פנגיאה

 

 

 

פנגיאה* (על מיסטיקה וארוטיקה)/ שחר-מריו מרדכי

 

הוּא אוֹמֵר:

אֵינֵנוּ חוֹלְקִים דָּבָר מִלְבַד הַגּוּף;

וְעֵינֵי פָּנָסִים מְדַוְּשׁוֹת בַּעָרָפֶל.

 

כֵּן, אֲבָל

אִיתְךָ יֵשׁ צִיפִּיָה לְהַבְקָעָה אוֹ לְאִגּוּף

אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶטְרוּסְקִים עַל הַטִּיבֶּר

אֲנִי רוֹאָה אוֹתְךָ טוֹבֵל

 

אֲנִי רוֹצֶה זְרוֹעוֹת כִּנְהָרוֹת גְּדוֹלִים

(וּכְמוֹ יָבֶּשֶׁת אֶל יָבֶּשֶׁת גּוּפוֹ אוֹחֵז

בְּיָדָיו).

 

אַתָה דוֹמֶה לְפַּנְגֵיאָה.

נִדְמֶה שָׁלֵם וְרוֹגֵעַ. אֲבָל מָה שָׁוֶה אוֹקְיָאנוֹס

בְּלִי יָבָּשׁוֹת מִשְׁנֵי צִדַיו?

 

אַ-הַא, גִּלּוּי כָּזֶה הוּא עִנְיָן שֶׁל

סְעָרָה (רוֹצֶה לוֹמַר: תְּשׁוּקָה; רוֹצֶה לוֹמַר:

אַל תִּשְׁכְּחִי).

 

זְרוֹעוֹתֶיהָּ אָרוּכּוֹת.

וּמָה עַל אַהֲבָה? זֶה וַדַאי הֶכְרֵחִי.

 

תְּנַאי מַסְפִּיק, אַךְ לא הֶכְרֵחִי. תִּמְחִי, תִּמְחִי.

לא תָּמִיד יֵשׁ קֶשֶׁר בֵּין אַהֲבָה לִתְפוּקוֹת 
שֶׁל תְּשׁוּקָה וְאִפּוּק.

 

הִיא מְפַזֶרֶת אֶת עַצְמָהּ בְּחוֹסֶר סִפּוּק:

פּה שְׁמַנֶיהָּ, שָׁם עֵינֵיהָּ;

וְשָׁדֵיהָּ בְּלִי מֵשִׂים מְנַסִים לְהַקְסִים.

אַהֲבָה, הִיא מִתְעַקֶּשֶׁת,

זֶה כָּל מַה שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הַעִנְיָן הַזֶּה שָׁלֵם.

 

אִם זֶה שָׁלֵם, זֶה מִשְׁתַּלֵּם.
וַלא – צוּרָה לָהּ. הוּא הוֹלֵם.

(וְיָדָיו עַל בִּרְכֵּיהָּ)

 

וּמָה צוּרָה לַשְּׁלֵמוּת?

(קוֹלָה עָנוֹג וְשׁוֹקֵעַ)

 

רְאִי, יָרֵחַ מָלֵא מַתְחִיל לָמוּת.

(לוֹטֵשׁ אֶת שׁוֹקֵיהָּ)

 

אֲבָל הִיא קָמָה וּמֵיטִיבָה אֶת הַחָזִיָה.

אַתָה בְּאֱמֶת חוֹשֵׁב כַּך? מַה זֶה קָם בֵּינֵינוּ וּמִתְהָוֶוה?

 

צִיפּוֹרַיו פּוֹרְחוֹת מְבוֹהָלוֹת כְּמוֹ לְשֵׁמַע יְרִיָה.

חָשַׁבְתִּי שֶׁדְּבַר-מַה קָם בֵּינֵינוּ וּמִתְאָוֶוה.

 

(כְּמוֹ לַהַק זְבוּבִים זָב זִמְזוּם הַשְׁתִיקוֹת.

וְצָרִיךְ לִשְׁבּוֹר

נוּסְחַאוֹת מַגַע שְׁחוּקוֹת).

 

תַּבִינִי, אֲנִי לא נֶגֶד אַהֲבָה.

אֲבָל אֵין לַגֶּבֶר עוֹנַת יִחוּם.

זֶה עִנְיָן קָבוּעַ. לְמַעֵט יְמֵי מָחָלָה.

 

גַּם אֲנִי בְּעַד תָּאָוָה.

אֲבָל אֲנִי נִמְשֶׁכֶת לִגְבָרִים עִם עוֹר שָׁחוּם.

וְרַק עִם בְּהִירִים אֲנִי מַתְחִילָה.

 

מֵסֵבָה פָּנֵיהָּ מִמֶנוּ, הִיא לא מְרוּצָה.

הַמִּלִּים שֶׁלוֹ טְמוּנוֹת בַּכָּר.

הַמַּחשָׁבוֹת מְהִירוֹת מֵרוּחַ:

אֵיזֶה מִין גֶּבֶר אֲנִי? מָה הִיא רוֹצָה?

אֲנִי בָּהִיר? אֲנִי לא בַּטוּחַ.

לָמָה לִנְחָשִׁים דָּם קָר?

זֶה כְּבַר מְיֻתָּר.

 

הִיא הוֹפֶכֶת פָּנֵיהָּ, מַעֲבִירָה אֶצְבּעָה עַל שְׂפַתָיו.

אֶת הַמַהֲלָכִים הָעוֹקְבִים
טֶרֶם הֶעֱלֵיתִי עַל הַכְּתַב.

 

 

 

 

 

 

* פנגיאה היא יבשת-על מאוחדת בטרם התפצלה ליבשות המוכרות לנו היום.