שחר-מריו מרדכי משורר
חליפה (זאת חליפתי)/ שחר-מריו מרדכי
(נדפס ב"שבו" 19-20)
זֶה נוֹרָא מַה שֶׁקָּרָה. אֲבָל
הַדָּבָר כְּבַר נַעֲשָׂה, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר
לְהַשִּׁיב? וְאֵיפה אֲנִי בְּכָל זֶה?
אֵיךְ אַרִים אֶת קוֹלִי?
אֵיךְ אֶמְחֶה?
אֲנִי בֶּטַח יָכוֹל לָעֲשׂוֹת מַשֶׁהוּ.
אֲני יָכוֹל לְשַׁדֵּל אֶת הַשִּׁלְטוֹנוֹת
לִפְעוֹל. אֲבָל אֵיךְ עוֹשִׂים אֶת זֶה?
אֵצֶל מִי אֶמְחֶה? אֵצֶל מִי אַרִים
אֶת הַקּוֹל?
צַר לִי עָלַיו. בֶּאֱמֶת. אֲבָל זֶה לא חָדָשׁ
שֶׁהַמְּצִיאוּת כָּאן אַכְזָרִית. וּמִי יִמְצָא לֵב
להַצִילוֹ? אֲנִי יוֹדֵעַ? רַק ראשׁ
הַמֶּמְשָׁלָה יָכוֹל, וְגַם הַמּועָמֶדֶת – יָדֶיהָּ
כְּבוּלוֹת. וּמַה לָהּ וְלַזֶּה?
הִיא בִּכְלַל הָיְתָה אַז בַּחוּץ.
שֶׁתִּמְחֶה.
וְאֵיךְ בִּכְלַל בָּלְעוּ אוֹתוֹ כָּכָה בְּעֹמֶק
רְצוּעָה צָרָה? אֵיךְ סִבֵּךְ אוֹתָנוּ. צָרָה
צְרוּרָה כָּל הָעִסְקָאוֹת חֲלִיפִין הָאֵלֶּה
אֶתְמוֹל קָנִיתִי חָלִיפָה שְׁחוֹרָה
זֶה שִׁימוּשִׁי לִפְגִישׁוֹת עֲסָקִים
וַהֲרֵי יֵשׁ סִימָנִים לְמַשְׁבֵּר. מַה
יֵשׁ לְדַבֵּר? טוֹב שֶׁקָנִיתִי. אֲבָל
בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה נָתַן בִּי כֶּלֶב
מבַּט צוֹנֵן. זֶה אַבְּסוּרְד, לא?
יֵשׁ גְּבוּל לְנֵטֶל
הָאָשְׁמָה עַל כְּתֵפַי. וּבִכְלַל, מַה לוֹ
וְלַזֶּה? הוּא מֵרִים אֶת קוֹלוֹ? הוּא
מוֹחֶה?
אוֹי, אֵיךְ עוֹבֵר הַזְּמַן. וְעָלַי לְכַוֵּן שָׁעוֹן;
יֵשׁ לִי מָחָר פְּגִישָׁה גּוֹרָלִית.
לָחֲלִיפָה תַּתְאִים הָעָנִיבָה הָאֲדוּמָה;
הַשָּׁחוֹר יוֹתֵר מִדַּי שַׁלִּיט.
נכון.
(ויפה ההדרגה בה אתה מכין אותנו למכה.)
ושנה טובה.
תודה, שירה.
זה לא אני.
זו ההנהגה שמובילה אותנו ככה (בעוורונה) אל המכה (ולוואי שנתבדה).
ושנה טובה מאד (עם הרבה בשורות טובות) שתבוא עלינו.
שתלך החליפה לאן שתלך, ושהוא יחזור כבר לחיק הוריו, וכלב מי שלא יזכור בכל תזוזת מחוג, בכיכר, בבית או בסתם עסקת חליפין. זרקת לנו חופן מלים בפרצוף, שחר מריו.
חותם על כל מילה שלך, לבנה.
מריו, מניפסט של כאב.
בשורות טובות עוד תהיינה.
הלוואי, שולמית.
לא הבנתי אבל נסחפתי . מי זה או הוא?
מירי, אנחנו כולנו נסחפים בזרם הזמן והחיים.
והוא, גלעד שליט, נמק שם.
תודה שחר מריו.
הכלבים האלה יודעים לתת מבטים צוננים,
וזה גם מה שהכי דיבר אליי בשיר.
הזדהיתי, כי היה לי אותו דבר עם חתול היום בגינה כשהשקיתי לפני תום הצום.
נכון, רונית. אבל הם גם יודעים לתת מבטים חמים.
שחר,
ידעתי שבסוף תן פאנצ".
אתה לא משאיר אותי לא מבינה.
אני מבינה וכואבת
שיר חכם וחזק עם אירוניה וציניות, ואיך אפשר בלי הציניות לנוכח תופרי החליפות השומרים על כסאותיהם בכנסת נקווה לראות אותו איתנו בקרוב ובחג הבא לא יפקד מקומו אמן. שיר חשוב
אולי השיר גורם להבין דבר-מה שהמציאות (הפוליטית) מסרבת להסביר.
תודה, חמודה.
תודה, חנה.
אכן. לפעמים דומה שהחליפה והכסא (היקרים) חשובים להם יותר מהחייל (הפשוט). תדע כל אם עברייה?
מבטא יפה מאד את השיח הפנימי של חיים כרגיל למרות למרות למרות…
חיים כרגיל.
זה בדיוק זה.
תודה, סבינה.
יוסי, גם כשאתה לא כותב דבר, אני קורא בעיון רב.
