בננות - בלוגים / / על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו
ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו

 

"עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד"
 הפסוק הזה, הבראשיתי, מתווה דרכו של עולם, לידה, ילדות והתבגרות, פרידה וזיווג וחוזר חלילה. 
מה מרגישה אם, מה מרגיש אב כשבנם או בתם מבשרים בשורה כי הגיע זמן פרידה, כי הבשיל תהליך ההינתקות מבשרם של הורים ואהבתם דוחקת לצאת אל איש או אישה מחוץ למעגל השבט. בשורה זו אינה משנה רק את מעמד הילד ההולך ומקים בית ומשפחה משלו, אלא בהכרח משנה גם את מעמדם ומקומם של ההורים. עד אתמול אבא או אמא ותוך זמן לא רב, (יש כאלה שכבר מתחת לחופה) מוסיפים תואר מחייב נוסף: "סבא" או "סבתא".
 
מה מאחלים מתחת לחופה המסמלת את הבית המשותף של הזוג, של הזיווג, את רגע הפרידה מההורים והאיחוי שיצור חיים חדשים. מתבוננים בטבעת שעגולה היא ושלמה ומום אין בה ומייחלים שכך יהיו חיי הזוג, שלמים ויציבים, וכמו הטבעת שאצבע באה בה, כך תהא הזוגיות פורה ומפרה, מצמיחה פירות הילולים לתפארת. מייחלים שיימשך חוט החסד בין ילדים להוריהם,
 מפללים ומאחלים לזוג צעידה משותפת בשבילי החיים בימים של חול ושל חג, שמחה וצער, שותפות מלאה בעמל היום יום, כבוד הדדי, אהבה, כנות, הקשבה לחלומות ולמאוויים של הזולת ותמיכה הדדית במימושם. ורואים ושומעים את שבירת הכוס, שבירה המבקשת להזכיר שהעולם עדיין מבקש את תיקונו והשברים את איחויים. מייחלים שהזיווג לא יסגור שערי הלב למה שמחוץ לקן המשפחתי, שיהא פתוח וער למצוקת הזולת, שיהא הלב ער לעוולות ולרוע שיש למגר.והעיקר, שתפרח אהבתם ותשגשג לזמן ארוך ממה שהסטטיסטיקה יודעת לדווח.
אולי אין כאן דבר חידוש גדול, או בבחינת גילוי אמריקה. אבל אתמול כשעמדנו מתחת לחופה ובני ענד טבעת לאשתו ושבר את הכוס, חוויתי במלוא המשמעות את הפסוק: "על כן יעזוב איש את אביו ואמו…" ודמעה זלגה, והשפתיים נרעדו ופקעת שמחה מהולה בעצב הפרידה עלתה בגרון, ובחיבוק, ובנשיקה ובריקוד נפרדנו בקריאה מזל טוב! מזל טוב!   
                

 

 

38 תגובות

  1. מוטי גלדמן

    היי משה. קבל את ברכותיי. אך טבעי הוא שארוע כה מרכזי בחיי ההורים ובנם כאחד, יעורר בך את יצרן המשמעות, שהוא בעיניי מנפלאות מוחך. שוב, שיהיה
    במזל ובברכה.

  2. הי משה, מזל טוב!
    כשאני קוראת את הפוסט שלך אני מרגישה קצת כמו קוקיה. ילדיי יותר צעירים מילדיך וכבר השתחררו ממני (10,13,15)ומעבר לקושי רגעי ,דווקא שמחה על השיחרור.

    • מזל טוב מוישלה יקר
      שמחה בשבילך על הארוע וגם על כך שאתה מחובר היטב לרגשותיך . המשפט הזה " על כן יעזוב איש את אביו ואמו… וההמשך הוא בקצב שירי קסום , כמעט כמו קול צעדים.

    • משה יצחקי

      תודה סיגל,

      סיקרנתיני בפרטים שכתבת,

      למה קוקייה? זה דימוי די קשה אפרופו ילדים.
      וגם אם סקרנותי לא תבוא על סיפוקה,
      שמח שאת שמחה.

      • הי משה.
        חלילה לי מנטוש את ילדיי אם כך השתמע מהדמוי הנ"ל. אני אוהבת את ילדיי כמו כל אם שהיא אישה עם לב מלא באהבה ,אולם ביחס לחברה אני מאפשרת להם הרבה יותר חופש מהורים אחרים, וברגע שהם בוחרים להשתחרר הם משוחררים מבחינתי. אינני כופה את עצמי עליהם בדרישות ובהגבלים מיותרים, אינני מתייחסת אליהם כאל קנייני, הם יצורים חופשיים שאני גאה להיות אמא שלהם, ויודעת שדרכי גם אם שונה היא, הם פרחים מקסימים וחייהם ובחירותיהם על הווה ועתיד הם שלהם.
        מכיוון שהקטן הוא בן 10, אתן את הדוגמא שלו בתור אמא ששיחררה את בנה מצל כנפיה: בחצי השנה האחרונה יש לו חברה ,וחוץ מלאחל לו מזל טוב אינני מתערבת בחברות שלהם. חברות פונות אלי ומספרות לי שהילד "שפוט" מסכן של הילדה ,ושאני צריכה להתערב ולהגיד לו להפסיק להיות חבר שלה ,או לחלופין ללמד אותו לעמוד על שלו. אני עונה שכבר לימדתי אותו מספיק ,ושהוא ילמד את החיים ויבחר לעצמו את סוג החברות שיהיה לו טוב איתן. אז מתחילים בגיל 10 וזה נפלא, עד גיל ה"חתונה" הוא כבר יהיה מספיק חכם בשביל לדעת מה הוא רוצה בבחורה ,ואת זה הוא ילמד לבד. קוקיה או לא?
        (אגב, הוא יודע שאני כולי אוזן ,וכשיש לו בעיה אני תמיד שם לפנות אלי ,לא כמו קוקיה אלא כמו לביאה).
        מקווה שסיפקתי את סקרנותך.:0)
        ושוב שפע ברכות ואיחולים,
        סיגל.

        • משה יצחקי

          הי סיגל,
          בהחלט, בהחלט נרגעתי O: ותודה ששיתפת בגישה החינוכית שלך. נראה לי שכיף לגדול אצל אמא כמוך.
          גם אנחנו הורים שגידלנו לעצמאות וחירות, ואף על פי כן רגע הפרידה המסומל בטקס הוא רגע מורכב.
          וכמו שאומרים אצלנו: "נראה אותך בחתונה של הילדים" (-:
          ושוב תודה על שפע הברכות והאיחולים.

          • אכן,מעניין יהיה לחוות רגעים שכאלה ,וגם דמעתי כשקראתי את חוויתך שלך.

  3. משה, מזל"טוב…איזה רגע מרגש.

  4. סבינה מסג

    משה, מזל טוב. הנה שיר חתונה אהוב מאד בנורבגיה של משורר מתבודד שהתחתן בגיל… 70!

    אוּלַב הֶאוּגֶה

    מנורבגית סבינה מסג וחנה-מאי סוונדל

    מִפְרָשׂ וְרוּחַ

    הָיִיתִי סִירָה בְּלִי רוּחַ.
    אַתְּ הָיִית הָרוּחַ.
    הֵהָיָה זֶה הַכִּוּוּן שֶׁאֵלָיו חָתַרְתִּי?
    לְמִי אִכְפַּת הַכִּוּוּן
    עִם כָּזֹאת רוּחַ.

    • אורה ניזר

      מזל טוב משה, חויה מרגשת ומהנסיון מסכימה שהיא תמהיל של עצב ושמחה, והשמחה רק גוברת עם הזמן, בחוית הילדות השלישית.

    • משה יצחקי

      תודה סבינה, על הברכות ועל השיר הנפלא – ואיזה יופי שאפשר למצוא אהבות כאלה גם בגיל 70

    • איריס קובליו

      סבינה, איזה שיר… הרשי לי לצטט…

      ומשה-
      קודם כל משה: מזל טוב!!!
      אכן רגע גדול. כל חופה היא רגע קדוש. שלך עצמך (עם זוגתך), של ילדיך, אחיך, חבריך. בכל חופה נפתחת לרגע השכינה (אם אתה פתוח לראות) ומציפה את הלב באהבה אלוהית.
      מאחלת לזוג אהבה ואור.
      איריס

  5. היי משה היקר
    אתמול גם אני הייתי בחתונה, והמחשבות שלך חלפו בראשי, אחד מחברי אמר מה העינין?
    זה באמת עינין גדול בעיניי, לא היה לי את המשפט הזה בראש
    "כן יעזוב איש את אביו ואת אמו"
    מזל טוב
    טובה

    • תודה טובה יקרה, אני מסכים איתך לגמרי, זה עניין גדול ומשמעותי במעגל החיים, וחשוב למצוא לזה את הביטוי המתאים שמאפשר לחגוג את זה

      • מיכל ברגמן

        מזל טוב ורוב איחולים וברכות.
        רק מהמחשבה מתגנבת דמעה אל העין – שידבקו זה בזו, שימצאו דרך משותפת ושידעו גם להלך זו בצד זה עם קצת אוויר באמצע ועם ליווי נכון (במרחק בטחון…) שלכם.

  6. זה תמיד מרגש מהאמיתות שלא משתנות.

    מזל טוב!

  7. רונית בר-לביא

    מזל טוב.

    קטע יפה ומרגש.

  8. יעל ישראל

    ברכות משה!!! קולולוו.

    • משה יצחקי

      תודה יעל, שמח לקולולוווו המיוחד שלך.

      • בשעה טובה. אני חשה שההתרגשות קשורה בעובדה שהבאת את בנך בשלום לעוד תחנה בחייך ובחייו; עכשיו הלב מתפנה לחששות חדשים מפני הבלתי ידוע הנוסף. זה לא נגמר, זה רק שוב מתחיל. שיהיה טוב.

        • להתרגשות סיבות רבות נוספות לבנה, מלבד ההבאה לתחנה חתן לחתונה, הלב עדיין מלא בשמחה, שכידוע נמשכת זמן קצר יותר מאשר דאגות, חששות וכיו"ב. אני נותן לה את מלוא המרחב להתקיים. אז למה לדחוק בהן שייכנסו שימתינו קצת. אני יודע שהבלתי ידוע מעבר לפינה, ובינתיים אני חוגג את הידוע.
          תודה על האיחול

  9. איך זה שאינכם נכנסים לבלוג של רונית מטלון?
    סופרת מופלאה לדעתי!
    http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=4880&blogID=209

השאר תגובה ל מיכל ברגמן ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי