בננות - בלוגים / / לויסלבה שימבורסקה
ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

לויסלבה שימבורסקה

 

 

לויסלבה שימבורסקה
                           
                                  מוקדש לרפי וייכרט שליח שירה
 
 
א.
 
וְאֵיךְ אוֹדֶה לִמְשׁוֹרֶרֶת אֲהוּבָה שֶׁשְּׂפָתָהּ רְחוֹקָה
כִּרְחוֹק מַעֲרָב מִמִּזְרַח שְׂפָתִי. וְאֵיךְ אֲנַשֵּׁק יָדָהּ
בַּת הַתְּמוּתָה בְּפִי, מְאַהֵב נִסְתָּר, וּבְאֵיזֶה גּוּף, 
וְעַד מָתַי אַסְתִּיר מִמֶּנָּה אֶת שֶׁגָּלוּי וְיָדוּעַ בְּבֵיתִי
וּמַעֲלֶה פֹּה וְשָׁם רְטִינָה כְּשֶׁבַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת אֲנִי
הוֹלֵךְ אִתָּהּ לַמִּטָּה, אוֹ לְחֲדַר אֲהָבִים אַחֵר, מִשָּׁם
מִסְתַּנְּנִים לְחָשִׁים, צִחְקוּק, הֶמְיָה וְשְׁתִיקָה בְּטַבְּעוֹת
עָשָׁן. הַמְּרָקִים שֶׁל אֲחוֹתָהּ טְעִימִים לִי כְּשִׁירָתָהּ,
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַמַּעֲרָכָה הַשִּׁשִּׁית בַּתֵאַטְרוֹן לוֹפֶתֶת
אוֹתָהּ בַּגָּרוֹן. מְפַלֵּל שֶׁאַהֲבָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלָּהּ
חֲשׁוּבָה לָהּ פָּחוֹת מֵאֲהָבוֹת מְאֻחָרוֹת.
כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתִי מַה זֹּאת בְּעֶצֶם שִׁירָה,
אֲנִי נֶאֱחָז בַּמַּעֲקֶה הַגּוֹאֵל שֶׁבָּנְתָה לַשְּׁאֵלָה,
מַעֲקֶה אִי הַיְּדִיעָה. 
אָז מַה זֶּה הַשִׁיר הַזֶּה קוֹרְאִים יְקָרִים, אִם לֹֹא
אַהֲבָה מְאֻחֶרֶת, אַחֶרֶת, בְּשֵׁלָה, מְתוּקָה, מְסַחְרֶרֶת. 
לוּ רַק יָדְעָה אֵיךְ שִׁירָתָהּ מִתְנַשֶּׁמֶת בִּי וּפוֹעֶמֶת
חֲדָשָׁה וַאֲסוּרָה. מַזָּל שֶׁאֵינְכֶם מַרְגִּישִׁים אֵיךְ לִבָּהּ
מַחְסִיר לִי פְּעִימָה.
אֲנִי מוֹדֶה, הִכַּרְתִּי אוֹתָהּ עַל יְדֵי שַׁדְכָן עִבְרִי, מְכַשֵּׁף
בִּלְשׁוֹנוֹ פֹּולָנִית, לָשׁ וּמְגַיֵּר, אֲבָל בְּנַשְּׁקִי כְּגֶבֶר אֶת יָדָהּ  
עַל שִׂפְתֵי הַשִּׁיר, אֵינִי חָשׁ בַּכְּסָיָה, אֶלָּא בְּעוֹרָהּ הֶחָשׂוּף
שֶׁל שִׁירָה, יוֹדֵע אֶת נִצְחוֹן הַיָּד הַכּוֹתֶבֶת, בַּת הַתְּמוּתָה.   
 


ב.
 
קוֹרְאִים נִלְהָבִים, אוֹהֲבֵי שִׁימְבּוֹרְסְקָה, צַלָּמֵי פָּפָּרָצִי,
מְבַקְּרִים, מְחַפְּשֵׂי סְקוּפִּים וּסְתָם עוֹבְרֵי אֹרַח סַקְרָנִים,
וְכָאן לְלֹא הִסּוּס  אֲנִי מַפְסִיק עִם הַנִּימוּס,  מַפְנֶה אֲלֵיכֶם
לְרֶגַע אֶת אֲחוֹרַי וְאֶת פָּנַי מַיְ-שִׁיר לִגְבִרְתִּי: עַל אַף פַּעַר הַגִּילִים
בֵּינֵינוּ, אֲנִי פּוֹנֶה אֵלַיִךְ בְּגִלּוּי לֵב גַּבְרִי, עִבְרִי. אֲנִי רוֹצֶה לְנַשֵּׁק
יָדֵךְ בְּגָלוּי, בְּתוֹדָה. אוֹדֶה וְלֹא אֵבוֹשׁ, לֹא אֲחַכֶּה לָךְ עַד בּוֹשׁ,
וְלֹא אֹמַר לָךְ, זֶה לֹא אַתְּ, זֶה אֲנִי, וְזֶה לֹא רַק בִּגְלָלֵךְ אֶלָּא
בִּגְלָלִי. רָצִיתִי שֶׁתֵּדְעִי לִפְנֵי שֶׁיֵּלְכוּ פֹּה רָכִיל, וּשְׁמוּעָה תֵּרֵד מֵעָנָן,
זֶה יִקְרֶה בִּגְלַל אוֹתוֹ שַׁדְכָן עִבְרִי נֶאֱמָן.
יַקִּירָתִי וִיסְלָבָה שִׁימְבּוֹרְסְקָה, דְּעִי שֶׁהָעִנְיָן רְצִינִי, אֲנִי הוֹלֵךְ
נִשְׁבֶּה וּמִתְאַהֵב בְּאֵוָה לִיפּסְקָה, וְהַאֲמִינִי לִי, אֲנִי נִשְׁבָּע
אַמְשִׁיךְ לִשְׁמֹר לָךָ אֱמוּנִים, וְזֶה לֹא מַה שֶׁאַתְּ חוֹשֶׁבֶת

 

 

60 תגובות

  1. יעל גלוברמן

    איזה עונג…
    קראתי 3 פעמים. ועוד אשוב

  2. מוישלה, עונג צרוף! נפלא איך שהכנסת את השירים האהובים ואיך המלים נבראות למציאות ושבות אל השיר.
    לא מאמינה שאתה ממש הולך לבגוד בשימבורסקה אבל אולי אפשר גם וגם וגם. תודה!

    • תודה מירה, אין חשש, אהבתי לשימבורסקה היא נצחית, על אף שורותיה הנפלאות של אוה ליפסקה שציטט כאן מריו -שחר: "…הַכָּל תָּלוּי
      כַמָּה זְמַן נִהְיֶה לָנֶצַח".
      יש אהבות בהן האהבה הנוספת אינה מחלקת או מחסירה, אלא מוסיפה והולכת ואף מכפילה. ככל הנראה אפשר גם וגם.

  3. וידוי יפהפה של אהבה, ולא אהבה אסורה (בנחושתיים).
    וייכרט באמת שידך אותה להפליא, פולנית לעברית. וגם ליפסקה נפלאה… אוי הפולניות האלה.
    חכה שתפגוש באנה סווירישצ"ינסקה!

    • תודה אמיר, גם אם "היה לי ברור כמו שתיים ושתיים שיובילו אותי בגללה בנחושתיים וגם אז לבבי לא יסור מעמה…" (ויסלח לי פן על ההתאמות)

      אוי הפולניות האלה… אנחה פולנית לתפארת:)
      אנה? לאט לאט, דודי רעבתן גדול, ובכל זאת… אם תראה אותה תגיד לה שאני…:)))

  4. נפלא, משה!
    (אבל לא לשכוח את הגברים שבחבורה הפולנית. אני, אישית, מאוהב באדם זגייבסקי).

    "שׁוּם בֵּאוּרִים, מַרְאֵי מָקוֹם.
    הֶעָרוֹת שׁוּלַיִם. עֲרָכִים.
    מִשְׁתֶה גְפָנִים דּוֹמְמוֹת.

    הַכָּל תָּלוּי
    כַמָּה זְמַן נִהְיֶה לָנֶצַח".

    (אהבה/ אווה ליפסקה. מפולנית: רפי וייכרט. מתוך: מוקדם לצעקה)

    • משה יצחקי

      מריו שחר – תודה
      מסכסך אה? אני מנסה להוכיח באותות ובמופתים שאשמור לה אמונים ואתה מביא את צרתה:))
      וליפסקה ככדיבוק עונה:
      "הָעִנְיָן הוּא
      לָדַעַת
      אִם עֲדַיִן בּוֹקְעוֹת מֵהַפֶּה
      מִלִּים מִלִּים מִלִּים
      אוֹ שֶׁמָּא רַק מִזְרֶקֶת אֶבֶן
      שֶׁמִּמֶּנָּה גּוֹלֵשׁ עָלֶה
      (שם, שם)
      ובעניין הגברים. נכון, יש כמה נפלאים אבל הנשים האלה "לקחו את ליבי". אולי תכתוב לאדם?

      • :)))

        מושיקו, לא התכוונתי לסכסך. התכוונתי לעזור לך "להצטדק" בפני שימבורסקה במילים הנפלאות של ליפסקה "הַכָּל תָּלוּי
        כַמָּה זְמַן נִהְיֶה לָנֶצַח".

        אגב, ראיינתי פעם את וייכרט לטלווייזה הישראלית על מלאכת התרגום המופלאה של אווה ליפסקה ועל החסד שעשה עם קהל הקוראים הישראלי. אז שוב תודה לו.

        ועל זגייבסקי כבר כתבתי. אולי יום אחד אשתף.

        • ש.מ.

          ניסיתי את עצתך הטובה, בהזדמנות אגלה לך מה הייתה התגובה 🙂

          אכן מגיעה לרפי תודה גדולה, ואשמח לקרוא את מה שכתבת על זגייבסקי

  5. איזה וידוי!
    לנשק את ידו של השיר שלך, משה יקר.
    דובז"ה, דובז"ה… צ"ין קוויה!

  6. שולמית אפפל

    משה, הוידוי שלך מחזיק את השמיים.
    ליפסקה מעולה ואני שבויה של
    אנה סוירשצ"ינסקה, בזכות השיר האחד שאני מכירה. אמיר מזכיר אותו בתגובתו.

    • משה יצחקי

      שולמית, וואו, איזה כובד אחריות::)) "וידי משה כבדו מזוקן".
      נו, עכשיו אין לי ברירה אלא לגלות אנה פנה דודי סוירשצ"ינסקה
      Dziękuję od głębokości serca
      תודה מעומק ליבי הלא פולני.

  7. עודד פלד [מגיב]

    פשוט נפלא, משה. כל מילה שאוסיף – תגרע.

  8. 🙂
    מהנה ומחוייך. אולי יסכים השדכן להעביר את זה לשימבורסקה, כדי שתדע? זה בטח ימצא חן בעיניה, למרות הכאילו-בגידה המרומזת.
    אהבתי את תיאור המצב המוכר בבית, כולל הרטינות, את גילוי הלב העברי-הגברי, ואת התפיסה של מלאכת התרגום כלישה וגיור, ושל התוצר שלה ככפפה.

  9. משה, שירך מרגש- "מַזָּל שֶׁאֵינְכֶם מַרְגִּישִׁים אֵיךְ לִבָּהּ מַחְסִיר לִי פְּעִימָה" שמחסירה עוד אחת אצלי…

    • משה יצחקי

      תמי, תגובתך החסירה לי עוד אחת, אני זקוק לקרדיולוג תודה מקרב לב:)))

      • התכוונתי שהשיר הזה הוא קפיצה קוונטית

        • איריס, קוונטית, אני?
          למה את מתכוונת?

          • ברגע זה הקראתי את השיר בקול לגרא. זה היה חתיכת חוויה. ניסית לקרוא את השיר בקול?

          • אני תמיד קורא לעצמי שירים בקול, אבל מסקרן מאד לשמוע את חווית הקריאה שלכם, ומה אומר גרא?
            מסרי לו ד"ש.

          • הוא מסכים על הקוונטית

          • בארמית אומרים: חזרה קושיה לדוכתא
            כלומר חזרה השאלה למקומה.
            עכשיו שניכם אומרים קוונטית ואני שובר את הראש למצוא איך האהבה שלי לויסלבה ופזילתי לאווה ליפסקה מוצאת את דרכה לתורה הקוונטית.
            תשאירו אותי במתח?

          • בקפיצה קוונטית הכוונה להתפתחות מהירה ופתאומית, לעליית מדרגה חדה. למשל הרנסנס היה קפיצה קוונטית באומנות. (הקפיצה הזו אמנם ארכה כמה עשרות שנים, אבל בהסתכלות לאחור ברור שהיתה פה עלייה מדהימה). ואגב, גם האינטרנט הוא קפיצה קוונטית

          • קפיצה קוונטית זו נקודה בזמן וחלל שפונקציית הקוונטים קורסת, דהיינו, בנקודה מסויימת של הזמן והחלל יש שינוי איכות במהות החומר.

          • אני מבין שזו אמורה להיות מחמאה,
            ואני מודה לכם.
            אבל אני לא מרגיש שעשיתי קפיצה קוונטית. מבחינתי זה ביטוי אישי עמוק, ישיר וגלוי. ובמידה של ענווה וצניעות אני סבור שיש לי שירים לא פחות טובים, אחרים, שונים, מרומזים, שכבתיים. הפנייה הזו אל הישיר והאישי באופן כזה, זה חידוש מבחינתי.

          • איריס קובליו

            וזו היתה הכוונה
            🙂

  10. מצוין! מענג! מעורר!

    • איזה פאתוס! איזה להט וההערצה קדושים למשוררת הצנועה והנהדרת הזאת ולסוכן העברי ,שהעביר אותה למולדת העברית ללא כסיה רק עור ואור חשוף – יפה ומרגש עד מאד ,מוישל"ה

    • מממ.. שירתי נעמו לי הממים מאד:))

  11. בשני לחודש מלאו לה 85. בחודש הספר העברי היא מכרה מספרה "סוף והתחלה" למעלה מ-200 עותקים.

    בהחלט שיר ברכה יפה.

    • SAM יקר תודה
      בשני לחודש דצמבר ימלאו לי נו שנים.
      בשבוע הספר העברי לא נמכר מספרי אפילו לא עותק אחד.
      ועל אף נתוני הפתיחה העזתי
      וכתבתי לאהובתי בת ה85 שמכרה 200 עותקים שיר וידוי ואהבה ואני מוסיף בעקבותיך ברכה.

  12. גלדמן מוטי

    כבר אמרתי בליבי, המשה הזה הוא אדם בעל יצר עז, והנה הוידוי: יצר פראי למוזה.מענג מאוד .
    גם אני חרמן כזה, אם כי אני בי סקסואלי לגמרי ומנשק משוררים ומשוררות כאחד.חרמנות השירה שלי מעבירה אותי לעתים על דעתי ואני מוכן לנשק בשקיקה אפילו משוררים ומשוררות לגמרי לא מצטיינים:ניצני שירה.

    • מוטי י-קירי תודה
      ללא אותו הרעב, אותו היצר העז תיבול השירה ועמה תתבלה ותיבול כזלזל הנשמה. חרמנותך הפילה לי את המחשב.
      את תשוקתך למשוררים ומשוררות – ניצני שירה – כבר ראיתי והיא בהחלט ברוכה, אבל סיום דבריך קצת בלבל אותי: לא ברור לי אם קיבלתי ממך בסופו של דבר נשיקה משוררית,בגלל העונג שבשיר או בגלל שאני ניצן:)

      • גלדמן מוטי

        משה,הסר ספק מלבך. השיר נהדר. נשיקות. אגב, מי שנוהג לחתום על רוב הסמסים שלו לגברים ונשים כאחד ב"נשיקות" הוא צ"יקי ארד

  13. כתר לראשך, משה, שפתיים ישקו שיר זה, וכל תוספת תגרע.

    • משה יצחקי

      הכתר לראשה של שימבורסקה והשרביט לידך לבנה, נגעו השפתים בשפתי השיר, תודה.

  14. חני ליבנה

    איזה תענוג לקרוא שיר אהבה למשוררת האהובה עלי ביותר, לא מכירה את האוה שהזכרת, אך האם אפשר להשוות? אם כן איפה משיגים ספר שלה, {אתה לא חייב לענות אחפש בגוגל}אני קוראת עכשיו את השיר שלך שוב ושולחת לחברי שוחריה, תודה

    • מירי פליישר

      מילים עזות משה והיא ראויה לכולן.
      עולם השירה שלך ושל המשוררים שכאן
      עשיר ומעורר תקווה אינסופית לרוח האדם .

      • אורה ניזר

        משה, איזה להט אהבה, קילומטרים רבים לא יפרידו ביניכם וגם לא השפה הפולנית המתהפכת בלשונו הוירטואוזית של וייכרט לעברית, גם לא נישכח לרגע ש
        דוד ויינפלד גם הוא המהפך כשד.

        • משה יצחקי

          אורה תודה מאד.
          כן, מקומו של דוד ויינפלד שמור בפנתיאון אשפי התרגום.
          פעם התחלתי לכתוב שיר לצ"סלב מילוש שגם אותו אני אוהב מאד, ואז דוד היה מוצא עצמו בשיר, אבל זה בסופו של דבר השיר נגנז כי לא היו לי בשבילו המילים הנכונות והמדויקות, אני כנראה עוד צריך לחפש את מילות האהבה הנכונות למשוררים גברים, לנשים קל לי יותר.

      • מירינקה
        משה? אחרי כל מה שעברנו:)
        תודה, תגובותייך מעוררות תקווה — אני עכשיו מנסה לעורר את הרוח בחדר עבודתי הקטן.

    • משה יצחקי

      תודה חני, בשלב ההתאהבות אני לא עושה השוואה, אני מצליח לאהוב את שתיהן ועוד יש מקום לעוד משוררות ומשוררים.
      צריך לבדוק בתולעת ספרים בתל אביב, או להתקשר ישירות לרפי וייכרט בהוצאת "קשב" ואני מניח שיש לו עוד עותקים.

  15. היי מושלה
    מקסים הרעיון, אני מאוד אוהבת ציטוטים, זה קוד שכולנו מכירים, לכן גם מענין להכניס דברים מהתנ""ך
    להתראות טובה

  16. על השיר אגיב אולי במילותיה של ויסלבה שמבורסקי (מתוך הרצאה):
    Granted, in daily speech, where"
    don"t stop to consider every word, we all use phrases like "the ordinary world," "ordinary life," "the ordinary course of events"… But in the language of poetry, where every word is weighed, nothing is usual or normal"
    (בשיח היומיומי איננו נעצרים על כל מילה, כולנו משתמשים במשפטים כמו: "בעולם הרגיל", "בחיים הרגילים", "בהשתלשלות הרגילה של האירועים", אולם בשפת השירה, שבה כל מילה נשקלת, אין שום רגיל או נורמלי.)
    על האהבה החדשה, פולניה בטח תפרגן לך כך: "לך לשׁלום
    ויהי רצונך לבדו נר לנתיבך,
    אני? אל-תּתן לב – אינני גלמודה אשב לי לבד כאן בחושך ,ואשמח בשבילך". (וסליחה לביאליק).

    • משה יצחקי

      חמודה

      לא נורא, תישארי את בחושך ואני אמות מסקרנות ומנוחה תהיה לי רק בקבר:)
      תודה לך.
      אשמח לשקול לך אשכול מילים:)))

      • איזה חושך איזה? אני בכלל לא פולניה, אצלי פירגון הוא : "לך וטרוף את העולם, כי בסוף הלוא כולנו ננוח בקבר".

השאר תגובה ל מוישלה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי