בננות - בלוגים / / איזולדה וטריסטן
ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

איזולדה וטריסטן

 

 

 

 

איזולדה וטריסטן בסופר פארם

 
נִכְנַסְתִּי לָרַב מֶכֶר, עַכְשָׁו כְּבָר סִינֶמָה 
סִיטִי הַסָּמוּךְ לַיָּם, לִקְנוֹת טַבְלִיּוֹת לְשִׁכּוּךְ 
פִּרְחֵי הָרַע, תֵּה צְמָחִים וּמִשְׁחָה. רָאִיתִי אוֹתָהּ
בזְכוּכִית  בֵּינֵינוּ הַדֶּלְפֵּק מוּאָר כְּשֻׁלְחַן
נִתּוּחַ. הַפְּרָחִים עַל שִׂמְלָתָהּ נָשְׁפוּ נִיחוֹחַ קְרֶם
גּוּף מְרַחֵף אָחַז בְּבִגְדִּי כְּאֶתֶר נַרְקוֹטִי, הִתְעַרְבֵּל
בִּמְעָרוֹת אַפִּי בְּרֵיחַ הַמִּרְקַחַת וְהַשִּׁקּוּי הַמְּתַקְתַּק.
אִישׁוֹנֶיהָ אִיִּים כְּחֻלִּים בַּזֶּרֶם. תָּוִית קְטַנָּה הָיְתָה נְעוּצָה 
כְּמַדְקֵרַת חֶרֶב עַל לוּחַ לִבָּהּ העוֹלֶה וְיוֹרֵד, עוֹלֶה
 וְיוֹרֵד עִם גַּלֵּי הַיָּם: "אִיזוֹלְדַה  רוֹקַחַת"
שָׁלַחְתִּי יָדַיִם טוֹעוֹת לְחַבְּקָהּ. בַּיָּם הִלְבִּין מִפְרַשׂ
 שָׁחֹר, מִפְרָשׂ לָבָן הִשְׁחִיר. הֵנֵצָּה חֶרֶב, הַדֶּלְפֵּק
 מתְהַפֵּךְ בֵּינֵינוּ. אִיזוֹלְדַה הָרוֹקַחַת הִתְקָרְבָה
 דָּמִי סַעַר. בְּחִיּוּךְ מְנֻמָּס הוֹשִׁיטָה דַּרְדַּר כָּחֹל
 מְפֻיָּס, וּבְנִיב צָרְפָתִי שֶׁנִּשְׁמַע לי מרשם לָחֲשָׁה: 
"סְלִיחָה אֲדוֹנִי טָעִיתָ בָּאַגָּדָה". עָצַמְתִּי עֵינַי, לְפָנַי 

 רָבַץ יָם, הַווּלְקָנוֹ יָשַׁן, מִפַּעַם לְפַעַם נשף עָשָׁן,

 לָבָן הָלַכְתִּי לִקְרָאתוֹ, הִיא מֵאֲחוֹרַי קָרְאָה: 
"טְרִיסְטַן, שָׁכַחְתָּ אֶת הַתְּרוּפָה". 
 

 
 

 

 

 

 

10 תגובות

  1. משה, המיתוס הפגאני מתיישב יפה בסופר-פארם של 2008 .
    הסיום לא ממש ברור, לטעמי!?.

    • תמי
      מדוע פגאני?

      תודה שהפנית תשומת ליבי לגירסה אחרת שהדבקתי. לא בטוח שזה יקל על ההבנה,
      אבל לא הכל צריך להיות ברור לטעמי

      • משה, זו אגדה מהעולם הקלטי שנשען על מושגים פגניים או יותר נכון ריבוי אלילים.
        אני לא בטוחה שכל ילד יודע, מכיר את המיתוס הזה אבל הוא נראה לי יותר הולם.
        מזתומרת "לא הכל צריך להיות ברור" נראה לך ששירה צריכה להיות כמו כתב חידה?

        • תמי
          אני מכיר את תשתיות האגדה-המיתוס הזה, אבל נדמה לי שצריך לעשות הבחנות חדות יותר: פגניות =עבודת אלילים.פוליתאיזם=ריבוי אלילים.
          ובעניין בהירות וסתימות של שיר:
          רולאן בארת" כותב שטקסט גלוי וברור גורם להנאה Pleasure. אבל טקסט שלא מתפענח מיד יש בו כדי לגרום לעונג-Bliss. אני מעדיף בשירה את העונג.
          מלבד זאת שירה יכולה להתפרש באמצעות קולטנים המפוזרים על העור ובמערכת העצבים ולא רק בתאים האפורים. ולבסוף אני מפנה את תשומת ליבך שיש בסוף השיר עוד שני מיתוסים: אורפיאוס ואשת לוט ("הפניתי ראשי") ו"כל ילד יודע" הוא ביטוי אירוני. וכאן כבר נפלתי למלכודת ההסבר. ובכל מקרה תודה על התיחסותך.

          • משה, אז פתחתי מילון כדי לדייק עם עצמי. פגן- עובד אלילים.
            פגני-של עבודת אלילים.
            פוליתאיסם- אמונה באלים רבים, עבודת אלילים.
            אז נראה לי שאנחנו באותו בנין..:)
            גמני מעדיפה שירה כדי להתענג בה. השאלה אם היא ברורה רק למי שכתב אותה, היא מאוד רלוונטית. נראה לי ש"התאים האפורים" אצלי כבר שקופים בשעה זו ואתה צודק שכל החושים משתתפים בחגיגת השירה.
            תודה גם לך.

          • תמי
            אני מסכים איתך ששיר טוב רצוי לו ימצא ערוצים לגוף, לנפש ולראש של אנשים נוספים. אבל שיר "ברור"? אני מעדיף "מובן", "נוגע" ויו"ב.
            ליל מנוחה

          • הערת שוליים: פגני פירושו כפרי. כך כונו מי שלא עבדו אליל אחד בתקופת רומא הנוצרית…
            (המלה "אליל" היא הקטנה של גנאי)

          • תודה על הארת השוליים.
            במובן הכפרי אני לגמרי פגני

  2. בתור פגאני יצא שיר לא רע…

השאר תגובה ל אילנה גרף ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי