בננות - בלוגים / / זמן הכלנית
ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

זמן הכלנית

 

נָשָׂאתִי לְהָרִים רָאשִׁי
לִרְאוֹת מֵאַיִן יָבוֹא
וְלֹא נַמְתִּי וְלֹא יָשַׁנְתִּי
עַד הִתְאַוָּה הַמָּקוֹם
לִנְשֹׁף בְּאֹדֶם פְּרָחָיו
וְרָבַצְתִּי לְפָנָיו לִשְׁאֹף
תַּאֲוַת גִּבְעוֹת עוֹלָם

וּכְשֶׁרָכְנָה לָאֲדָמָה נַפְשִׁי
וְחָשַׁבְתִּי עַל הַדָּם
בְּאֹדֶם הַפְּרִיחָה חֵי רֹאשִׁי
נִפְקְחוּ עֲלֵי כּוֹתֶרֶת לֵב אָדָם
וּבְאִישׁוֹנָיו נִפְעֲרוּ שָׁמֶיהָ
בְּעֵת נְעִילָה 

פְּתַח לָנוּ
פְּרַח לָנוּ בְּרֶגַע אָדֹם

וְיֶחְפַּץ וְיִנְעַם הַמָּקוֹם

 

52 תגובות

  1. ינעם, לגמרי…

  2. באמת פתח לנו, עם כל היופי הזה של הפרחים והמילים שיוצאות מהלב ומגיעות ללב העולם, כי איך אפשר שלא בכזה הדר?

  3. אמן. כמה הרבה חן יש לפרח הזה, ואיך יפה היסעת אותו מתהילים אל יום הכיפורים וחזרה. אהבתי את עלי הכותרת הנפקחים, ובצילום של הכלנית פקוחת-העלים זיהיתי, לשמחתי, גם את הרקפות – בשבילי הן הפרח הכי-הכי.

    • תודה עדה, זה הפרח שלי בהא הידיעה וזו שפת השתייה שלי והכל מתחבר כשדיוניסוס חוגג בשכרון צבעים

  4. כמה רוך, משה.

  5. שולמית אפפל

    תורמוס רקפת וכלנית, הפרחים האלה הם ביתי הראשון בחיפה.
    תודה מוישלה.

  6. תמי כץ לוריא

    חגיגי ויפה

  7. היי משה
    זה כל כך רומנטי… מה אומר?
    להתראות טובה

  8. משה, מקסימה הפריחה הזו בליווי המוסיקה שבשיר.

  9. ויפרח לנו רגע אדום בכל צעד וירבו דברי עדיים בעולם עד קצהו כי אם לאו יעשה לו האדם ייחרב עולמו כליל…

    • אכן למעננו ולמען עולמנו יש להרבות יופי וטוב. כתבת עוד תפילה גרא, שיש בה גם נימת תוכחה נבואית

  10. פתח לנו פרח אדום
    סגור לנו אדמה ודם ניגר.
    משה, שירך מהלך קסם.

    • תודה מיכל, זיהית יפה את המתח בין הצבעים, בין יופי למחיר שהאדמה גובה.
      אלה ימי הקסם של הטבע

  11. מירי פליישר

    להיות כלנית . עשית זאת .

    • קלעת בתגובתך מירי, לשיר אחר שכתבתי על הכלנית והזיקה שבינה לבין האדמה, בשיר מובעת ערגה להיות הכלנית בעצמה וכמוה בתוך האדמה. לא יודע אם לכך התכוונת, אבל תודה.

      • מירי פליישר

        לזאת התכוונתי. אתה הכלנית .
        למרות שאולי יותר כדאי לחיות קצת יותר ממנה.? אולי לא?

        • מי יודע מירי, אולי עבור הכלנית, משך זמן חייה הוא כמו עבור אדם תוחלת חייו. ואולי לא:)
          בכל אופן סוד הטבע מרתק אותי

  12. הו, מוישלה! כמה ענוג. כיף לגמור יום עם כזה אדום. 🙂

    • הו שירתי, עונג של תגובה וכך גם אני הלכתי לישון לא לפני שהוספתי יין אדום לחגיגה:)

  13. תפילה יפהפיה. מאין יבוא עזרי? מהכלנית !
    מהטבע המופלא שכל כולו אלוהים.

    • תודה לוסי, שאלת המאין מהדהדת תמיד, והכלנית (ויצירי טבע אחרים ונפלאים)נמצאת שם באורח פלא כאילו להשיב לשאלה

  14. קטיפת הכלנית

    כמה טוב לכלנית שזוכה למילים מנגנות כאלה

    • מקווה שהקטיפה היא המרקם ולא פעולת הקטיפה, וכמה טוב שהכתיבה לכלנית זוכה למילים קטיפתיות. צבע הכלנית ומרקם עלי הכותרת מהלכים קסם והיא יפה ככלה

      • קטיפת הכלנית

        הקטיפה היא מרקם
        אבל לפעמים היא גם נקטפת

        • ולס עם כלנית

          מפנה את קטיפה לשיר של נעמי שמר
          כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
          מרבדים נפרשים בשפלת החוף
          כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
          והחוק שאומר – כאן אסור לקטוף!

          רק עלי אין החוק משגיח
          רק עלי איש אינו שומר
          לו היו לי עלי גביע
          אז, היה מצבי אחר…

          • לו היית פרח, לא היית כך פורח-במילים,
            לו הייתה כלנית, היתה פורחת, – אך לא בשירים

  15. יפה ועדין.

  16. לזה אני קורא "מצע של אושר". תודה על התמונות והמילים היפות.

  17. נפלאתה אהבתך לכלניות, משה.

    שבוע גשום לפנינו (תודה לאל), שינעם לכלניות כמו שנעמו כאן המילים שלך והכלניות.

    • שחר מריו נפלא-אתה

      והחצי השני של פסוק כו' שמואל ב' פרק א' יישאר לדוד:)
      והגשם ינעם לטבע ולאדם.
      תודה לך

  18. נוגע ללב, מוישלה

    מקסימה התמונה האחרונה, עדינה ומלאת אהבה.

    • סמדרי, התמונה האחרונה היא חלק מטקס שאני מקיים כל שנה: 'ברכת הכלנית'
      והצלם לכד יפה בעדשת המצלמה את המבע והמגע. תודה לך

  19. מוישהלה יקר
    זמן הכלנית היפה והעדין שלך הזכיר לי את שירת העשבים של הרבי
    ולך מוישהלה נקרא "הלוחש אהבה לכלניות" 🙂

    דע לך שכל רועה ורועה
    יש לו ניגון מיוחד משלו
    דע לך שכל עשב ועשב
    יש לו שירה מיוחדת משלו
    ומשירת העשבים
    נעשה ניגון של רועה

    כמה יפה כמה יפה ונאה
    כששומעים השירה שלהם
    טוב מאוד להתפלל ביניהם
    ובשמחה לעבוד את ה'
    ומשירת העשבים
    מתמלא הלב ומשתוקק

    וכשהלב מן השירה מתעורר
    ומשתוקק אל ארץ ישראל
    אור גדול אזי נמשך והולך
    מקדושתה של הארץ
    ומשירת העשבים
    נעשה ניגון של הלב

    • תודה ריקי יקרה, קלעת בול למרחב הנפשי, זה שיר שאני אוהב מאד מאד. ואם מתקרבים אל העשבים ומקשיבים, אפשר בהחלט לשמוע את השירה שלהם.
      ועניין האהבה הוא הדדי, כך הכלנית לוחשת לי:)

  20. איריס קובליו

    מוישלה, תפילתך שנענתה מובאת בפוסט הזה באופן מרגש ויפיפה.
    פריחת פתיחת הכלנית היא כמו פתיחת העין השלישית. בטבע הנראה לעין היא עולה, פורחת ונסגרת בעיתה, ובטבע הסמוי מן העין, הטבע הפנימי (העין השלישית), היא עולה פורחת ונפתחת ונשארת חותם על הלב

    • איריס, אהבתי את דימוי עין הכלנית לעין השלישית. רגעי ההתעלות, ההתפעמות והחסד הם במפגש בין הטבע הנראה לעין לבין זה הסמוי מו העין, כאשר הכלנית הנראית והמהות שלה הפנימית הופכים להיות לאחד.
      בתגובתך פרחה עוד כלנית,
      תודה

השאר תגובה ל קטיפת הכלנית ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי