שחר-מריו מרדכי משורר
אוה קילפי Eeva Kilpi
*
תַּגִידִי מִיָּד אִם אֲנִי מַפְרִיעַ,
הוּא אָמַר כְּשֶׁנִּכְנַס מִבַּעַד לַדֶּלֶת,
וַאֲנִי תֵּכֶף מִסְתַּלֵּק.
אַתָּה לא סְתָם מַפְרִיעַ,
הֵשַׁבְתִּי לוֹ,
אַתָּה מְטַלְטֵל אֶת כָּל קִיוּמִי.
בָּרוּךְ הַבָּא.
תרגם מפינית: רמי סערי.
פרפר חוצה את הכביש ברחוב הנמל 35
במסגרת אירועי שירה וקולנוע בפסטיבל הסרטים בחיפה הנכם מוזמנים לגלריה אוג"י, גלריה סביבתית-ירוקה, בקמפוס הנמל המחודש של עיריית חיפה.
בגלריה, על רקע תערוכת פרפרים מרחבי הארץ ועל רקע מכוניות ממוחזרות שאפשר לנסוע בהן בינתיים ברחבי הגלריה ובעתיד גם ברחובות העיר התחתית, יתקיים אירוע הוקרה לשירת המשוררת הפינית אוה קילפי בעקבות ספר שיריה "הפרפר חוצה את הכביש" בתרגום המשורר רמי סערי.
בהשתתפות המשוררות והמשוררים רחל חלפי, נורית זרחי, רחל צביה ב"ק, דורית וייסמן, אילנה אבן- טוב, בנימין אלקובי, דנה אמיר, רחל אשרוב, חגית בת-אליעזר, רבקה גלשטיין, מחמוד זיידאן, מרגו פארן, צביה פורר, יהונדב פרלמן, היאם קבלאן, סיגל בן יאיר, שחר-מריו מרדכי, כרמית חזן, מעין שטרנפלד – שיקראו את הבחירות שלהם מתוך שירתה של אוה קילפי.
יובל בן עמי, שינחה, ישיר שירים בפינית.
כל אלה ועוד בחסות השגרירות הפינית.
מתי והיכן? יום א", 19 באוקטובר 2008, שעה 17:00 בגלריה הירוקה אוג"י ליד שער פלמר ברחוב הנמל 35 בחיפה.
שחר, השיר המתורגם מאוד יפה.
תודה שהבאת.
שוש
מריו שחר היקר
מאוד אהבתי את השיר מקסים
ותודה על האינפורמציה
תודה לרמי סערי, שתרגם.
ותודה לך, שוש, שקראת.
גם אני חושב שהשיר מקסים.
תודה, יקירתי.
חמודה. וקראתי מתרגומיו המצוינים של רמי עוד שירים נפלאים שלה.
שיהיה לכם בהצלחה.
תודה, אמיר.
ואני שותף לדעתך על סערי. מתרגם מצוין. (אני אמנם לא מבין פינית או הונגרית, למשל, שהן קרובות משפחה. אבל התרגומים שלו עובדים היטב בעברית, אז אין ספק שהוא עושה את מלאכתו נאמנה).
נפלא
אכן, שירה!
suomi poika perkele!
אכן, ליאור!
:))
השיר – מעט יפה שמחזיק המון. אמרת שיהיו פרפרים, איך קוראים להם בפינית?
יפה גם בעיניי, לבנה.
(מן הסתם).
פרפרים בפינית? לא יודע. אבל
"הפרפר חוצה את הכביש" נשמע כך בפינית:
Perhonen ylittaa tien
נראה (נשמע) אותך הוגה את זה.
🙂
איך אתה יודע שכך אומרים בפינית? (העתקת, הא?)
מה פתאם! התקשרתי לפרפר פיני (כולם שם מחוברים לנוקיה), ושאלתי אותו.
:)))
שיר נפלא בדיוק מהקצרים הקומפקטיים שאני אוהבת. מחר בערב יש גם הקרנה של סרט על אגי משעול בסינמטק תל אביב! חבל.
ידעתי שתאהבי אותו, סבינה.
וכשאת תצפי בסרט על אגי משעול בת"א, אני אצפה בו בפסטיבל החיפאי.
