שחר-מריו מרדכי משורר
בית/ שחר-מריו מרדכי (נדפס ב"גג", גליון 19)
ל- ש'.
כְּשֶׁתִּבְנוּ אֶת בֵּיתְכֶם, פִּתְחוּ שַׁעַר אֶחָד בַּתִּקְרָה
לְהַזְכִּיר שֶׁאֶפְשָׁר לִנְסוֹק בְּיַחַד לַכּוֹכָבִים;
וְחוֹר אֶחָד בָּרִצְפָּה
לִזְכּוֹר שֶׁאֶפְשָׁר אֶחָד-אֶחָד
לִצְנוֹח
לַתְּהוֹם
בית/ שחר-מריו מרדכי (נדפס ב"גג", גליון 19)
ל- ש'.
כְּשֶׁתִּבְנוּ אֶת בֵּיתְכֶם, פִּתְחוּ שַׁעַר אֶחָד בַּתִּקְרָה
לְהַזְכִּיר שֶׁאֶפְשָׁר לִנְסוֹק בְּיַחַד לַכּוֹכָבִים;
וְחוֹר אֶחָד בָּרִצְפָּה
לִזְכּוֹר שֶׁאֶפְשָׁר אֶחָד-אֶחָד
לִצְנוֹח
לַתְּהוֹם
חשוב מאוד את אלה לעשות!
🙂
כמו הוראות נלוות ל"בנה ביתך".
והכי קשה:
להימצא בין לבין.
בין התקרה לרצפה,
שם יש גם מיטה בה אפשר להתפייס,
אבל יש שם גם הרבה אמצע כל כך אתגרי.
אה…התחזוקה, השימור. כן.
מאה אחוז צודקת, רוניתי.
מריו, מריו, שירך פער שני חורים בליבי,
באיזו מהירות אנחנו נעים מראש השנה ליום כיפור.
יש גם בתים (בשיריך) שעשו לי היינו הך.
בנה ביתך ואחה לבך, מושיקו.
בספר החיים תִּכָּתב ותֵחתם.
שיר יפה וחכם.שעומד בתמציתיות על הכרעיים שעליהם עומד בית.
גרסה משלך ללחשן הלוחש באזנו של המנצח בשדה הקרב "כך חולפת תהילת עולם".
הבעיה בשיר היא שגם האפשרות "החיובית" מתבצעת דרך חור פעור- שתי מילים שלא מעוררות חשק גדול לנסוק עמן.
תודה, גיורא.
אז מה אתה מציע? עדיף "פערו/פתחו/קרעו צוהר" לסימון האופציה החיובית?
אשמח לשמוע.
שלום שחר
מה דעתך, ברוח ימים אלו:
בית/ שחר-מריו מרדכי
ל- ש".
כְּשֶׁתִּבְנוּ אֶת בֵּיתְכֶם, פּיתחו שער אֶחָד בַּתִּקְרָה
לְהַזְכִּיר שֶׁאֶפְשָׁר לִנְסוֹק בְּיַחַד לַכּוֹכָבִים;
וְחוֹר אֶחָד בָּרִצְפָּה
לִזְכּוֹר שֶׁאֶפְשָׁר אֶחָד-אֶחָד
לִצְנוֹח
לַתְּהוֹם
שלך
גיורא
ללא כל קשר לרוח הימים האלה, קיבלתי את הצעת העריכה שלך.
תודה, גיורא.
ושיפתח לך שער, ידידי, לשנה טובה וברוכה.
שיר-כאב חד וחותך, שחר-מריו. שיר מבריק בהומור (העצמי) השחור שלו ומצוין! מקווה רק שבמציאות פחות כואב. שנה טובה לך!
אני שמח, תמר, שקראת נכון, בעיניי, את התמהיל של פצע והומור.
אני מחבקת אותך.
תחבקי יותר חזק.
🙂
בעיני – לא מפחיד ולא מצמית ולא נורא, כי אם, בפשטות – החיים. וכתוב באופן תמציתי ויפה כל כך.
אסוציאציה פרטית, שיר של חנוך לוין:
עזבתי עולם יקר
ירדתי לקבר קר
ואיפה את,ואיפה
השקע של ראשינו בכר…?
ורד
תודה, ורד.
(איזו ורד? ורד לוי ברזילי? זו שאל לנו לשאול לאן נעלמה ואוי לנו אם לא נשאל?)
🙂
ותודה על האסוציאציה לחנוך לוין.
קניתי.
שחר-מריו, מתדיין עם השארת משטח לא מטויח בבית, זכר לחורבן. אהבתי. תמציתי, נוקב, כואב.
מריו
האם אולי אפשר רק חור בתקרה? אגב באמת, קרובת משפחה שלי לפני שנים פרצה את תקרתה ובנתה חלון זכוכית שממנו ראו את הכוכבים. זה היה מדהים. (אבל זה לא הפך אותה לאצטגנינה).
השיר מאד יפה וחכם רואה מצבים לאשורם.
אמירה, תמיד עדיף רק בתקרה. הגבהים צופנים בחובם מה שהתהום לעולם לא תכיל.
אבל, מה לעשות, התהום תמיד פעורה.
צריך לדעת איך לא לפול.
ותודה!
תודה, מירה.
אכן. חשבתי על כך בעת הכתיבה, אבל זה היה רק בגדר הרהור ולא בגדר טריגר או רוח שמרחפת מעל. מעניין שהבחנת בזה. מצד שני, יהודים אנחנו. איכה לא נבחין?