:)))
חזק, אתה מביא כאן פאן אחר שלך שאני אוהבת. הלוואי ויחזור אך לא דרך אלפי אסירים כי זה יגרום להם לשוב ולחטוף , בינתיים אני מתפללת.
תודה, אביטל.
שיחזור. בעזרת השם. בעזרת ר"המ. בעזרת לחץ ציבורי. מה אכפת לנו איך? העיקר שיחזור.
הזמן אוזל. בינואר 2009 תבוא לסיומה כהונת אבו מאזן כנשיא. מסתמן שהוא מתכוון להאריכה בלי בחירות. ומסתמן שהחמאס יתנגד לכך. זה עלול לקלוע (ולכלוא) את ישראל (שוב) בתוך האש שבין חמאס לפת"ח. חלון ההזדמנויות להוציא את שליט הופך להיות צר. בין אוקטובר (עכשיו) לינואר.
היטב נתת מקום להרגשה המזופתת הזו שהוא באמת חליפתנו, כפרתנו, ואנחנו נותנים לו להיות נמוג אט אט, כואבת האמת
תודה, חני.
מסכים.
תיארת בדיוק את המצב, כאב מהול בתוכחה מהול בציניות, כי זה המצב, והכי גרוע שחולפות שנים וכלום.
חודר חזק-חזק השיר.
נכון, ואיך כולנו נשאבים לתוך מנטרת "זה המצב".
תודה, איציק.
זו חליפתנו , זו תמורתנו.
כתבת שיר חזק ובעיתו.
פשוט ההנהגה לא עושה שום דבר בעיניינו של שליט. זה לא יאומן אבל כנראה זה מה שזה, פשוט יושבים על התחת ולא עושים שום דבר
ריקי, תודה. את לגמרי צודקת.
וגם העם יושב על התחת.
זהו עם שראוי למנהיגיו.
אני בכל זאת מרגישה שהעם שלנו ראוי למנהיגים שיסמנו לו את הדרך ולא יחרבנו לאורכה. (סליחה….)
באמת סליחה
שבת שלום שחר יקירי
אין מה לבקש סליחה.
אנחנו מסכימים. העם ראוי למנהיגות שלא תחרבן לו את ועל הדרך הנכונה.
אבל העם הזה סומא היטב ע"י מנהיגים (בהם בחר בעצמו. רשימה חלקית: אולמרט, הירשזון, רמון) וע"י תקשורת, שברצותה – מחסלת מנהיג וברצותה – מרוממת אותו. והטעות חוזרת על עצמה. שוב. בימים אלה ממש.
נו, שיהיו החליפתיים הללו חליפיים לכפרתם וכפרתנו. שנה טובה.
לא תבוא כפרה מהכופרים באחריותם.
תודה, אמיר.
ושנה טובה מאד.
הכליפים האלה ? הקליפים האלה ? תופרי הקליפות האלה ?
שחר חדש יאיר עלינו ואור גדול יזרח עלינו.
מהם ומאתנו תפתח הטובה אינשאלה.
שנה טובה שחר ואמיר
:)))
נתפור לך חליפה, ריקי. היי מנהיגתנו.
שנה טובה מאד. אמן!
שיר מצוין, ש"מ.
יעל, תודה!
שחר, טוב שהעלית את גלעד כנושא שאסור לשכוח
שעוד לא כיפרנו עליו,אפילו לא בכופר.
השיר "בוא בשלום" של רחל שפירא ונורית הירש
הושר אצלנו בתפילת קבלת השבת הקהילתית בצירוף
כמה מילים שכתבתי וקראתי כהקדמה:
גלעד עד מתי? ילד שריונר ממושקף נחטף
שבוי בן 23 כבר ימים רבים מדי. איפה ומתי
ימצא השליט שיעז ויחליט לשחררו
מכבלי מדון וזדון
ולהשיבו הביתה לגליל
נחכה לו שיחזור בשלום.
מיכל (איזו מיכל? סנונית?), תודה.
איפה נערכה קבלת השבת הקהילתית הזו? (או במילים אחרות: בעין החורש?)
ותודה על מילותייך. אמן ואמן.
טעיתי. חשבתי אותך למיכל אחרת (שניהלתי איתה בעבר תכתובת). טוב שנפגשנו הערב בגלריה החיפאית. נעים לפגוש אותך (בשנית. כן. הפעם הראשונה היתה בתערוכת השירה בבית יד לבנים).
פעם שלישית גלידה.
לא אכפת לי גלידה.
אינני מיכל סנונית מעין החורש
אני חברה של רבקה גלשטיין,
וקבלת השבת בקהילה הליברלית שלנו
מומלצת לאנושיים
לאו דוקא לבעלי אמונה חיצונית
אם תרצה תשאל את רבקה או את פרלמן.
אליהו גמליאל הוא כוכב נביא ופייטן
עם חליל עץ מעשה ידיו
ופינה קבועה משלו,בתפילה.
אפשר גם וגם.
גם גלידה וגם קבלת שבת.
נשמע כיף, מיכל.
אנא, מסרי דרישת שלום לרבקה וליהונדב. אולי יום אחד אקפוץ.
לחליפה תתאים העניבה האדומה;
השחור יותר מדי שליט.
חזק!
גיא, תודה.
תראה מה זה. את הפוסט הזה העליתי לפני שנה. ממשלות התחלפו, ודבר לא השתנה מבחינת מצבו של גלעד שליט. נקווה שתשס"ט היתה השנה הקשה האחרונה בחייו, והלוואי שתש"ע תביא לו את בשורת החירות ומזור לצלקות הנפש.