ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

האם אתה שומע? עבור

      הַאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ? עֲבֹר                       מוקדש למי שאינו יכול יותר לזעוק                                        א  קָדְקֹד שָׁמַיִם כָּאן גַּפְרוּר אֲדָמָה, הַאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ? עֲבֹר   אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֱלֹהִים אֶת זַעֲקַת הַנִּשְׂרָפִים, הָעוֹלִים אֵלֶיךָ בְּעָשָׁן. רְאֵה, בִּשְׂדוֹת הָעֵמֶק אוֹסְפִים אֲנָשִׁים פִּטְרִיּוֹת שֶׁצָּמְחוּ עַל רְקַב כֻּתְנָה בְּשָׂדוֹת שֶׁהָיוּ לְבָנִים.   אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֱלֹהִים אֶת זַעֲקַת הַנְּמוֹגִים בַּלַּיְלָה. רְאֵה, חַיָּלִים אוֹסְפִים בְּכֵלִים שֶׁאֵינָם נִיצוֹצוֹת, ...

קרא עוד »

רליגיוזיות בסיפורת ובשירה הישראלית (3) 'פני המקום'

    על "פני המקום" מאת דורית פלג   והפעם אתחיל בנימה אישית ואבטל מעט את "המרחק האסתטי" שהקפדתי עליו בעיונים הקודמים.   מדי שנה, בערבו של יום הכיפורים, אני מהרהר ביני לביני על מיני שערים הנפתחים לנפש כדי שתוכל לצאת מגבולותיה, לשוטט אל המקום ממנו תוכל להשיג את מהותה ולעמוד בפני בית דינה, ומשם תחזור – אם תחזור – ...

קרא עוד »

ערב הוקרה למשורר טוביה ריבנר

           ערב הוקרה למשורר          טוביה ריבנר חתן פרס ישראל לשירה 2008   יום ה"   17.04.2008 20:00    באודיטוריום מרכז ההנצחה קרית-טבעון   נגינה: גלילה ריבנר ברכות: פרופ" גבי צורן קריאה משירי טוביה ריבנר: משה יצחקי, יעל בן-צבי, יעל גלוברמן, שרית שץ שירי טוביה ריבנר בלחניו של מוני אמריליו: נתן סלור, נועה בן-שושן ניהול מוזיקלי ופסנתר: רמי הראל מנחה: ...

קרא עוד »

על חטא/ מחווה ליונתן רטוש

      השיר הזה מהלך עלי קסם, הוא מכשף אותי במוסיקליות הפולחנית שלו, בתשוקה אל החמקמק: שפה? אומה? אדמה? אישה? גבר? הריקוד המיתי? כולם בו זמנית ואף אחד מהם.  אני נע בו כשיכור, כחוטא, כמאהב, כבוגד ונבגד, כמשתרבט בין הבתרים. יעקב אורלנד מספר ב"נתן היה אומר": רטוש, שנקרא קודם אוריאל הלפרין, הוחרם על ידי חבורתו של שלונסקי שלא קיבל את שיריו ...

קרא עוד »

אהבה בתיאטרון (לי.ש.)

   אהבה בתיאטרון                   "האדם משחק רק בשעה שהוא אדם                             במלוא מובן המלה, והוא אדם במלוא                             מובן המלה רק בשעה שהוא משחק.."                            (פרידריך שילר, מכתבים על חינוכו האסתטי של האדם, 1795)                            גֶּשֶׁם יוֹרֵד בְּחֹדֶשׁ מַאי וְשׁוֹטֵף, מוֹחֶה כַּדִּמְעָה אִפּוּר שֶׁנִּמְרַח עָל פָּנֵינוּ . מְרַחֲפִים כְּמוֹ צִיּוּר שֶׁל שָׁגָאל, קְשׁוּרִים בְּחוּט זְמַנִּי בִּלְתִּי נִרְאֶה לַמַּרְתֵּף הַפְּנִימִי. עוֹד מְעַט יַעֲלֶה וְיֵרֵד הַמָּסָךְ ...

קרא עוד »

אם בארזים נפלה שלהבת מה יגיד האילן (ברקוביץ)

      אם בארזים נפלה שלהבת מה יגיד האילן (ברקוביץ") על רשימתו של משורר? בשטח? "סוף עונת הבונגנוויליה", "הארץ", תרבות וספרות, 28/3/2008.   כאשר התפרסמו רשימותיו הראשונות של אילן ברקוביץ, אמרתי לכמה מעמיתי, "נפל דבר בשדה ביקורת השירה". סוף סוף בא לשכונה בחור חדש, צעיר, מלא מרץ, אוהב שירה, אשר מנסה לגאול אותה מקרן הזווית של מדפי סטימצקי, שם ...

קרא עוד »

פתחי את הספר הזה

        פתחי את הספר הזה                                 בעקבות השיר של ו. ב. ייטס, "בבואך בימים"   אִם תִּתְעַלֶּה מִיָּם צִפּוֹר הַבְּדִידוּת, וְתִפְרֹשׁ שְׁחֹר כְּנָפֶיהָ בְּטֶרֶם בּוֹאֵךְ בַּיָמִים, וּתְכַס וְתָצֵל עַל כְּחֹל מַבָּטֵךְ, וְתִצְטַנֵּף שָׁם נַפְשֵׁךְ שֶׁכָּלְתָה לָעוּף בֵּין קִירוֹת הַלֵּב וְהַגּוּף, קְחִי מַפְתֵּחַ וְצֹפֶן לַסֵּפֶר הַזֶּה   וּפִתְחִי, פִּתְחִי בּוֹ שַׁעַר בְּסֵפֶר הָאַיִן וְשׁוּבִי קִרְאִי בּוֹ לְאַט אֶת שֶׁחָרַטְתְּ בַּחוֹל בְּטֶרֶם ...

קרא עוד »

כשאחותי קוראת שירה

      כשאחותי קוראת שירה   בְּשָׁעוֹת אֵלֶּה, אַחֲרֵי מוֹת אִמִּי וְיִסּוּרֵי אֲבִי מֵת חַי עַל עֶרֶשׂ דְּוַי אֲנִי נוֹתֵן לַאֲחוֹתִי לִקְרֹא בְּשִׁירַי. בְּשָׁעוֹת אֵלֶּה אֲנִי מְגַלֶּה שֶׁאֲחוֹתִי הִיא מֵהַטּוֹבִים שֶׁבְּקוֹרְאַי. אֲחוֹתִי קוֹרֵאת שִׁירַי כִּמְעַט  כְּמוֹ שֶׁהִיא עוֹבֶדֶת עַל שֵׂעָר רֹאשָׁן  שֶׁל לָקוֹחוֹתֶיהָ בַּמִּסְפָּרָה. בְּיָדַיִם זְרִיזוֹת וּמְיֻמָּנוֹת הִיא חוֹפֶפֶת, מְיַבֶּשֶׁת, גּוֹזֶרֶת, צוֹבַעַת, סוֹתֶרֶת וּמְעַצֶּבֶת שְׂעָרָן . אֲבָל בְּהִסּוּס, בְּרַעַד , בְּאִטִּיּוּת, כְּמוֹ קוֹרֵאת בַּפָּנִים ...

קרא עוד »

רליגיוזיות בסיפורת ובשירה הישראלית (ב)

                                                                                 רליגיוזיות בבשר וברִיק (עיון בפואמה ברכת השחר מתוך "חיי המתים" מאת חנוך לוין) על פי משנה א" מסכת אבות פרק ג,  המסתכל בשלושה דברים לא יבוא לידי עֲבֵרָה: "דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, מִטִּפָּה סְרוּחָה, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא". ...

קרא עוד »

רליגיוזיות בסיפורת ובשירה הישראלית

        הארוס הרליגיוזי ב"סוף דבר"(מאת י.שבתאי)    "ופתאום, כאילו בבת אחת, התחיל המרחק להצטמצם בינו ובין הקיר השחור המקומר, שגדל והלך, עד שכיסה כמעט את האופק והשמיים, […] משהו כבד מאד כגוש אוויר מעובה התהפך בחזהו וכמעט העתיק את נשימתו מעוצם הרוממות והיראה, ואחר כך נשא את עיניו כלפי מעלה, אלא שדבר לא נראה חוץ מהנד השחור שכיסה את ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי