בננות - בלוגים / / סקס? והעיר הקטנה (לשבוע החשק)
שחר-מריו מרדכי
  • שחר-מריו מרדכי

    שחר-מריו מרדכי, משורר.   מהגר מצפון הארץ לתל אביב. ללא סל קליטה. מסתדר. מנחה ארועי שירה. הנחה גם בטלוויזיה הישראלית את תכנית הספרות "על המדף". לרייטינג של התכנית אפשר לקרוא "הישרדות", מסתבר. אנליסט ויועץ פוליטי לשגריר בריטניה בישראל. יש מנדט, מתבהר. בעל תואר ראשון בתקשורת ובמדע המדינה ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה. אפילו טיפח דור סטודנטיאלי, כשלִמֵּד ארבע שנים אודות המערכת הפוליטית הישראלית. התוצאות לא משהו, מתחוור. שיריו, תרגומיו ומאמרי ביקורת פרי עטו נדפסו בכתבי עת שונים, בהם: גג, דקה, הו!, הליקון, זוטא, מטעם, משיב הרוח, עיתון 77, עמדה ושבו, כמו גם במוסף לתרבות וספרות של הארץ, במוסף ספרים של הארץ, במוספי מעריב ומקור ראשון ובאתר המקוון של ידיעות אחרונות, Ynet.   מקום הראשון בתחרות הארצית "שירה על הדרך" לשנת 2010 . ספר שירים, "תולדות העתיד", ראה אור בשנת 2010 בהוצאת אבן חושן.

סקס? והעיר הקטנה (לשבוע החשק)

 

א.א. הכריז על שבוע החשק. אז יש לי שיר מחיי הקודמים (שפורסם ב – 2001) ומארח א.א. אחר. 

🙂

סֶקְס? וְהָעִיר הַקְּטַנָּה/ שחר-מריו מרדכי

 

פִּתְאם הַשְּׁתִיקָה יָפָה לָנוּ.

הַמִּלִּים נְבוֹכוֹת זוֹ עִם זוֹ;

מִתְפַּתְּלוֹת כַּעֲשָׂבִים מִתַּחַת לִפְנֵי הַיָּם

וּמִתַּחַת לְעַכּוּזוֹ…

אֲבָל הַלַּיְלָה יָפֶה לָאוֹהֲבִים, לִלְחִישׁוֹת

גַּנָּבִים וְתַרְעוֹמֶת הַכְּלָבִים.

 

וַאֲנַחְנוּ? אוֹהֲבִים?

כֵּן, וַדַּאי שֶׁאוֹהֲבִים.

אוֹהֲבִים יָם,

אֶת פְּנֵי הַיָּם.

אוֹהֲבִים אֶת עַכּוּזוֹ…

אֲבָל לא זֶה אֶת זוֹ.

 

נַסִּי לְהַעֲבִיר צְמַרְמרֶת בִּי

צְאִי לְטִיּוּל עִם צִפָּרְנַיִךְ בְּגַבִּי.

אַתְּ אוֹמֶרֶת שֶׁהָענֶג כֻּלּוֹ שֶׁלָּךְ?

זֶה אוֹמֵר שֶׁהַסֵּבֶל כֻּלּוֹ שֶׁלִי?

יֵשׁ לָךְ אֶת הַדִיסְק שֶׁל אָסָף אַמְדוּרְסְקִי?

שִׂימִי, שִׂימִי, אֲנִי הָרוּס כִּי…

לא חַם לָךְ עִם הַסְּוֶדֶר?

תַּגִּידִי, יֵשׁ בַּבַּיִת יַיִן?

קְפוּאָה עוֹמֶדֶת: "זֶה לא מַתְאִים לִי, זֶה בְּסֵדֶר"?

מַה בְּסֵדֶר? כָּל הַלַּיְלָה לא עָצַמְתִּי זַיִן

 

אוּלַי תִּשְׁקְלִי מֵחָדָשׁ? דַּבְּרִי, דַּבְּרִי.

זִכְרִי, אֲנִי טִיפּוּס זְכָרִי.

 

הִדְלִיקָה טֶלֶוִיזְיָה, עֲרוּץ הָאָפְנָה.

LINGERIE, L"ORIGINAL; הַבַּת זוֹנָה…

קַמְתִּי וְהָלַכְתִּי לְבֵיתִי.

בְּיָדִי כָּל תַּאֲוָתִי.

 

 

 

 

56 תגובות

  1. סיגל בן יאיר

    פריירית.
    גדול בנדרס, גדול! אתה כזה רוק סטאר.
    וחוצמזה כמה שורות ממש נפלאות כאן, גנבים ותרעומת הכלבים, זכרי אני טיפוס זכרי (איזו הברקה!).
    soy suyo para siempre

  2. קשה, קשה, שחר 🙂

    אבל לא לקורא. מה שנכנס למשחקי המלים המבריקים ולכפל המשמעויות הוא עיקר השיר, לא?
    סבל וגעגוע.

    א.א. אחד זיהיתי כאן, והשני כנראה נוכח נעדר.

    • א.א, אכן היכונו לביאת הקושי.
      🙂

      תודה על תגובה נהדרת! ואתה צודק, כמובן. עיקר השיר הוא באמת הסבל והגעגוע, ושניהם על טהרת ההומור.

      ובאשר ל -א.א. השני, הוא (דווקא) מופיע בשמו המלא בשיר.
      ומי שלא מוזכר – השם שמור במערכת.
      🙂

  3. שחר, מדהים הקצב ומשפטים שאשתמש בהם כמו- "לא עצמתי זין", טוב, בעצם כמעט כל השיר בנוי ממשפטים לתפארת…:)

  4. הי שחר,
    "מחיי הקודמים"? מסקרן.
    והשיר כתוב בהומור שמדגיש עמוק את התסכול, כי לפעמים, מה נותר ממצבים כאלו חוץ מלחייך?

    • יתכן שאז מימד התסכול גבר על מימד ההומור. בדיעבד (וגם בעת הכתיבה, בעצם) התהפכו היוצרות. כך זה נשמע.

      וכן. חיים קודמים. גם לך יש כאלה, לא?

      ותודה, יקירתי. את שוב צודקת – לחַיֵּךְ!
      ולחיי חיינו הנוכחיים!

  5. מביך אבל כתוב היטב.

    • אסתי ג' חיים

      מצחיק-מתסכל-מעורר התפעלות ומעורר, ובעיני- לא מביך כלל. ד"ש חם.

      • תודה, אסתי!

        אני צריך ללמוד לתזמן את עליית הפוסטים שלי עם הגיחות החטופות והנדירות שלך בבלוגייה. כואב לי על הפוסטים, שלא זכו…

        🙂

    • תודה, סבינה.
      שמח שמצאת את השיר כתוב היטב.

      מעניין שמה שמביך את הקורא לא בהכרח מביך את הכותב.

      אותי זה לא מביך. ממרחק השנים זה די משעשע ומצחיק ונוסטלגי.

  6. חנוך גיסר

    נפלאה ההתפרעות האנרכיסטית שלך!

    אז נכון: מה שעושים בחיים הקודמים
    כבר לא עושים באלה,
    אך רוב האנשים לא זוכים לחוות
    ערבוביה מבורכת של
    יופי, עצב, געגוע מתוק
    ונדודי זינה (סליחה, שינה).

  7. שחר מריו,
    סבינה כותבת לך שאותה שירך הביך
    כתבתי לה בבלוגה על הרכבת דברים מאירי עיניים, אבל כעת אני חושש שזה יביכה כהוגן (אפילו את הכינרת השמצתי עבורה – בצחוק, כמובן – בענין צורתו הדומה לאובל (oval) מאד מסויים, לא עלינו. – בשבוע החשק אפילו הכנרת משתלבת יפה בבלוג.
    אבל, אחר הכל, מריו, אינני רואה מה בבלוגך כל כך מביך. שכינית את האבר בשמו העממי? זו אינה רבותא רבה. (למה אני כותב? לגייס לי קוראים…) אז היכנס נא לבלוגי מאתמול – תראה אם אין שם דברים פי כמה "מביכים" (וקרא את מה שסיגל החמודה כתבה עליו!!!)
    ו-בהתאם לרוח התקופה – תבוא עליך הברכה. ( בהתאמה מלעילית).

    • תודה, משה, על הביקור.
      אשמח לבקר בבלוגך. אין צורך בצו 8
      🙂

      אני כרגע בבית של חברים. אני מציץ בתגובות וזז. כשאגיע הביתה, אשמח להציץ בבלוג שלך.

  8. משחקי מלים מהנים ביותר, טוב שלא השתמשת בביטוי – כאב ביצים (האמת הם עצמם לא כואבים) אלא יצרת מקוריים ורעננים, והשיר זורם ומתגלגל.
    חייך הקודמים? הפסידה ההיא.

  9. חני שטרנברג

    שחר – מריו,

    שיר מאוד יפה, מעלה בדעתי שרשרת המורכבת מפנינים וחרוזים מבריקים וגם מחומרים יומיומיים. וחיינו הקודמים, הולך ומתברר, ממשיכים כחלק מאיתנו. למחוק אותם – גם את חלקיהם הפחות נעימים – זה כמו למחוק חלק מעצמנו. זו נקודת המבט שמשתנה עם הזמן, אז טוב שהעלית את השיר הזה מחייך הקודמים. שיר א.א.

    • תודה, חני. את צודקת. זו נקודת המבט שמשתנה. גם לא היתה לי כל כוונה לבטל את חיי הקודמים. הם הרי "נושאים באחריות" למי שאני היום. יש לי לא מעט שירים מחיי הקודמים, שחככתי בדעתי שמא יש מקום להעלותם כאן. ובחרתי שלא. השיר הזה קצת "עתיק". הוא התאים לי היום בעקבות מיזם "שבוע החשק". אבל את צודקת. וכבר שיניתי את דעתי. יש עוד כמה שירים בקנה, שאני מתכוון להעלותם בקרוב, על אף שהם מחיי הקודמים.

  10. איריס קובליו

    לשחר שעכשיו,
    מזל שעברו כעשר שנים..
    זה די מדהים היכולת הזו לחיות כמה חיים ביחידת מודעות אחת. חיי הקודמים, חיי הקודמים לקודמים, וחיי העכשווים, ואולי חיי העתידים, הגם נראים מבעד אותה משקפת?
    ומה רואים?
    מילים, מילים, צרופים מענגים ומצחיקים, בעיטות כאלה ואחרות, ומה עכשיו? ומה יהיה מחר?
    אנחנו הרי במהותנו לא משתנים, רק החיים, כמו סרטים שונים, חולפים על פנינו. לפעמים אנחנו שמים לב לזה, לפעמים לא, לפעמים אנחנו כותבים על זה שיר, לפעמים מקפידים על חומות שכחה.
    ומזל שאתה משורר.
    צחקתי איתך בלילה, וכותבת לך בבקר.
    נהדר לא?
    חיי הקודמים (הלילה של אתמול) וחיי העכשווים (הבקר שאין לו שום קשר למה שהיה, והיה..)

    • איריס, יקרה

      "לחיות כמה חיים ביחידת מודעות אחת".
      איזו הגדרה יפה ומעניינת.
      אני מאמץ.

      אבל לא הכל אני מאמץ. כי אני חושב שאנחנו כן משתנים. בזה אני חולק עלייך מעט. אמנם איננו הופכים את עורנו ולא את "חברבורותינו", אבל אני יודע שאני השתניתי (לפעמים באופן בולט), ולכן אני מאמין שזה קורה גם לאחרים.

      ומאד טוב לדעת שביחידת המודעות של אתמול בלילה צחקת איתי.
      🙂

      • איריס קובליו

        שחר, כמו שאני מבינה, מהותך לא משתנה רק אתה לובש בגד זה או אחר בהתאם לסרטים המשתנים בחייך.
        למשל לילה, חזרת ממסע בשדות נרקיסים תחת ירח עם שני כוכבים לצדדיו, היית כולך מולהט, והנה התפאורה משתנה: בוקר, אתה קם ביום אפור בלב עיר צפופה, פניך במראה איבדו את הסומק, אתה לובש חליפה ועניבה ונהפך לעורך דין מעלעל בתיק משעמם..
        לפני שמונה שנים היית נזיר בהימלאיה, עכשיו אתה נשוי בזוגיות מושלמת. השתנת?
        התפאורה השתנתה, אבל אתה באשלייה. נדמה לך שאתה משתנה.
        🙂

        • איריס, אני יותר חשבתי בכיוון אחר:

          זה שעד אתמול החזיק בדעות של ארץ ישראל השלמה, והיום – בעד שתי מדינות לשני עמים. (ויש הבדל אם זה בגלל שמחלחלת בו ההכרה שזה אינטרס ישראלי או שהוא מתחיל להבין את סבלם של הפלסטינים ואת הזדקקותם למסגרת ריבונית).

          זה שעד אתמול לא נטל ספר לידו, ופתאם – שורה משיר קנתה אחיזה בלבו, והוא מבקש עוד מהשירה.

          זאת שעד אמש כפרה בקיומו של אל, והיום מאמינה בו.

          זאת שנפלה למרה השחורה, זה שנשבה בכבלי הדכאון או הזעם, ובוקר אחד התעורר/ה עם תחושה שצריך ואפשר להשתקם. לאט לאט. ואפשר.

          זה שהשתחרר מכבלי קהילתו או הנורמות החברתיות שאפפוהו מכל עבר, והוא עצמו האמין בהם, שהם בשורש נשמתו, והחליט לברר אמת פנימית עמוקה ונסתרת וסותרת, ועשה צעד ראשון לקראתה.

          יש תהליכים איטיים או הבזקי פתע שיכולים לחולל טרנספורמציה עמוקה בנפשו של אדם. להוליך למסע נפשי שסופו מי ישורנו.

  11. א.א. אחר בכל זאת יש לו חוש עסקי, רוצה להיות ראשון תמיד{בדפי זהב} אוהבת את משחקי מילים ההומור והאמת המפכה למטה ולפעמים צפה ודוקרת {אולי הפכה לקרחון מתחת לפני המים} בקצור נהניתי

  12. שולמית אפפל

    מריו בא לי לַנְצָה
    שפע-שיר מאד סקסי
    חסרה לי וורנדה מתאימה…

  13. גם אני, גם אני! בנדרס, זה מקסים.

  14. חביב, לא יותר.
    יותר מדי משחקי מילים.

    זכרי=זכרי
    אמדורסקי=כי
    יין=זין
    עכוזו=זה את זו
    ועוד ועוד

    סלח לי, לא אישי,
    לא מיטבך
    לדעתי.

    • אלמוני/ת יקר/ה

      תודה! על אף שאיני מעריך עלומי שם, ניכר שהביקורת שאת/ה מותח/ת על השיר באה ממקום בונה ולא ממקום של חוסר פרגון וצרות עין. אני מעריך ביקורות כאלה מאד. לפעמים גם משווע להן. ואני אפילו שוקל להשתכנע בכך שאוותר על השיר הזה לכשיתקבצו שיריי לספר.

      תודה. את/ה באמת יכול/ה להרגיש בנח לחלוק איתי דעות כאלה גם בגלוי.

      • לשחר-מריו,

        האלמוניות שלי היא מפני שכולם כאן אהדו ולא נעים להיות יוצא דופן, אם כי זו התמחותי, בין היתר.

        על כל פנים,
        אוהב את כתיבתך
        דורש בשלומך
        וכפי שאמרתי – שיר זה אינו מיטבך
        לדעתי הצנועה.

        (כשניפגש אזדהה)

        • לא קל להיות יוצא דופן, וזאת משום שדרוש אומץ לשם כך. אבל נקודת המוצא שלך, כבר אמרתי, טובה וראויה. אתה מסוג העורכים שיכולים להשיא עצות טובות למשורר, ו"להצילו" מפרסום שירים חלשים.

          שולח לך שלומות בחזרה. אם תרצה להזדהות כשניפגש, לא אשלוף אולר מהכיס. רק חיוך. מבטיח.
          🙂

          כל טוב, ידידי.

  15. אני יכול לפרגן על התגובות?
    נהיה לך ממש קהל קוראים מרשים ואוהד. איזה יופי

    • רני, אח יקר.

      אני יכול לפרגן על התגובה שלך?

      אתה יכול להגיד מה שבא לך. מה שלא תגיד, אני אוהב אותך.

      מכיר את השיר היפה "אל תחזרי"?
      אז "תחזור, תחזור".
      🙂

  16. חכם מריו, מושחז ומוכר. ישנם כאלה לילות, מה קרה? תחזור לפעם שנייה 🙂

    • נעמי, יקרת לי מאד בבלוגייה הזו ככה פתאם.
      🙂
      אני במקום כ"כ אחר היום. קיבלתי הזדמנות שנייה אבל מסוג אחר לגמרי.
      ואיתה אני ממריא נכון.

      הלילות יפים.

      • תודה לך מריו יקירי, ככה פתאום 🙂 שמחתי על ההזדמנות השנייה והלילות הטובים. השנים שחלפו מאז השיר הזה עשו לך כנראה רק טוב. שיר חביב, אולם מה שאתה כותב היום טוב בהרבה.

        • אין מחמאה גדולה מזו בעבור יוצר, נעמי. המחשבה, לפיה יוצר דורך במקום ולא מתפתח בכתיבתו או אפילו כותב פחות טוב מבעבר (וזה קורה ליוצרים רבים, כאלה שניתן להעמיד את מכלול יצירתם במבחן הזמן), יכולה להבעית.

          רק בזכות תגובתך היה שווה לי להעלות מתהום הנשייה שיר נעורים.

          אז שוב תודה, נעמי.
          🙂

  17. לא פיתת אותה נכון, משורר יקר, היית להוט מדי.

  18. הי שחר,

    מעניין הרגשתי אותך אותנטי במקומות שקשה להיות בהם אותנטי. לדוגמא: "מרת וולף" שם שימשת מראה לדמות שלא הייתה אתה ובכל זאת שיקפת אותה בצורה מהימנה ויותר מזה לבשת דמות אישה.

    אני מרגישה שבשיר הזה חסרה, לא יודעת איך לאמר את זה אז אשתמש בשם מוכר: "אנקת-גבהים" כלומר איזה קול פנימי שמדבר מתוכך והוא אמיתי כל כך שאינו בתדר השמיעה של כולם אלא של זו שאתה פונה אליה בשיר.

    ויחד עם זאת תודה.

    • רחל,

      אין כאן "אנקת גבהים" משום שזו "אנקת תחתונים".
      🙂

      לא יכול להיות כאן קול פנימי שמדבר מתוכי את זו שאני פונה אליה בשיר, משום שאני מדבר את עצמי, האני שהייתי אז.

      נתת לי מחמאה גדולה כאן משום שאת עדיין תחת הרושם של "מרת וולף", אבל אלה שני שירים שאין בינהם מכנה משותף ולו השטחי ביותר. האחד מדבר את כאבה ומורכבותה של דמות משפיעה, האחר מדבר את הגיחוך שבסיטואציית נעורים משעשעת.

      אבל זה מאד לגיטימי לא להתחבר לשיר הזה או לשיר אחר.
      תודה לך על התגובה המושקעת, רחל.
      ובכלל, תודה. הדיאלוג איתך נעים ומפרה.

  19. מה יהיה איתנו? יום אחד נמצא את האיזון בין המין ל"אני מאמין"?
    ססעמק…
    קטע נהדר. מדוייק.
    וגם התגובות..פששש מה שקצת ניחוח פורומון מניב פה מחרמני-המקלדות!
    כן! תמשיכו!

    • נטע, נשמה, את מדברת על איזון? יש איזון בין משלב הדיבור שלך למשלב הכתיבה.

      ואני חולה על איך שאת מדברת.
      ססעמק…תלחשי לי ככה גם באוזן?

      🙂

  20. רונן קופץ לביקור (אני לא באמת כאן)

    הי שחר,
    השיר באמת מתוק, מעלה חיוכים וממחיש את הסצינה, אבל אני נוטה להסכים עם האלמוני – קצת יותר מדי משחקי וקצת פחות מדי תוכני, ויש לך שירים שמשלבים את השניים הרבה יותר טוב.
    מה שכן, אם תמצא איזה רוקר/זמריוצר שירצה להלחין את השיר, לך על זה; זה יכול להיות שיר רוק נהדר. (-:

    • מקסים ,שנון ומחויך, איזה מטבעות לשון מקוריים הבאת לנו ,שחר מריו

    • רוננצ"קו,

      זכיתי. ללכת בלי (רונן), להרגיש עם.
      🙂
      אתה מומזן תמיד לסלון שלי, גם כשאתה לא כאן. יש קפה ויש תה ויש אלכוהול. מה שבא לך.

      אתה והאלמוני צודקים. זה לא השיר הטוב ביותר שלי, כמובן. והוא עלה לכאן במסגרת מיזם החשק. אני אמנם מחבב את השיר, ונוטה לו חסד נעורים. אבל מבטיח (להשתדל) לעמוד בקריטריונים גבוהים יותר, רוננצ"קו. ואם תמצא רוקר, ספר לו.
      🙂

      • אני מכיר הרבה מאוד אנשיםש מתפללים למצוא אתר של סקס איכותי אבל אתר סקס ישראלי ולא מחו"ל אני מצאתי 1 כזה !
        http://www.xxxisrael.net
        אין לכם מה להתמעמע זה הטוב ביותר!

        הרבה מאוד תמונות וגם סרטי סקס אצל כמה סקס :
        http://www.kamasex.co.il

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשחר-מריו מרדכי