שחר-מריו מרדכי משורר
קליטת עלייה /שחר-מריו מרדכי
ליעקב פריסו
יעקב עלה לארץ מהולנד.
הוא מסתדר יופי בארץ, כי
האנגלית שלו פרפקט.
"אבל זה לא קל כאן", הוא אומר.
"טוב, כאן זה לא אירופה, יעקב".
"זה בא בלי להגיד", הוא אומר.
"אני אוהב ישראל", אומר לי יעקב
"אבל יש דברים שלא פוגשים את העין
וצריך לשלֵם לב".
אנחנו יושבים על ספסל בשדרה.
יעקב אומר:
"בחורף אני קר" ("צריך להגיד: קר לי", אני מתקן)
"בקיץ אני חם" ("צריך להגיד: חם לי")
יעקב נעמד. ("מה אתה עושה?")
"עומד לי", הוא משיב.
אני נפרד ממנו לשלום:
"שמור על קשר ותעשה חיים".
"מה אמרת", הוא שואל, "מה אמרת"?
אני מחייך בסלחנות:
Keep in touch and do life""
מקסים מריו, מעלה חיוך לאור העברית והאנגלית, אם תרשה לי אעיר שנראה לי שהעולה החדש הזה דובר האנגלית פרפקט יתעלם מה "את" כלומר סביר שיאמר אני אוהב ישראל , מה דעתך?
תודה, אורה.
את בעצמך מקסימה.
ואת צודקת למרות שיעקב (חברי הטוב) כבר שש שנים בארץ, והוא כבר יודע לעשות שימוש ב"את".
החלטתי לקבל את הצעתך לגבי ישראל, ולהשאיר את מילת היחס "את" ב"פוגשים את העין".
תודה.
מאוד רב חן מאוד. השפה שבפי השוגים היא היא שפת השירה. הדיבור השגוי הוא הדיבור האמיתי.
תודה, מוטי.
יש גישה כזאת בתקשורת ובבלשנות שאין דבר כזה "שפה תקנית". השפה המדוברת אינה פחות תקנית משפת "ודייק".
טרם גבשתי דעה מוצקה בסוגייה.
המשפט :יש דברים שלא פוגשים עין וצריך לשלם לב מקסים.
מהכרות אישית עם עולה הולנדי דע לך שהם לא תמיד מספרים לך כמה קשה להם כאן.גאווה מנטלית שהם סוחבים על עצמם.
אם אתה עוד בקשר עם יעקב עזור לו כמיטב יכולתך.
תודה, אביטל, שמצאת קסם בשיר. ותודה על הדאגה ליעקב.
אבל הסירי דאגה מליבך. תוך שש שנים הוא הפך מעולה חדש, שמתקשה לבטא עצמו בעברית, לעורך דין ממולח. למעשה, הוא נחלץ לעזרתי יותר מאשר אני נחלץ לעזרתו בכל הנוגע לשבירות של הנפש.
🙂
מקסים.
אם היית אומר לו: guard on knot
הוא היה צריך לדעת עברית perfectבשביל להבין אותך. 🙂
:))))
את יודעת, סיגל, כשקראתי ליעקב קובי, הוא נמלא זעם והסביר שקובי זה שם של סבתות בהולנד.
(פשוט התגובה שלך באנגלית הזכירה לי סריגה, וסריגה מזכירה לי סבתות. איך שהמח פועל…)
כבר מגיעה "להוציא לך עין"!
:0)
🙂
האם עלי להבין שאת רוצה לפשוט עלי ולפרום אותי?
🙂
קשה הבנה הא?
התכוונתי לזה:
קליטת *לייה (ב*קבות יניב ברנר)
08/04/2008 11:37:17
קליטת *לייה /שחר-מריו מרדכי לי*קב פריסו
סיגל, אני נצמד לקריאה הפרשנית שלי.
:))
נהיה פה חם, או שזאת רק אני?
הצופה מהצד,
נהיה פה חם.
אל תישארי בצד. רוצה להצטרף?
🙂
אופס ,היה :))
נהיה .))
מה אומרת הקריאה שלך כעת?
זה מה שאומרת הקריאה שלי כעת:
נשבר לי העין.
מסתבר שאתה טוב בקריאה אבל לא משהו בתרמומטריה. בעצם ,גם הצופה מהצד לא ,אז נראה לי שאתם מתאימים.
🙂
לילה טוב.
חבל שהלכת, סיגל 🙁
כצופה מהצד אני לא יכולה להצטרף… והיה חם. מאוד חם. הוא הציע לך לפרום אותו. לאן הלכת, סיגל???
🙂 מצוין
יניב, יא מצטיין. אתה בעצמך מצוין!
:))
שפתם של עולים, שאינם מתייחסים למילה וצירופיה כאל דבר-מה מובן מאליו, אהובה עלי במיוחד. השיר שלך לוכד את המהות הזאת של מי שזר עדיין, דרך המילים.
והנה משהו שאמרה עולה חדשה בהתרסה:
"מי אוהב לי, אוהב מה אני יש!"
נכון, אסתי. תודה!
דווקא עולים חדשים חוקרים את השפה ומודעים לה יותר מאשר אלה שינקו את שפתם עם חלב אמם. לכן "הטעויות" שלהם אינן אלא חקר האמת של מה שעומד מאחורי השפה. גם מוטי גלדמן (בתגובתו כאן) ואמיר אור (בשירו "השפה אומרת", זה בפוסט הראשון שלו בבלוגייה) אומרים זאת.
אני חושב שאם אקח את העולה שלך מברה"מ לשעבר, העולה שלי מהולנד ואותך (עם האהבה שלך לשפת העולים), אכתוב ספר, שייקרא: "שלושתם".
:))
שחר, אתה צודק – אנחנו לפעמים לא קולטים כמה השפה מסננת ומעצבת את מחשבותינו על העולם בכל מישור (אישי, חברתי, מיני, דתי, פוליטי)
ול"שפה אומרת" זה כאן:
http://www.blogs.bananot.co.il/index.php
אני גם יכול להוסיף עולה אחת. מה אתם עושים איתם?
זה כל-כך נכון, אמיר. ולא רק שהשפה מעצבת את תפיסות העולם שלנו, לפעמים היא גם מתעצבת בהתאם לסביבה הגאוגרפית או הגיאופוליטית שלנו. להינואיטים (הידועים יותר כאסקימוסים)יש מילים רבות לשלג. מעצם היותם חיים בסביבה קרה ומושלגת, הם מבחינים בין סוגים שונים של שלג, שאנו מתקשים להבין. אנחנו, לעומתם, קוראים בשם למדבר, לחרבה, לערבה, לישימון, לציה. זר לא יבין זאת (משפט של ביאליק, לא?)
(הלינק, שנתת, לא פועל).
למריו, אחרי שש שנים, אם ליעקב קר בארץ והוא משלם בלב, זה לא נחמד. באשר ליתר, מחמם את הלב.
זה בסדר, לבנה. לא צריך לדאוג לו. העברית שלו השתפרה פלאים (להלן: תגובתו).
הוא עדיין קוּטֵר, אבל תמיד מקסים ומחמם את הלב.
כל הכבוד לחברי הטוב והמוכשר! עוד פעם הפתעת אותי עם שיר נוגע ללב.אפשר לקבל תמלוגים עבור שימוש בשמי? עם יש בקהל אנשים שרוצים ללמוד הולנדית, נא לצור קשר עם שחר!
יעקב,
יש לכתוב: "אם יש בקהל אנשים שרוצים ללמוד הולנדית, נא לצור קשר עם שחר!"
לא לימדתי אותך את ההבדל בין אם ל – עם?
:))
מאוד שונה מסגנונך הרגיל – ויפה.
אכן. יעקב גרם לי לחשוב מחוץ לקופסה, ובעצם "לשבור" מסגרות וסגנונות.
