שירה סתיו (השיר ראה אור בחוברת "שער" של הליקון, 2006)
*
לִפְעָמִים אֲנִי שׁוֹמַעַת בְּקוֹלִי
אֶת אֲחוֹתִי. מוּזָר, כַּמָּה כְּבָר מִזְדַּמֵּן
לִי לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ? שְׁנֵי טֶלֶפוֹנִים בְּשָׁנָה,
רֶבַע פְּגִישָׁה בַּצִּבּוּר. וְהִנֵּה הִיא מְדַבֶּרֶת
מִתּוֹכִי, הַקּוֹל הַשַּׁמְנוּנִי, עִם כֹּל עודְפֵי הָרֹק
הַנִּקְווים בַּעֲרוּצִים שֶׁבְּתַחְתִּית הַחֲנִיכַיִם
צְרִימָה שֶׁל הִתְפַּנְּקוּת, אוּלַי תַּרְעֹמֶת
עַל כֹּל מָה שֶׁהָיָה אָמוּר לִקְרוֹת, מִזְּמַן,
וְלֹא קָרָה. לָשׁוֹן נִתֶכֶת עַל הַקַּרְקָעִית, אִטִּית כְּמוֹ
צָב יָם פָּצוּעַ, הַהֶגֶה הַנִּבְלָע בִּמְעָרוֹת הַלוֹע, רֶגַע
תָּלוּי וְאָז נָסוֹג לְתוֹךְ עַצְמוֹ
בִּרְגָעִים כְּאֵלֶּה הִיא יְכוֹלָה לְהַכּוֹת אוֹתִי בְּהֶלֶם
וּמִיָּד אָנוּ מִשְׁתַּתְּקוֹת, חֲרִיצִים עֲמֻקִּים
עַל הַשְּׂפָתַיִם הנְשוּכות,
כִּי כִּבְדות פּה וכִבְדות
לָשׁוֹן אֲנַחְנוּ,
אֲחוֹתִי וַאֲנִי.
ביום שני, ה-16 ביוני 2008 בשעה: 20:30 תופיע המשוררת שירה סתיו בערב השקת המהדורה השנייה לגליון 15 של כתב העת "הכיוון מזרח". יובל בן עמי ישוחח עם אורלי רחימיאן (חוקרת תרבות איראנית) על האוטוביוגרפיה המאויירת של מרג'אן סטראפי פרספוליס ועם ד"ר דני פילק על קומיקס חברתי-מעמדי. האמנים תמיר שפר ודולה יבנה יציגו את יצירותיהם. המשורר אמיר מנשהוף יקרא משיריו. בארוע יוקרנו קטעים מתוך הסרט המאוייר של מרג'אן סטראפי פרספוליס. עורך ראשי: יצחק גורמזאנו גורן. עורכים: מתי שמואלוף ובת-שחר גורפינקל. הארוע יתקיים בענבל, מרכז אתני רב תחומי, רח' יחיאלי 6 (סוזן דלל), נווה צדק, תל אביב. הכניסה חופשית.
שחר,
שבוע טוב
תאמר לשירה סתיו שהיא כותבת מאוד יפה. שיר קסום כזה. לא מובן במאת האחוזים. ככה יפה. אני מזדהה איתה כי גם אני לא מי יודע מה עם אחותי.
גלית
כה יפה. ונכון. ומזדהים.
נעים – עצם ההבאה של יוצר אורח.
והקול של המשוררת מעודן.
עדות להקשבה של המארח. על רוחב הלב.
ממש נהדר וראוי להביע שמחה ליוצרת.
שיר נפלא
(לא תמיד כשכותבים על אחותי- היא באמת קיימת. לפעמים היא כפילתי הנמצאת בתוכי, מסתתרת ומתגלה)
שלום למארח ולאורחת! שירה, הכרנו פעם באולפן ולא ידעתי שאת גם משוררת. השיר יפה מאוד ואני מתעניינת בו במיוחד כי אני אוספת (סתם לעצמי) טקסטים על יחסי אחים. אהבתי את האלוזיה למשה ואהרן, או למשה ומשה.
אהבתי. עושה חשק לכתוב שירי אחים.
מאוד מצאו חן בעיני הדימויים של יחסי החאיות למה שקורה בחלל הפה.
תודה לכל המגיבים על המלים החמות. ובעיקר תודה לך, שחר, על האירוח המרגש הזה.
השיר נכתב לפני שנים, אך למרבה הצער הכל עדיין נכון, עדיין כאוב ונשוך ואיטי. ואיתי.
ופתאום הביטוי הישראלי צבאי, שממילא צרם , מכאיב הרבה יותר.
"הכי-אחי".
מתוך המשפחה הקרובה מפסיפס הילדות ומחיקון הבגרות נגלים הפצעים המדממים שאין ארוכה להם.
תודה שירה ותודה לשחר-מריו על שהכניס לכאן אורחת מופלאה.
https://bit.ly/krasiviy-seks-video-krasiviy-seks