שחר-מריו מרדכי משורר
תעודת ביטוח/ אווה ליפסקה Lipska
מְכוֹנַת הַנִּשּׂוּאִין הַקְּטַנָּה שֶׁלָּנוּ
נִתְקְעָה לְפֶתַע.
וְאַף שֶׁאָנוּ מוֹסִיפִים
לְקַלֵּף עַגְבָנִיוֹת
לַחְתּוֹךְ שׁוּם דַּק דַּק
מְמַלְּאִים אֶת הָעֶרֶב
בְּשִׂיחָה עַל סֶקְס
וְאוֹכְלִים זִכָּרוֹן
אַחַר זִכָּרוֹן
עֵינֵינוּ תָּרוֹת בְּעַצְבָּנוּת
אַחַר תְּעוּדַת בִּטּוּחַ
שֶׁעוֹמֶדֶת בְּהַבְטָחָתָהּ.
מפולנית: רפי וייכרט
למי שלא מצליח לקרוא את כרזת ה – PDF:
ערב מחווה למשוררת אווה ליפסקה שמגיעה לביקור בארץ
הערב יתקיים בשבת הקרובה, ה – 20 בדצמבר 2008 בשעה 19.30 בבית הכט, שדרות הנשיא מרכז הכרמל חיפה (מתחם האודיטוריום) . ישתתפו: אווה ליפסקה, דנה אמיר, רחל אשרוב, ליאורה בינג היידיקר, חגית בת אליעזר, רבקה גלשטיין, משה יצחקי, שחר-מריו מרדכי, צביה פורר, צביקה שטרנפלד, מעיין שטרנפלד.
מנחה: רפי וייכרט.
מקסים ומצמרר!
מסכים ומצמרר…
🙂
עוד ערב קסום שאפסיד.
בהצלחה ובהנאה
מירי
שטויות. את תרוויחי ערב קסום במקומו.
תודה, מירי.
היי שחר מקסים
בהצלחה
יש לי שיר כזה:
מה יהיה.
מבזבזים מידי הרבה,
אני… אתה…
על שטויות,
אני מסתכלת בפני, בראי, אתה עומד מאחורי, מביט אי שם.
מרגישה שאין לנו מושג… שמבזבזים משהו יקר
החשבונות טופחים, הכרטיס האשראי
הולך וניגמר.
מזכיר בקטנה… מאוד… את התעודת ביטוח.
להתראות טובה
:)))
טובה! את גדולה…
החשבונות תופחים. אני חש בזה.
עכשיו אני יודע למה. הם טופחים לי על הראש.
🙂
מה יש לך מחיפה? מה קרה? מה עם תל אביב? גם לנו מגיע קצת ליפסקה!
שירתי, יא קורעת.
הגיעו ימות משיח, הא? לתל אביבים יש רגשי נחיתות מול החיפאים…
(והאם מגיע לך מזל"ט?)
🙂
שיר יפה, שחר. תארגן משהו גם בתל אביב?
איריס,
לאווה ליפסקה הרבה שירים יפים ו/או חדים. יש לי עותק מספרה "מוקדם לצעקה", שקיבלתי לפני כמה שנים מהוצאת "קשב לשירה" לקראת ראיון שערכתי בערוץ הראשון עם רפי וייכרט, שתרגם.
אם תרצי להציץ…
ואני לא ארגנתי את הערב. אבל אני בהחלט שוקל לארגן ערב שירה בת"א (בלי קשר לליפסקה), ואשמח ליידע אותך ואת שאר הבננות, לכשאדע בעצמי את הפרטים.
🙂
להציץ תמיד אני שמחה, שחר
נהיה מציצנים יחדיו.
🙂
כמו תמיד כשאני קראת שיר שעושה לי את זה אני מצטערת שאני לא כתבתי אותו, ואין מה לדבר חיפה על המפה!
מה שאי אפשר להגיד על טל ברודי.
:))
(ואני שותף לתחושתך, חני).
כשחותכים שום דק דק צריך לצפות לכל 🙂
שיהיה בהצלחה עם ליפסקה וייכרט ושאר הפרידמנים :))))
דסקליל!!!!
האם את רומזת שאני בובליל?
:))
למה לרמוז כשאפשר להגיד בפירוש : מטעם השחר – אתה פרידמן
מטעם המריו – אתה בובליל
מטעם אחשורוש -אתה מורדוכי
ומטעמי- אתה מתוק אלף !
🙂
בואי, בואי, ריקי.
בובלילמן רוצה לתת לך נשיקה.