אַתָּה מְטַלְטֵל אֶת כָּל קִיוּמִי.
אַתָּה מְטַלְטֵל אֶת כָּל קִיוּמִי.
אַתָּה מְטַלְטֵל אֶת כָּל קִיוּמִי.
🙂
ואת מקיימת את טלטלתי…
:))
וואו איזה שיר יפה
פשוט ומטלטל
אוף חבל שזה כה רחוק לי…
אולי תביא לנו עוד קצת שירים?
שאני ירגיש שהמרחק בין פינלנד לנתיבות
הוא לא כזה גדול…:)
נטע, יקירתי.
תכתבי על זה, ותקצרי את המרחק לפינלנד.
כמו שעשית – כ"כ יפה – עם מרוקו.
לא צריך בית נתיבות בשביל זה. אפשר לסלול נתיבות לפינלנד.
אגב, שמעתי שנתיבות השתדרגה פלאים מבחינת פאבים וחיי לילה. יש מצב? תני טיפים, נטע. הרי יותר קל לי להגיע לנתיבות מאשר להלסינקי.
השיר נפלא! כל כך תודה עליו. חיפה רחוקה לי היום אבל כאמור – תודה.
רגע אחד, מלא. ניפלא, ובהצלחה ואיזה כיף לקרוא…
:)))
זה מזכיר לי בדיחה על שתי פרחות שיושבות בלילה על ספסל בת"א ומסתכלות על הירח. שואלת האחת את השנייה: תגידי, מה יותר קרוב? הירח או חיפה?
ומשיבה לה החברה: ברור שהירח. למה, את רואה מפה את חיפה?
:))
(ותודה, לי. גם אני חושב שהשיר נפלא).
זה שיר שבאמת כיף לקרוא.
תודה, אורה.
הממ… עכשיו הזכרת לי עוד בדיחה, אבל גסה.
🙂
קדימה, לי. ספרי. כמה גסה יכולה להיות הבדיחה?
:))
(מקסימום, לפרטי).
🙂
נו יה גנוב, זה בטח – "כולם נוסעים לחיפה", עוד קלאסיקה חיפאית מהאייטיז.
את בעצמך קלאסיקה חיפאית, שפספסתי באייטיז, פנתרה.
– בנדרס.
מריו
תמשיך, תמשיך להפריע, ברוך הבא:)
אבל איי, איך החמצתי דווקא ביום א" הייתי בירושלים, מקווה שהיה מוצלח.
משה
🙂
זה היה בחיפה. לא בירושלים.
:))
נפריע ונתפרע יחדיו, מושיקו.
משוררים הם יצורים מופרעים.
תודה.
(פתאום בא לי ללמוד פינית)
עינת, דווקא השיר הזה מאד לא פיני ברוחו. אין בו את צריבת השלג, מרחבי הטונדרה, יערות העד, דובים ואיילים. זה שיר מאד אוניברסלי.
אבל, כן, זה שיר שעושה חשק לדבר בשפתה.
אם את לומדת פינית, תזרקי לי מילה או שתיים.
קודם היססתי,
עכשיו אני בהחלט חייבת ללמוד פינית.
איך עושים סמיילי בפינית? ככה:
:))))))
?
🙂
NOKIA
CONNECTING PEOPLE!
אח שלו,
אתה רומז שפינלנד מובילה בעולם בכל הנוגע למכשירי טלפון ניידים לאזרח (וישראל במקום השני, אגב) או לכך שהגיע הזמן שאתקשר?
:))
הייתי בערב השירה הפינית. שירתה של אוה קילפי נפלאה. בדרכי הביתה לאחר המפגש שמעתי חדשות במכונית והרי לכם שיר
ערב שירה פינית
בִּרְחוֹב הַנָּמָל 35, חֵיפָה
בְּמַחְסָן לְשֶׁעָבַר שֶׁל חָמְרֵי גֶּלֶם
שׁנִּתְגַּלְגֵּל לִהְיוֹת גָּלֶרְיָה יְרֻקָּה
מַאֲזִינִים לְשִׁירָה פִינִית
תַּחַת מִמְטְרֵי פַּרְפָּרִים
הָרַמְקוֹל מְקֻלְקָל
הָאָקוּסְטִיקָה, סְקַנְדָל
הַחֹם בִּלְתִי נִסְבָּל
מִלִּים מְרַפְרְפוֹת בֶּחָלָל
פַּרְפָּרִים נוֹחֲתִים בְּמַחְסְנֵי הַלֵּב.