שיר אחר עליו פרסמתי בגליון 60 של "הליקון". זוכר? "פעם חשבתי פעמיים", שמו.
אולי אהפוך אותו לפוסט הבא שלי בעוד כמה ימים.
תודה, אמיר.
ודאי זוכר. גם ההוא הציץ מחוץ לקופסה מעט, אבל לא כמו זה.
עד היום אני זוכר ששכחתי לשאול את אנואר איך תרגם "כבד מנשוא".
חחח…
אמיר, גם כשאתה שולף תגובה, אתה כותב שירה:
"עד היום אני זוכר ששכחתי".
(ואני מניח ש"כבד מנשוא" קל לתרגם. יותר קשה לתרגם את הסיומת המהדהדת את זה, אך שונה מאד).
שיר מתוק, ואני במיוחד מתחבר אליו עכשיו כשאני לומד שפה חדשה, ועושה טעויות מאוד דומות ליעקב (למעשה כמעט את אותה טעות: בגרמנית ich bin warm פירושו "חם לי" ואילו ich bin heiss פירושו "אני חרמן").
רונן, זו אף פעם לא טעות להיות חרמן.
🙂
(אלא אם קוראים לך קצב).
שחר, שילמתי לב שהשיר מאוז יפה.
גם אני גנבתי פעם משפט של לא-דובר-עברית (למרבה הפיוטיות הוא היה תושב ארעי!) והפכתי אותו לכותרת של שיר: http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=18&itemID=1268
וחוץ מיפי השיר עולה פה משהו מאוד נעים וחם בתגובות – בינך לבין המגיבים, בינך לבין יעקב ובכלל בעצם הדבר שמשורר מקדיש שיר לחבר. מרגישים שאתה חם (גם אם לא חם לך…).
לי, אני מסמיק מתגובתך. וגם נפעם (ונפער) למקרא תהומותייך הנפערות בשיר, שפרסמת ב"אֵב".
תודה. לא הכרתי את השיר (בבלוגייה אני רואה שהעלית אותו באוקטובר 2007, ואני כאן רק מפברואר 2008). גם ל"אֵב" של מנור לא יצא לי להתוודע. אם כי אני מאד מחבב את "הו!" (בלי קשר לכך שפורסמו שירים שלי בו בעבר, ועתידים להתפרסם גם בגליון הבא).
עכשיו אני נזכר שיש לנו משהו במשותף. שנינו העלינו פוסטים בעקבות טריגר של יניב ברנר.
🙂
🙂
וכן, קראתי לך כי ידעתי שעוד לא היית פה כשהעליתי את השיר ההוא.
מקסים .
שחר מריו שני שמות יש לך . האחד עברי מקדים קום, השני לועזי עולה חדש לתמיד ?
מירי, יקירתי.
תודה!
אני באמת משכים קום, אבל איני עולה חדש. מריו זה על-שם סבא שלי, זכרו לברכה.
הוא היה עולה חדש. אני כבר יליד ישן.
אוהבת את הצרוף , במיוחד למשורר . איזו אמירה מיוחדת.
תצ"מעו זה השם שלי .
או אתה בטח מיוחד .
כן נכון ותיכף תראו איזה שירים אני כותב .
אה רק שחר מריו מרדכי יכול לכתוב כאלה .
מחכה לעוד.
מירי
מקווה שלא נעלבת מההסתלבטות שלי . שפוט השם שלך הוא כבר שיר.
איזה נעלב, מירי?
תבואי, תסתלבטי עלי ככה כל יום.
🙂
העונג כולו שלי.
אני חושבת שמרכז השיר הוא במעידות הלשוניות. דיאלוג שבור שהוא שלם.
איריס, "דיאלוג שבור שהוא שלם". איזו הגדרה יפה. וקולעת. אני מאמץ. תודה.
גם ברי סחרוף, בהשראת עמנואל לוינס, שר על "לב שבור הוא לב שלם".