אך טבעי הוא:) הרי אם נאמר את המלה "בית" כבר יש בו את חורבן הבית, ואם נאמר את "להזכיר" כבר יש את "לזכר". כל התרבות היהודית היא לפעמים רוח מעל למלים ולפעמים שורשים מתחת.
בכל מקרה, התכוונתי לטובה. טוב בעיניי שהקצר הזה נושא עימו גם את השורשים הללו. (גם אם לא התכוונת:))
נו באמת, השיר מתמוטט מהיודופוביה הזו
יפה, לזכור תמיד.כשקראתי "חוא אחד ברצפה", חשבתי על אדמה ואפר לשם נשוב.
אבל לפני זה יש תהומות לפעמים. אתה צודק.
תודה, לוסי.
מושלם
ביחד לנסוק ולבד לטבוע.
במחשבה שנייה אולי אפשר גם ההיפך?
שנה נפלאה לך שחר מריו היקר והנדיר
מירי
בטח שאפשר גם להיפך, מירי.
(אפשר גם אפשר. מניסיון).
🙂
הפעם התמקדתי בזווית הזו.
שנה נפלאה לך, מירי הנפלאה.
נפלא — מתאים לי עכשו בשכני בירושלים בגלל אהבתי לבתים
כן, סבינה. אני יודע שאת אוהבת שירים קצרים ומכתמים.
ד"ש לירושלים ושנה טובה.
וחור שלישי בלב, שחר מריו, שיזכיר לדייריו את מפת הדרכים המובילות למעלה ולמטה, כי אין די בקיומם של חורים בלבד.
ציירי לי מפת דרכים, לבנה.
כמה קל לשכוח את הכוכבים
כמה קל לתת לחור להיפער לבור
כמה קל, שחר מריו.
את המכתם שלך צריך לגזור ולשמור…
תודה.
אמת שחר, ואיתה לא מתווכחים, רק תן הזדמנות גם מהתהום לעלות לפחות עד ריצפת הבית.
להיפך, אורה. אני נותן הזדמנות להיזהר מהנפילה אל התהום ולנצל את הצוהר לכוכבים.
:))
ושנה טובה לך, אורה.
שירתי, את, שירתי.
הפתחים שישאבו אתכם לכיוונים הנגדיים, ומעניין שתמיד למעלה נחשב טוב ולמטה רע, למרות שבמחינת היחסות אין הבדל.
חוכמת חיים מתומצתת בשורות השיר.
איציק, כל ביקור שלך אצלי – תענוג.
תודה.
ושנה טובה.
כבר בניתי בית ובאמת יש בו חור בתקרה{מן חלון} ותהום בתוכי, יפה כתבת, המשיכה למעלה ולמטה יוצרת איזון, לרוב… שנת מאוזנת לך , בכל המובנים.
חני, אחותי
הצחקת אותי עם השנה המאוזנת בכל המובנים (זה ספיח מהשיר הקודם?)
🙂
תודה על התובנות, ושתהיה לך שנה נפלאה.
איזה שיר תמציתי, סימטרי, חכם ויפה. לו אני הייתי מתחתן בימים אלה – מאז חתונתי חלפו שנים – הייתי שמח לקבל את השיר הזה כברכת הדרך. צ"קים זה בהחלט חשוב, אבל ברכה כזאת בשיר היא נכס רוחני. שחר-מריו, חזק וברוך.
רני, עזוב צ"קים. ברכת הדרך שנתת לי כאן שווה יותר מכל צ"ק. מחמאה ששווה מכל המחאה.
מבחינתי, קיבלתי ספתח יפה לשנה החדשה. תודה.
ושתהיה לך שנה שופעת נכסים רוחניים (ואמידה גם מבחינות אחרות).
היי שחר
אני בעד להגביה עוף… ליפול לתהום… קשה לחיות בחויה הזאת.
יאלה אני אני מדה לא איכפת לי… להיות נרקסיסטיט גם עם העונש…
השיר שלך מזכיר לי מה אני לא יכולה.
להתראות
בקרוב
טובה
טובה, תודה.
שנה טובה שתהיה לך!
הי שחר – מריו
שיר מאד נוקב למעלה ולמטה. קשה מרגישה בו כעס גדול.שיר חזק
שתהיה לך שנה נפלאה , מלאה נסיקות למעלה בלבד
הי שחר – מריו
שיר מאד נוקב למעלה ולמטה. קשה מרגישה בו כעס גדול.שיר חזק
שתהיה לך שנה נפלאה , מלאה נסיקות למעלה בלבד
ריקי, תודה.
ושנה טובה ונוסקת גם לך.
חרטא
לא נמאס לך להיכנס ולעשות שימוש חוזר ונשנה באותה מילה? אין לך אוצר מילים מפותח יותר?
טוב, נו. אני מבין. עולמך חרטא. ולא מוכרת לך האופציה של נסיקה. גם השנה הקרובה תהיה לך כולה תהום, מסתבר, ובכל זאת אאחל לך רפואה שלמה.
אמירה צודקת !
צריך רק סקיי לייט
החור ברצפה יפער מעצמו…..
שמנ טובה
שנה טובה כמובן
תודה, אורנה.
הרבה סקיי לייט…
ושנה טובה גם לך!
מסתורי וטורד מנוחה
תודה, דפנה.
שנה טובה!
מריו, גרמת לי לחייך
🙂
איילה, אני אוהב את השם.
ותודה!
מדהים שחר. פשוט וקולע
גלית
תודה, גלית.
אני משיב לך באיחור של יומיים. תסלחי לי? או שזה ליום כיפור הבא?
🙂
זה בסדר יקירי אתה נשמה טהורה 🙂