.   מהגר מצפון הארץ לתל אביב. ללא סל קליטה. מסתדר. מנחה ארועי שירה. הנחה גם בטלוויזיה הישראלית את תכנית הספרות "על המדף". לרייטינג של התכנית אפשר לקרוא "הישרדות", מסתבר. אנליסט ויועץ פוליטי לשגריר בריטניה בישראל. יש מנדט, מתבהר. בעל תואר ראשון בתקשורת ובמדע המדינה ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה. אפילו טיפח דור סטודנטיאלי, כשלִמֵּד ארבע שנים אודות המערכת הפוליטית הישראלית. התוצאות לא משהו, מתחוור. שיריו, תרגומיו ומאמרי ביקורת פרי עטו נדפסו בכתבי עת שונים, בהם: גג, דקה, הו!, הליקון, זוטא, מטעם, משיב הרוח, עיתון 77, עמדה ושבו, כמו גם במוסף לתרבות וספרות של הארץ, במוסף ספרים של הארץ, במוספי מעריב ומקור ראשון ובאתר המקוון של ידיעות אחרונות, Ynet.   מקום הראשון בתחרות הארצית "שירה על הדרך" לשנת 2010 . ספר שירים, "תולדות העתיד", ראה אור בשנת 2010 בהוצאת אבן חושן.

תנית בפני

תָּנִית בְּפָנַי/שחר-מריו מרדכי  (נדפס ב"הליקון" 44, שנת 2001)

                            
                            "תָּנו רבּנן: שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן.

                             שלושים מהם ראויים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבנו,

                             שלושים מהם ראויים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון.

                             עשרים בינוניים, גדול שבכולן – יונתן בן עוזיאל,

                             קטן שבכולם – רבן יוחנן בן זכאי".

                            (סוכּה כ"ח)                                 

                                                              

 

תָּנִית בְּפָנַי: "שְׁמוֹנִים מְאַהֲבִים הָיוּ לִי.

שְׁלוֹשִׁים מֵהֶם רְאוּיִים שֶׁיִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁחִין,

שְׁלוֹשִׁים מֵהֶם רְאוּיִים שֶׁיַּעֲמוֹד לָהֶם גַּם בַּזִּקְנָה.

עֶשְׂרִים בֵּינוֹנִיִּים. גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם – אֶלִי,

קָטָן שֶׁבְּכֻלָּם – דֵיְוִיד".

וְלא אָמַרְתְּ לִי הֵיכָן אֲנִי.

וְלא שָׁאַלְתִּי.

 

64 תגובות

  1. רונית בר-לביא

    איזה מדרש :))

    ממש והיא שעמדה.

    ומדוע לא "הקשית" בפניה ?

    די נו, בשעה הזו אני יכולה רק צחוקים.

    • :))
      הקשינו זה לזו
      ברגע של תשוקה
      כי אם זה יגמר,
      נגמור את זה יפה.

      (לפי הלחן).

      אינני בקשר איתה, רונית. אבל בכל שיריי לה, גמרתי עליה את ההלל.
      🙂

      הצחקתיני, רוניתיני. אבל כדאי שאגמור כאן. אחרת, מי יודע לאן אגיע. (אופס, זה עובד טוב יותר באנגלית). אני עוד יכול לרקום מתגובתך מדרש לתפילת העמידה.
      🙂

      ושיהיו צחוקינו טובים לכל שעה, יקירתי.

  2. אח אח, איזה חמוד.
    אני דווקא הייתי שואל את הנשמה היקרה. מוטב לדעת אם לשחין אם לזקנה זקופה… 🙂

    • חן ישראל קלינמן (חי"ק) החמוד!
      אני אשאל אותך (borrow)
      🙂
      ויהי חיקי מקלט ראשי…
      🙂

      (עכשיו נראה אותך מנצח את זה, שועל).

      • שמ"מ יקירי, השתוממתי בפני הנמר וחברבורות מילותיו, נאלמתי דום, הכנסתי לשוני לחיקי, הוצאתיה, והנה מצורעת כשחין!
        אך אל דאגה, עד מהרה ניערתי חוצני וחיקי, זקפתי אוזני שועל וכה אמרתי: "אדרבה! שמ"מ = שמע מינה!", ומאי שמע מינה מן השחר העולה במרות מרדכי? דאין עצה ואין זקיפא בפני נמרנו שבשמיים, וכל השואל שועל, שועלים לו מן השמיים. הדא הוא דכתיב: "האזינו השמיים ואנמרה, ותשעל הארץ אמרי פי".
        לה לה לה.

  3. מירי פליישר

    צחקתי
    הרבנית הזו מחלואה

  4. תענוג לקרוא שוב, שחר.
    וגם אני במקומך לא הייתי שואל. עדיפה הבנת הנקרא 🙂

  5. רק רוצה לומר – כמה נפלא לקרוא כאן. הוראיציות העדינות האלו נוגעות בדיוק במקום.

  6. מה שעשית מטקסט תלמודי! גדול!

  7. טובה גרטנר

    היי שחר
    זה שיר חזק ביותר, בגלל שעולנו רוצים לדעת באיזה מקום אנחנו, אבל לא מעיזים לשאול כדי לא לדעת את האמת.
    או לא להיות מרוצים מהאמת.
    שחר זה שיר שמתאים למוזיקה, יש לו את המנגינה הפנימית.
    להתראות טובה

  8. טוב עשית שלא שאלת, שחר.
    ככה יש איזון בין התקווה לבין החשש.

    נהדר!

  9. איזה יופי
    מזכיר לי את השיר שלי "מה כבר אפשר לומר".

    לא הבנתי כל כך את הקללה בשורה השלישית, האם הקללה היא בגלל שלא יהיה להם מה לעשות עם הזקפה?

    השיר וההקדמה לקחו אותי למקום אחר לגמרי ,אולי בגלל שיחה שניהלתי יום קודם עם אחד מחברי המשוררים שפנה אלי ושאל משהו הקשור לתנ"ך. הפניתי אותו לישעיה ועמוס והגענו למסקנה שאנחנו יכולים להניח את עטינו. הם אמרו את הכל הרבה יותר טוב ממה שאנחנו נהיה מסוגלים אי פעם לעשות. הסיפור הזה מתקשר לציטוט שהבאת בראש השיר.

    ההרהור השני שגם הוא "ארס פואטי" מצביע על הקללה-ברכה בלהיות משורר. אנחנו לא מסוגלים להיות אף פעם "ממש" בתוך הפעילות, תמיד משהו יעמוד (גם ברגעים אינטיימיים) מהצד וינסה להפיק ממנו שיר טוב.

    וכמו שציינתי, יש לך יכולת ליצור שפה "עתיקה חדשה"

    הצלחת שחר מריו.

  10. איריט קובליו

    שחר
    אתה השמונים ואחת, ובמסורת מסויימת למספר זה יש הפוטנציאל הגדול ביותר לכניסה מהירה, חלקה ומיידית דרך השער הנכסף למקום בו כל התשובות נמצאות.
    אך זהו רק פוטנציאל. נראה בהמשך…

  11. שחר-מריו – מבריק. יופי של פרפראזה שלוקחת את הציטוט למקום אחר. ויש כאן גם הומור וקצת עצב וגם אומץ רב. רני.

    • כמו רניגיל אני חושבת
      שהפגנת כאן הומור אמיץ

    • רני,

      תודה. ונכון.
      ובלשונך: צריך "לפתוח וריד".
      🙂

        • ש"מ,אשמח לקרוא את ספר שיריך.
          מתי התקיים השנה פסטיבל השירה בשדה בוקר?
          הוא לא בוטל בגלל המלחמה/מבצע "עופרת יצוקה"?
          ובכלל בחיפה צריך לארגן
          יותר ארועי שירה איכותיים.

          • מיכל, לגבי נוכחות חיפאית שלי – אני מלמד שירה תלמידי י"ב בשני תיכונים חיפאיים ביום שישי, ה – 6 בפברואר. את מוזמנת להגיע כאורחת שלי!

            בימיי החיפאיים, ארגנתי ערבי שירה וארועים בעיר. מזה שבע שנים שאינני תושב הצפון. אבל אשמח – מאד אשמח – לארגן אירועי שירה בחיפה. העיר אהובה עלי, ואני זוכר לה חסד נעורים ואת ראשית דרכי כמשורר.

            לגבי פסטיבל "ימי שירה במדבר", נכחתי בו בשנה שעברה, לא השנה. אני יכול להשיב לך שהוא התקיים בין ה – 15 בינואר ל – 17 בינואר בשדה בוקר. מבצע "עופרת יצוקה" (כלומר: מלחמת עזה) הסתיים ב – 18 בינואר בשתיים בלילה ע"פ ישראל, בשתיים אחה"צ, ע"פ החמאס.

            ותודה, מיכל, על מפגן האמון בשיריי.
            איידע אותך לגבי הספר, אם וכאשר ייצא לאור.

          • תודה. ישלך מהות של שורשים וכנפיים.
            לא שוכח את המקורות מהם מעיין השירה נובע.

  12. תמהני איך עדיף לומר, תנית בפני או תנית על פני, בכל מקרה התנית הזו לא הייתה יכולה לומר: אין אין עליך, לא כשהיא על פניך.

    ולא אמרת
    ולא שאלתי
    אבל בסוף הומלחה דעתי והשתבשה עלי לשאול:

    וכל אשר תנתה הנערה, העיקר, באהבים היא תינתה?
    ולאן היא הלכה מכאן…לשחין או לשכינה?
    ואת שאר השאלות אגיש בצורה מסודרת בשלושה עותקים למען השדר הטוב.
    :0)

    • לא יודע מי חכם ומי תם, אבל בטוח שאת זאת שיודעת לשאול.

      צחוק, צחוק; אבל תשלחי לי שאלותייך (גם בעותק אחד זה טוב) בצירוף כתובת מדוייקת (נראה אותך, סיגלי), ואשיב לך תשובות.

      🙂

  13. "אלי שלא יגמר לעולם" שחר -מריו בעצם כל האפשרויות טובות {חוץ מדויד אולי אבל זה הוא} איך אתה נותן אמת וכאב להומור ולהיפך

  14. אפשר להיות מקורי מבלי להיתלות במקורות וללגלג עליהם

    • אלמוני/ת יקר/ה

      שתי הנחות מובלעות בטענתך המתריסה. האחת – אין ללגלג על המקורות.
      השנייה – נקודת המוצא בשיר היא לגלוג על המקורות.

      פעמיים טעית!

      באשר להנחה השגויה הראשונה שלך -באמנות מותר גם מותר ללגלג על הכל. על כל פרה קדושה מותר; קדושה ככל שתהיה. אבל מה? רצוי שה"לגלוג" יהא מקופל באמירה סדורה ומנומקת באמצעות מבע פואטי בהיר. עמדתך הינה אנטי-דמוקרטית בעליל, ובעצם יש בה כדי "לקדם" צנזורה בשירה. יש לי יסוד להניח (ויתכן שגם אני שוגה בהנחה) שרצונך במדינה יהודית. פחות בדמוקרטית. ובכן, אני בעד יהודית ודמוקרטית! וכך אני תופס גם את האמנות בכלל ואת השירה בפרט (שחמרי בנייניה – מילים, קרי: חופש הביטוי). שירה יהודית (רק אם זה בשרש נשמתך, כמובן) ודמוקרטית. כשאני אומר דמוקרטית, כוונתי לכך שזכותך לומר הכל (רצוי שזה יהיה בכלים פואטיים ראויים). ואם יש בכך פגיעה ברגשותיך, צר לי, אך הפגיעה מידתית, והיא מוגנת ע"י חופש הביטוי וחופש האמנות. אני מודע לכך שיש בשירה יסוד דיקטטורי הנובע מכך שמערכת השיקולים וההכרעות – בין אם התייעצת ובין אם לאו – נתונה ליוצר בלבד. אפשר לומר, אם כן, שאני (בניגוד אליך) בעד שירה דמוקרטית יהודית. ובראשי תיבות: שדי. וידועה לך משמעות שדי, אני מניח (הנחה שגויה? דומני שלא).

      באשר להנחתך השגויה השנייה – טעות מרה. השיר הזה בא מאהבה למקורות. לך נתונה, אמנם, הרשות לקרוא אותו בהתאם ל"סרט" המוקרן בראשך. אבל אני לא אחראי להנהלת הסינמטק שלך, צדדי ככל שיהיה.

      אני מניח (הנחה שגויה? לא נראה לי) שֶלוּ חיית בתקופת כינוס התנ"ך, היית יוצא חוצץ כנגד "שיר השירים", והיית הופך אותו לעוד אחד מהספרים החיצוניים. "אחות לנו קטנה ושדיים אין לה"? שומו שמיים! לא יקום ולא יהיה. ומה בדבר: "לָמָה נמשלו דברי תורה לאיילת אהבים? לומר לך: מה איילה – רחמה צר וחביבה על בועלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה, כך דברי תורה חביבין על לומדיה כל שעה ושעה כשעה ראשונה" (עירובין נ"ד). וגם: "כך אסתר הייתה חביבה על אחשורוש כל שעה ושעה כשעה ראשונה" (ירושלמי, יומא, פ"ג, ה"ב). ואם בך היה תלוי הדבר, לא היית נותן ידך להקבלה ("הנפשעת") בין אשת איש (ועוד בת דת משה!) לבין התורה הקדושה. היית שומר על טקסטים בתוליים למשעי ללא חשש טבל וסקס (יחסי אישות, בשבילך). מין? מחוץ לתחום!

      וזה בסדר, אני מניח (הנחה שגויה שלי. גם לי מותר לשגות בהנחותיי). כי כך היה מרעיף עליך האייטולה חומייני כבוד ויקר, שהרי לא סלמן רושדי אתה. אתה מ"הטובים". כלומר: אלה שלא מעזים "ללגלג".

      בתחום אחד, אני יודע, יש לנו מכנה משותף: שנינו אוהבים את היהדות אהבה גדולה. שנינו יונקים ממנה. אבל יש אהבה שפויה ("הבו לי יבנה וחכמיה") ויש אהבה חונקת ("כי אני ידעתי את מֶרְיְךָ ואת עָרְפְּךָ הקשה").

      מרכך! זו המלצה טובה, לא רק לשיער.

      • וואו, שחר. נכנסתי לראות שיר, וזכיתי בשיעור מרתק (התגובה שלך לאותה אלמוני/ת). מרשים. ולמותר לציין שאני מסכימה איתך לחלוטין. מגיעה לנו מדינה יהודית ודמוקרטית כאחד (מימ"ד!…:))

        והשיר – מעדן. בכל מובן. תודה לך, יקירי.

  15. בגלל זה אמרה מה שאמרה, כדי שתלך סחור סחור ותצא מדעתך ותכנס חזרה ותשאר תלוי וממתין, ואף פעם לא תדע מה היית לה – גדול או קטן, שחין או שכיב מרע, במיטב או בחסר; ואחרי שמונים מאהבים, השאלה פחותת ערך, מריו, מבינים את הנ.צ. לבד. ויפה הלבשת את התהיה במלבוש דרבנן.

  16. עמוד השחר מכה שנית 🙂
    ולא שואל שאלות קיטבג 🙂

  17. חני שטרנברג

    או אה, שחר מריו, מצאת תנאית רצינית! אהבתי 🙂

  18. יפה השפה התנית שחר מריו, אפשר לשנות בה ולתנות בה, הפוך בה והפוך בה דכולי בה
    ואמר רבנו עגנון שכל המרבה לשאול מעמיק לו שאול:)

  19. איזה סרקאסמה! תזהר מצדקנים קדושים, ורוב הקדושים כאלה… נסיון אישי אומר לי לא לגעת בהם, כי לעולם לא יבינו, מה שלא תעשה.

  20. תמי כץ לוריא

    שחר מריו

    נהניתי לקרא והעלית בי חיוך.חכם מצדך

  21. סיגל בן יאיר

    חרמנדס, יפה מאוד.

  22. מקסים וגם מעציב, שחר מריו
    נסיון סירוס קשה בעיניי
    וחומר גלם מצויין ליצירה.

    • תודה, סמדר. שמחת אותי בביקורך.

      ואת צודקת. אלה חומרי הגלם של החיים. אמנם לא לי לשפוט את שיריי, אבל שירה טובה באופן כללי נוצרת מן האומץ ללוש בהם.

      ולסיום – ויתכן וזה לא עובר בשיר – אני לא פרשתי את זה כנסיון סירוס. אבל כל פרשנות – שניתן לעגנה בטקסט – מקובלת עלי. אבל אני, למען הסר ספק, לא חש מסורס.
      :)))))))))

  23. (: , אהבתי.
    נוגע ללב, הציפיה להערכה תמיד נמצאת.
    קבל חיבוק וליטוף בראש.אל תתעצב שלא ספרו/מיקמו.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשחר-מריו מרדכי