יוֹמַיִם לִפְנֵי בְּרֶגַע מְקֻלָּל
מִנְמַל תֵּל-אָבִיב הֵגִיחָה מְכוֹנִית שְׁחוֹרָה
בַּנָּמָל 35 אֵוָה קִילְפִּי אוֹמֶרֶת בְּשִׁיר
"שָׂא רַגְלְךָ מִדַּוְשַׁת הַגָּז:
הַפַּרְפַּר חוֹצֶה אֶת הַכְּבִישׁ."
בְּמַעֲבַר הַחֲצִיָּה בְּאִבְּן-גַבִּירוֹל
פִּרְפְּרָה מֵיטַל פִּרְפּוּרֵי גְּסִיסָה
לֹא הָיָה לָהּ כָּל סִכּוּי –
רוֹצְחִים בְּגִ"יפ קַבְּרָנִים
אֵינָם קוֹרְאִים שִׁירָה פִינִית.
אהוד, רוצחים לא קוראים שירה.
🙁
עשית קישור חזק וקשה בין הנמל בחיפה לנמל בת"א. בין הפרפר שחוצה את הכביש אצל קילפי לבין הפרפר – מיטל אהרונסון – שחצתה את הכביש באבן גבירול.
השיר שלך הולם (בקורא).
אהוד, עיינתי בבלוגך. רִתקת אותי. אני מצטרף לדעתך באשר לאהוד אולמרט. כמה נכונה הבחנתך (הקשה גם הפעם) בנוגע לאזרחים, שסלחו לו, לכאורה, על מלחמת הדמים ולא על מעטפות הדמים (הכסף). הניסוח שלך היה אף קשה יותר, אבל התקשיתי לחזור עליו.
תודה, אהוד.
מריו שחר, שמחתי לפגוש אותך בנמל החיפאי
תחת מעטה הפרפרים והמשוררים.
אומרים לנו שיש … אחר. פרפר נמהר.
שירך על גלעד שליט ותגובתי בנפרד
יעשו אפקט פרפרי לשחרורו.הלואי.
אשמח לתגובתך
מיכל, שמחתי גם אני לפגוש אותך. והלוואי ונתפרפר עוד באירועים כאלה.
בשבוע שעבר קראתי את "מן המצר" של יוסף חיים ברנר, שם הוזכר הביטוי "צִפּוֹרת כרמים", ובתחתית העמוד הוסבר שהכוונה לפרפר.
:)))
אני בספק אם השיר על שליט יעשה משהו לשחרורו. אבל תמיד טוב לדעת שיש המאמינים בשירה. ומי יתן, וישתחרר במהרה.
אני לא סלחתי לאולמרט על מלחמת הדמים
ולא על מעטפות הדמים, ידיו מגואלות ומגעילות.
חבר של אוליגרכים ותורמים מושחתים או תמימים.
גם שר האוצר היה "צדיק גדול"
הבחירות ישנו משהו?
נולדה בי חמדה לתת בכליו
של משורר בשם מריו
סחבתי שורת מילים על הגב,
להקים פירמידת לבנים בת אלמוות.
נופפתי רעיון על פַּנַי המגירות יזע
בחצאי מילים מצונפות במניפת אקורדיון,
לצנן את רוחי.
רק קוקייה עיקשת חזרה ונקשה
על גזע מוחי
– את לא משוררת.
מריו איך פספסתי, בדיוק הייתי על הר ביוון, בגבול אלבניה ואכלתי משהו טוב, אבל בכל זאת פספסתי כי השיר נפלא בפשטותו הגאונית.ולא שמעתי אותך קורא
חני,
איזה פספסת, איזה?
בדיוק היית על הר ביוון בגבול אלבניה ואכלת משהו טוב!!!!
זה לפספס זה?
והנה, גם אל השיר הגעת.
ברוך שובך, חני.