בננות - בלוגים / / לשון הצופיות על אדן
ועל סביבותיו שב
  • משה יצחקי

    "...לְלא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת. תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים. הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים. מִכָּל הָאַהֲבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד, וּמְהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנוֹלְדוּ...." ( ויסלבה שימבורסקה)  משורר, עורך עמית כתב עת לספרות ואמנות משותף למורים ולתלמידים במכללה האקדמית לחינוך – אורנים. בין לבין עושה מטמורפוזות על הבמה. ספרי שירה שיצאו לאור עד היום: 'שב אל האין', אופיר, (1993) 'השמש יבוא ויפנה', מחברת שדמות, (1999) 'ועל סביבותיו שב' הקיבוץ המאוחד, (2004)  'נהרות נשאו קולם', הקיבוץ המאוחד, (2009) 'זמן טרופות' דואט: ציורים איריס קובליו, שירים משה יצחקי, הוצאת חלפי לספרי אמנות, (2010) האתר שלי: http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplLecturerHP.aspx?LectureID=486&AccountID=225  

לשון הצופיות על אדן

 

 

עִם רֶדֶת הַקַּיִץ וְהַחֹם עַל הָעֵמֶק, הֵן בָּאוֹת אֶל חַלּוֹנִי צְוִיץ, קְטַנְטַנּוֹת  
צְוִיץ, מְעוֹפְפוֹת, מְרַפְרְפוֹת פִּי פִּי, צְוִיץ צְוִיץ, בְּרַגְלֵיהֶן הָעֲדִינוֹת מְלַפְּפוֹת צְרְיץ וּצְוִיץ, יוּ יוּ מִתְחַנְחֲנוֹת מְדַגְמְנוֹת צְוְיצְפִּי -פִּיצְוִיץ , מְרַנְּנוֹת, לָשׁוֹן אֶל פִּי הַחֹר שׁוֹלְחוֹת פִּיץ -פִּיץ וּצְרִיץ צְרִיץ מְשׁוֹרְרוֹת מִתְחַנְּנוֹת צִיץ בְּקוֹל עַנּוֹת נוֹטֶה הַגּוּף וּמְלַחֵשׁ צוּף-צוּף-צוּף

וּרְאִי גַּם גּוּפִי כָּנָף מַצְמִיחַ וּלְשׁוֹנִי שְׁלוּחָה 
צְמֵאָה אֶל צוּף צוּפִית אֶל צִיץ וּצְוִיץ 
וְזֶמֶר רְנָנִים חָדָשׁ בְּפִי

 

מֵחַלּוֹן נַפְשִׁי יוֹצֵאת גּוּפִי מֵצִיץ מֵאֶדֶן לב פּוֹרֵחַ עָף עַל כְּנַף צוּפִית מְרַפְרֵף בֵּין עַנְפֵי תֵּבֵל רַבָּה תהום רוֹחֵף וּבֵין לָשׁוֹן וְחֵךְ שְׂפָתִי הַצּוּף בִּגְרוֹנִי תָּצוּף לֹא אוֹת וְלֹא מִלָּה רַק צְלִיל רַק צְוִיץ -וְצִיץ – צְרִיץ -פְּיוּ צויץ -פִּי – יוּ -יוּ פיץ יו מִי צויץ מִי- יו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

43 תגובות

  1. מקסים במ" רבתי!

    הן בכל מקום. גם אני כתבתי עליהן בצפת העתיקה ובעציץ בתל אביב, אני מתמקדת בזכר הכחול, לך זה לא משנה ?

    • סבינה, הזכר אמנם הוא היפה ביותר, וכך זה אצל הציפורים, אבל ראית את השניים הקטנים המתוקים, האמצעי שבקע לפני ימים ספורים כבר מביט אלי תהום, אז בודאי שבשבילי הרגע הזה יפה יותר מכל הבוגרים הכחולים המתכתיים.

  2. 🙂
    מי יתנני ציפור…
    הצילומים אמנם אילמים, אבל את קולותיהן אפשר לשמוע מבעד למילים שהוספת.
    והקטנה החמודה הזאת שבתמונה האמצעית, שבודקת מה נמצא מתחתיה – גונבת את ההצגה.

  3. גלדמן מוטי

    רב חן מאוד מאוד ומענג את העין והמוח והלב. יצירה לבלוג ולספר ילדים. אפילו מחשבות על קיטש נמוגות
    מרוב עונג.

    • משה יצחקי

      חן – חן מוטי על תגובתך המענגת. שמח שמחשבותיך על קיטש נמוגו –
      מתקשר לשיחתנו אתמול על החלוקות.
      הנפש עברה את המעטה החיצוני ונגעה בדבר בעצמו

  4. רונית בר-לביא

    שיר עם כל כך הרבה מוזיקה וציוצים
    עם כל כך הרבה משמעויות.

    מתוק וחם.

    והציפור האמצעית קנתה גם את ליבי,
    יש בה משהו אנושי.

    • איזו מקהלת רננים עליזה ,מוישלה,ואף טעימה לחיך , ועל גדר גינתי אורחים קבועים- זוג בלבולים. אכן הטבע יודע לפנק,והשיר שלך מקסים -מתוק לעיניים וערב לאוזן

    • משה יצחקי

      תגובתך רונית מתוקה וחמה ומלאת מוסיקת נשמה – תודה

  5. מירי פליישר

    התמוססות הנפש אל הקולות והמראות.תודה מוישלה.
    התרעננתי ממך וממנה

  6. מתוקות. אכן ציף של צוף…:)
    יופי של תמונות והלב מלוה

  7. אהבתי את הסדק שעל הקיר, איך הוא נמשך אל מאחורי מתקן המים השקוף, נעלם לרגע מאחורי פס האור החוצה את המתקן לאורכו, וחוזר ונמשך עד סוף הקיר, כשמאחורי הקיר חלון, עם תריס סגור. מעורפל. ללא סדק נראה לעין.
    צוויץ.

    • עין חדה לך איריס, הסדק, התריס בהחלט חלק משירת הצופית.
      והשאר?
      צוויץ

      • אז לגבי השאר
        אין חי יותר אהוב עלי מבעלי כנף!
        הכתיבה שלך ממחישה את מוסיקת הצופיות נוטפות הצוף. הצילומים נ ה ד ר י ם. כמו כולם אני נמשכת לצילום השני..
        כשהייתי באשרם בבהמס, מתבודדת כמה שבועות באוהל, ים של ציפורים התחרה עם ים האוקיינוס. הן ניתרו וניתרו וניתרו בכל מקום (שם הן בעיקר אוהבות ללכת על האדמה..). רוח כלשהי נכנסה בי וכתבתי מחזור שירים באנגלית. הנה אחד מהם:

        Chip-chap-Chip-chip, says the bell bird
        Chosh-chosh-chosh, answer the choir birds
        Pitch-pitch-chock-chock, insist the twin birds

        Wake up wake up
        Entreats the lucid spirit bird

        מקווה שלא גזלתי יותר מדי space בטריטוריה שלך.
        איריס

        • תודה איריס,
          חווית ההתבודדות הזו מוכרת לי מסיני. הייתי כמה שבועות על האי טיראן, רק ציפורים ים ולפעמים בדואים/יות שבאו לגזול ביצים מקינים.
          שיר מקסים. לא גזלת טריטוריה, ריווחת אותה בנשמה יתרה.

  8. היי מוישלה
    התמונות נותנות עומק לשיר.
    והשיר מלא חן…
    להתראות טובה

  9. שמעתי אותן.

  10. סבינה – שירתי – עדה – איציק – מוטי – רונית – חנה – מירי -אמיר-איריס-טובה – אביטל
    יו-יו -פי צויץ מצופי to all of you תודה

  11. מה רצית? להרוג אותי היום?
    נפשי יוצאת כל היום מהחלון…נהדר!

    • משה יצחקי

      חלילה לבנה, להרוג אוהבת ציפורים כמוך? הייתה לי תחושה שתאהבי ציוצי – ציוצך
      תודה מאד.

  12. – צְוִיץ
    – צְוִיץ צְוִיץ
    – צְרְיץ וּצְוִיץ
    – צְרְיץ יוּ יוּ !
    – יוּ ?
    – יוּ יוּ !
    – פְּיוּ …
    – פְּיוּ צויץ?!
    – יוּ צויץ !
    – מִי צויץ?
    – מִי- יו
    – יו מִי?
    – פְּיוּ צִי
    – צִי

  13. חני ליבנה

    מרנין נפש ועין, יש יופי בעולם, לפעמים צריך באמת להזכיר את זה לעצמנו

    • משה יצחקי

      תודה חני על תגובתך מרנינת הלב.
      ולמי שיש עיניים לראות, אוזניים לשמוע ולב להרגיש – היופי יתגלה עוד ועוד

      • אורה ניזר

        איזה אושר זה כשציפורים באות לבקר קרוב כל כך, מרשות לעצמן להכנס לטריטוריה "שלנו" לפעמים גם לתוך הסלון. אף פעם לא הייתי במצב היכון כזה עם מצלמה. תמסור ד"ש לצופית שלך מהצופית שלי.

        • משה יצחקי

          אורה, הן קרובות – קרובות. מתקן השתייה, מטר משולחן העבודה שלי, וכשהן כל כך משתוקקות לצוף, הן לא נבהלות מהמצלמה, על אף שחשדניות גדולות הן. הנה ברגע זה ממש אני שומע את את הפיוציץ ויודע שאחת נחתה:
          "מוסר לך ד"ש מצופיות של אורה". היא מנענעת בראשה בשמחה ומוסרת צויץ ד"ש חזרה. תודה.

  14. איפה משיגים מתקן מים כזה?

  15. איזה יופי ! איזה רסיטל קולי. התמונות נהדרות.רצף השלושה גם מספר.

השאר תגובה ל מוישלה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למשה יצחקי