🙂
🙂
יופי של שיר ש"מ אולי נתראה שם – רפי ביקש ממני לקרוא גם משהו שלה ושלי בערב, להתראות
מצוין, משה!
לא ידעתי. אני מיד מצרף אותך לרשימת המשתתפים.
זה יהיה פיצוי על השבת בחברותא.
להתראות ולהשתמע.
תודה.
בהחלט, חסרת לי ולנו
ככה? לפתות בעגבניות חתוכות ושום? ואח"כ להטיח בנונשלנט- חיפה?
לא מוסרי.
זה יבוא על חשבון הדלק, עינת.
(עם חשבון התשוקה וחשבון האשמה…)
🙂
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=8761&blogID=126
מה שבטוח הוא, שלא לכל דבר בחיים יש ביטוח, ועוד בטוח הוא, שיהיה ערב מהנה
עם או בלי ביטוח.
נכון, סיגל.
אין, אין, אין ביטוח.
העיקר נאהב כל עוד יש אהבה.
יופי של שיר, ואם ממשיכים לחתוך יחד סלט, בכלל נהדר.האמת שגם תעודת הביטוח הטובה ביותר לא מכסה את כל הקלקולים.
בהצלחה רבה.
תודה, לוסי.
נמשיך לקלף עגבניות.
🙂
שיר נהדר.
מסכים איתך, יעל.
אין ביטוח, ובטח שלא לנישואים.
מה שיש זה בדיוק מה שכתבה אווה ליפסקה:
לא פחות ולא יותר.
לא יודע אם זה טוב או רע, אם זה מייאש או מלא תקווה.
רק יודע שהיא העבירה לי, אווה ליפסקה, בשיר הזה, תחושת מציאות אמיתית!
נכון, חנוך.
זה בדיוק הסלט של חיינו.
שיר מקסים, אמת החיים ובהצלחה, ודש לרפי.
תודה, אורה.
אמסור.
כשהתשוקה אוזלת אוכלים זכרון אחר זכרון, נשמע ממאיר, כדרך כל בשר.
אכן. התשוקה זמנית. כמו כולנו.
שיר כזה הוא ריאליטי
(תעודת הביטוח מכונת סלט הנישואין)
אמיתי במיטבו
שלא כמו המבוים בטלוויזיון.
שחר ישר כוח!
מקוה שלא תחסום לי את הקשר לבלוג..
כמו ידידנו שעל מעשהו זה התכתבנו.
ענה לי בבקשה למייל האישי
🙂
שירה טובה, מיכל, היא ריאליטי כתוב היטב.
תודה! זו אבחנה מרעננת.
(ואת ידידנו אני מוקיר ומאד אוהב לקרוא אותו, ואין בדעתי לדון במערכת שיקוליו).
שחר, איך היה הערב המדובר על שירת אוה ליפסקה?
צר לי אך לא יכולתי להגיע,למורתרוחה של רבקה.
מקוה שתהיה הזדמנות ספרותית נוספת.
למרות שבנגבפסטיבל השירה עלול לשנות מיקום בשל המצב הבטחוני המתוח שהתעורר הבוקר
בשבת של חנוכה
במבצע "עופרת יצוקה".
כי כשהתותחים רועמים המוזות שותקות.נכון?
מיכל,
הערב לליפסקה היה מכובד. היא כבדה את חיפה בנוכחותה, כך שזה סייע להקניית המכובדות.
חבל שלא באת. אחרי הכל, זה לא שליפסקה מגיעה לישראל כל יום. והיא המשוררת החשובה ביותר בפולין אחרי שימבורסקה. אז אם אדם זגייבסקי יגיע (משורר ענק!), תגיעי.
🙂
ובאשר לנגב, לא יודע. לא בדקתי במפה מה המרחק בין רצועת עזה לשדה בוקר. טווח הרקטות והגראדים של החמאס והג"יהאד יכול לכסות את באר שבע וקרית גת, נתיבות ואשדוד. אינני בטוח לגבי שדה בוקר. אבל המוזות לא שותקות כשהתותחים רועמים. הנה דוגמא לקלישאה שאינה נכונה.
מהם חיי נישואים אם לא
אוכל סקס
וזכרון
תודה ש"מ.
🙂
אם זה נאמר בציניות, שלומית, אז סבבה.
אבל אם לא, אז את מדאיגה אותי.
חיי נישואין שהם רק אוכל, סקס וזכרון הם מתכונת (שטחית) בטוחה לגירושין. או, לפחות, לתסכול (לא מיני).
🙂
ציניות
אל חשש