בננות - בלוגים / / עברית, אם תאלמי בפני
שחר-מריו מרדכי
  • שחר-מריו מרדכי

    שחר-מריו מרדכי, משורר.   מהגר מצפון הארץ לתל אביב. ללא סל קליטה. מסתדר. מנחה ארועי שירה. הנחה גם בטלוויזיה הישראלית את תכנית הספרות "על המדף". לרייטינג של התכנית אפשר לקרוא "הישרדות", מסתבר. אנליסט ויועץ פוליטי לשגריר בריטניה בישראל. יש מנדט, מתבהר. בעל תואר ראשון בתקשורת ובמדע המדינה ותואר שני במדע המדינה באוניברסיטת חיפה. אפילו טיפח דור סטודנטיאלי, כשלִמֵּד ארבע שנים אודות המערכת הפוליטית הישראלית. התוצאות לא משהו, מתחוור. שיריו, תרגומיו ומאמרי ביקורת פרי עטו נדפסו בכתבי עת שונים, בהם: גג, דקה, הו!, הליקון, זוטא, מטעם, משיב הרוח, עיתון 77, עמדה ושבו, כמו גם במוסף לתרבות וספרות של הארץ, במוסף ספרים של הארץ, במוספי מעריב ומקור ראשון ובאתר המקוון של ידיעות אחרונות, Ynet.   מקום הראשון בתחרות הארצית "שירה על הדרך" לשנת 2010 . ספר שירים, "תולדות העתיד", ראה אור בשנת 2010 בהוצאת אבן חושן.

עברית, אם תאלמי בפני

 

 

עברית (סדוּר)/ שחר-מריו מרדכי     
(ראה אור בגליון י"ט של "משיב הרוח")    


 

גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַיִךְ, אֲהוּבָה,

שֶׁאִם תִּגְלִי מִמֶּנִּי אוֹ תֵּאָלְמִי בְּפָנַי

אִי אֶפְשָׁר שֶׁאֶתְקַיֵּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת.

הוֹאִיל וּבָאת לְאוֹת וּלְמֶלֶל וּלְמַחשָׁבָה

הוֹגֶה אֲנִי רְצוֹן לְבָבִי וּמִצְוַת עֵינַי

בְּלִי שֶׁאֶפְחַד, שֶׁאֶפְחַת, שֶׁאֵחַת.

 

וְגַם גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַיִךְ, אֲהוּבָה –

שֶׁנוֹסֶכֶת תְּנוּעָה עַל עַפְעַפֵּי שְׁנַתִי,

וּמַעֲבִירָה חַבְלֵי חֲלוֹם מֵעֵינַי –

שֶׁהוֹאִיל וּבָאת לָכוֹף אֶת יֵצֶר הַכְּתִיבָה;

אַתְּ הַמְשַׁעְבֶּדֶת מִלִּים אֶל שִׁירָתִי,

מַרְחִיבָה דַּעְתִּי וּפוֹקַחַת מִלּוֹנַי.

 

וְהוֹאִיל וְגָלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַיִךְ, אֲהוּבָה,

שֶׁאַתְּ שׁוֹמְרִי וְצִלִּי, פּוֹדִי וְחוֹסִי; רוֹאַתִי,

שֶׁהִנְנִי צאנֵךְ –

מוֹדֶה אֲנִי לְפָנַיִךְ וְנָכוֹן לְהַכִּיר לָךְ טוֹבָה

כְּמוֹ שֶׁפַּעַם כָּבַשְׁתִּי אֶת גָּלוּתִי

לְדַבֵּר רְצוֹנֵךְ.

 

וְאוּלָם גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כָּל רוֹאַי

שֶׁרַק אִיתָךְ אֶפְשָׁר לַהֲבִיאֵנִי

לִידֵי חֵטְא אוֹ עָווֹן;                                                                       

שֶׁנְשָׁמָה טְהוֹרָה נָתַן בִּי אֱלוֹהַי –

וּבִשְׂפַתֵךְ עֲתִיד הוּא לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי

וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

52 תגובות

  1. וואוו,נאלמתי אני. :0)

    • אל תאלמי לי, חמודה. אני מחכה למילותייך.

      וגם הפעם היה שווה לחכות. תודה.
      מֵר
      c
      ~

      • כל מילה עלולה לקלקל את ההתפעמות ,אך במילותיי זהו פשוט שיר אהבה מלא להט לאותו מושא, באופן שחולקים אותו איתך רבים ,ואתה כה היטב לבטא עד כי אני בטוחה ,שכל אישה יוצרת חשה עכשיו רצון להיות ה"עברית" ולשלוח לך את הבטחתה להביאך "לידי חטא", במיוחד כשיש כאלה שחושבים או כותבים : "היי יפה ושותקת" וכאן היא כה יפה כשהיא מדברת דרכך. אז מצטרפת לתפילה ,שלא תאלם לך לעולם זו, כי האהבה הזאת הולמת את שניכם.

        • התכוונתי, חמודה, שאין צורך שתוסיפי מילה, כי נעמת לי מאד בתגובתך הראשונה. אבל מי אני שאוותר על תגובתך השנייה?

          C
          ~

          תודה!

  2. כמה מורכב ופשוט.
    זה הזכיר לי שיר אהבה אחר,
    ששר עמיר בניון למוסיקה.
    מעניין איך היית מלחין את זה

    • זה מזכיר לי תפילה, שחר מריו, מעין מזמור מקודש למילים ,לאותיות שמהן נברא העולם ,ועולמ היצירה בכלל זה אהבתי את הציור "נוסכת תנועה על עפעפי שנתי" השפה מעניקה לחלום חיינו את חיותו וצבעיו ,ובמיוחד השפה העברית שבה נברא העולם והאמן אינו בורא קטן?

      • תודה, חנה.
        אני שמח שאהבת את ה"ציור" ואת "המזמור המקודש". תחושת הקדושה, אני מניח, מקורה בסידור. אבל אני שמח שהצלחתי להעביר את האווירה הזו למזמור הזה. זו היתה אחת המטרות (בנוסף ללשון החוזה בין הדובר לשפתו).

        ולגבי הבריאה, האמן יוצר. הבורא בורא.
        אבל "בורא קטן" – פשרה יפה. מעניין, אגב, שיש קשר לשוני בין יוצר לציור.

    • תודה, שלי.

      "ניצחת איתי הכל". שיר מצוין.
      אימצתי את ההקבלה.

  3. גלית וסקר

    שחר יקר,
    כל בוקר אני קוראת את ברכות השחר.
    נתת ליעף כח!

    הפחת חיים בטקסט

    גלית

    • גלית היקרה, תודה!
      אלה התגובות שלך, שנותנות לי כח.

      אבל…לא הפחתי חיים בטקסט של ברכות השחר. הטקסט הסידורי הזה מלא-חיים מזה דורות, והוא זה שהפיח חיים, כך אני רוצה להאמין, בטקסט שלי.

  4. כמו מזמור הודיה ואהבה לשפה שמפכה יצירה וחיים. שיר-תפילה, ואין כתפילה עשירה בשפה.

    • איציק, תודה.
      וכמה נכון שהשפה מפכה חיים, אבל היא קובעת (מקבעת) חלק חשוב מהחיים הללו, משום שהיא מעצבת תפיסת עולם.
      אז, בעצם, מפיקה חיים.

  5. גלדמן מוטי

    מעניין שהכלא במחיצת השפה אינו גורע
    מיכולתה להיות אהובה. הפסיכואנליטיקן
    יגיד חברו להן האם ושפת האם. האהבה לשורשי הזהות תמיד מרגשת אותי אבל תמיד גם אומרת לי צא מזה, לך לך מארצך וממולדתך אל הארץ אשר אראך. עם זאת, עם אהבות אין מתווכחים…ודומני שהשפה הזאת כבר הפכה אותך למשורר טוב,
    ועל כך בהחלט ראוי להודות לה. לא כל אחד זוכה לחסד כזה מידיה.

    • השפה היא כלא וכלי בעת ובעונה אחת, מוטי. ותועלתו של הכלי עולה על נזקו של הכלא.
      מֵעין "תסמונת שטוקהולם" לשוני. השפה "חוטפת" את הדובר, והדובר "נשבה" בקסמה, ומבין לליבה, מזדהה עם "החוטפת", מסתגל לתפיסת העולם, הגלומה בה. הדובר מאמץ אותה והיא מאמצת אותו. הם הופכים ליחידה אחת. השפה והדובר – חד הם. אבל מה החלופה? יציאה מחומות הכלא השפתי תשרת אותנו? איזה תחליף יש לשפה?

      הדרך להילחם ב"כלא" השפה נעוצה בלימוד שפות נוספות, וכך להבין ולהכיר טוב יותר את שפתך שלך. הקודים שלה, האתיקה שלה, הכללים ההתנהגותיים, האידיאולוגיה, המקום שממנה היא באה – כל זה נחשף פתאם. אבל אין זה "לך לך מארצך וממולדתך", כי בכך יש משום עקידה. ולמה לנו לעקוד את שפת האם או שפת המולדת? איזה טוב יצמח מזה? יש בכך משום ביטול הזהות העצמית, גדיעת השורש וניסיון "לצמוח" כטפיל על עץ נושא פירות אחרים. טובים ככל שיהיו, הטפיל נשאר טפיל. או נטע זר.

      אבל, מוטי, מה זה כלא השפה לעומת כלא ההסמקה וההשתאות? קיבלתי ממך את אחת המחמאות הגדולות ביותר שקיבלתי בבננות בלוגס. לא כל אחד זוכה לחסד כזה ממשורר פסיכואנליטיקן. תודה. ואחרי מילים רבות, שכתבתי, אין לי, בעצם, מילים.

  6. אהובי, אני שלך, עבריה.

  7. שחרמריו, סניגור הנשמה!
    חשבת פעם לעשות הסבה? תהיה עורכדין נהדר. עורכדין משורר.
    ובטוח שאמנה אותך לטפל בעיזבונות

  8. סיגל בן יאיר

    mi amor, alguien tomó tu corazón de mí?

  9. לשחר-מריו, מודה אני לפניך, ונכונה להכיר לך תודה על השיר היפיפיה שתרמת לתרבות העברית בשל אותו יצר כתיבה, ואם בהגעה לחטא ולעוון זה מה שמקבלים ממך, מה נקבל אם תביא אותך – אותה יקרה – אל החסד והמתת?

  10. משה יצחקי

    גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאהבתך לשפה כאהבת אסתר למרדכי, וכשחר בוקעת ומאירה, ומובן הפחד להאלמותה.אבל עם אהבה כזו יש סיכוי לגאולת השפה עוד בעולם הזה.
    נפלא.

  11. יפה שוררת את שיר השירים לאהובה העברית

  12. אמן!

    שהרי בלי העברית אנחנו אלמים, לא כן?

    ואתה, יקירי, אינך מתגעגע?

    • :)))

      אבל, יוסי, אתה היית בלונדון (נפשת להנאתך, הגם ששבת חולה. החלמת?), ואני שבוע שלם עסקתי משש וחצי בבוקר (ולפעמים מחמש בבוקר!) ועד חצות (אם לא למעלה מזה) בלונדוֹנֵר שקפץ ארצה לביקור. בקטנה. סה"כ ראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון. אבל עכשיו כשהביקור הסתיים (אמש), אפשר להיפגש.

      עניין של סדרי עדיפויות, וקסמן היקר.

      • ואיזה פשלות עשה הלונדונר שלך בכנסת – בעברית!!!

        ואני לעומת זאת לא נפשתי כלל וכלל – עבדתי בסלון האווירי כמו חמור. כן, כן… וחטפתי גשם וקור ורוחות, שלא נדע…

        אז…

  13. כאלה שירים אני אוהבת!

  14. שחר, איזו שפה- אהובה, מאוהבת, חושנית ומשעבדת.. אבל אני מבינה שיש לך גם מאהבת- ספרדית…:)

    • :)))

      בל תטעי, תמתי. העברית היא כלה בחופתה. היא שיר השירים. הספרדית היא כוכבת טלנובלות.

      • יניב ברנר

        שחר-העברית-מריו.. רק לא להאלם

        • ברנר, מעולם לא היה לי בילדותי מה שמכנים "חבר דמיוני". דילגתי על השלב הזה, כנראה. אבל הנה, בא לי תיקון בבגרותי בזכותך. יש לי חבר וירטואלי, שמעודד אותי לא להאלם.

          וגם אתה, ידידי, אל תאלם.

  15. מעברת העברית שלך שחר-מריו
    מקווה שיוולד לי גורשיר 🙂

  16. רונית בר-לביא

    וואיייייייייי

    הכל

    בעיקר:
    "כמו שפעם כבשתי את גלותי לדבר רצונך".

    הזכות הזו של מי שלא נולד בארץ.
    הזכות לעלות.

    • וואיי, רונית!

      תודה!!!

      וגם לי חשוב מאד המשפט הזה, שציטטת.
      ואיך העליתי על דעתי לוותר על "גלותי" ולשלוח את השיר לפרסום עם תחליף ל"גלותי". טוב שיש בננות בלוגס להוכיח שבכל זאת – מעוות יתקון.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשחר-מריו מרדכי