פַּסְקָל פֶּטִיט   דְּיוֹקָן עַצְמִי עִם נְמָלִים אֲדֻמּוֹת     כְּדֵי לְבַקֵּר אוֹתְךָ, אַבָּא, אֲנִי עוֹטָה מַסֵּכַת נְמָלִים, נִמְלֵי אֵשׁ. וּבְעוֹדִי יוֹשֶבֶת וּמְחַכָּה לְךָ שֶׁתַּסְבִּיר   לָמָּה עֲזַבְתָּנִי כְּשֶׁהָיִיתִי בַּת שְׁמוֹנֶה, הֵן מִתְקַבְּצוֹת, גּוּפֵיהֶן אֲדֻמִּים   צְפוּפִים סְבִיב עֵינַי, וְעוֹקְצוֹת בְּאִישׁוֹנַי עַד שֶׁהֵם לְבָנִים וַאֲנִי עִוֶּרֶת.  אַחַר כָּךְ הֵן תּוֹקְפוֹת אֶת פִּי.   אֲנִי מְנַסָּה לְהַסִּיטָן ...

     פיונה סמפסון שירים מן הטוֹכארית  (2)     * נְשִׁימָתְךָ נוֹגַעַת בְּלֶחְיִי כְּמוֹ יְדִידוּת; שַׁלְהַבְתָּהּ שׁוֹאֶגֶת בְּאָזְנַי. כְּשֶׁהִנַּחְתָּ אֶת יָדֶיךָ סְבִיב צַוָּארִי לֹא יָדַעְתִּי אִם אֲנִי גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה.   עַצְמוֹתַי פּוֹרְחוֹת אֶל הַיְקוּם וּמַתְחִילוֹת לָשִׁיר – תִּפְזֹרֶת צִפֳּרִים קְטַנּוֹת. הַאִם הָרַגְתָּ אוֹתִי אוֹ אָהַבְתָּ אוֹתִי?   לַיְלָה עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ   תָּמִיד אוֹתוֹ לַיְלָה עִם צִפָּרְנָיו בְּבִטְנִי. ...

    שירים מן הטוֹכארית 1 כְּשֶׁעָרְכוּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִתַּחַת לָעֵץ רָאִיתִי אֶת הָרָעָב שֶׁלְּךָ וְהִתְבַּיַּשְׁתִּי.   הִתְכַּסֵּיתִי בְּמִלִּים וּבִשְׁתִיקָה לִקְטֹעַ אֶת הַקָּו שֶׁבֵּין פִּיךָ לְפִי.   גָּלוּת מַשְׁחִירָה אֶת לְשׁוֹנְךָ בְּיֶדַע. אִישׁוֹנֶיךָ הַשְּׁחֹרִים רְעֵבִים לְרַעֲבוֹנִי.   מִדֵּי יוֹם בַּתַּנּוּר שֶׁל פִּיךָ אַתָּה צוֹרֵב וּמַתְפִּיחַ אוֹתִי. אֲנִי לֶחֶם חֻקְּךָ. טַעְמִי כָּאֵפֶר. אֱכֹל אוֹתִי. המשך : http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=4651&blogID=182 ————————— "המרחק בינינו"- ספר ...

        פיונה סמפסון   הציִד הַבֹּקֶר הַצַּיִד בְּעִצּוּמוֹ, עוֹבֵר וְשׁוּב עוֹבֵר בְּעַל כָּרְחֵנוּ אֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים הַכֹּל.   הַכֹּל נוֹבְחִים בְּאוֹתוֹ אֹפֶן, הַשּׁוּעָל הַמְפֻחָד הַכְּלָבִים שֶׁדּוֹלְקִים אַחֲרָיו בְּטֵרוּף:   נְבִיחָה שֶׁהִיא חֲצִי צְרִיחָה. צְרִיחָה.   וְאָז הַ"שָּׁלוֹם!" הַנִּנּוֹחַ שֶׁל קֶרֶן הַצַּיָּדִים. כְּאִלּוּ שֶׁנְּבִיחוֹת כָּאֵלֶּה הֵן       דּוּשִׂיחַ וְלֹא הִתְנַסּוּת צְרוּפָה.   וְגַם אֲנַחְנוּ, כָּכָה, צוֹרְחִים, מִתְמַסְּרִים לַחֲוָיָה, לַפַּחַד, לַחַיִּים; ...

            פִיוֹנָה סַמְפְּסוֹן   יין הקודש כָּל עֶצֶם הִיא גָּבִיעַ; יָרֵךְ מִתְעַנֶּפֶת הִיא כּוֹס גְּבוֹהַת שָׂפָה. תְּשׁוּקָה, אַתְּ מְבִינָה, הִיא לֹא עִנְיָן אִישִׁי. הִיא גְּמִיעָה, חִפּוּשׂ שֶׁל לְגִימוֹת, שֶׁהֲרֵי   לְפָנֶיהָ הוּא עַל בִּרְכָּיו, עוֹרֵךְ סָבִיב לָהּ מִין טֶקֶס פֻּלְחָן פְּרָטִי. הוּא שׁוֹאֵל לָמָּה – אֲבָל לֹא אוֹתָךְ. גַּם לֹא אֶת עַצְמוֹתַיִךְ,   שֶׁיּוֹצְקוֹת אֶת עַצְמָן בְּרֹגַע מְתֻרְגָּל ...

    הדיון סביב השיר "קשָּת" התמקד איכשהו באיזור הלב – תחום טעון בתוך העניין הרחב יותר של השיר – שהוא קפיצה קיומית אל מעבר לכל משטח נחיתה. אבל הכותרת אני קופץ שליוותה את "קשָּת" הזכירה לי באסוציאציה קפיצה אחרת, מאת ידידי שוּנְטָארוֹ טָניקָאוָּה: מין קפיצת-נגד מטעם תנאטוס, שלמרות שהוא נוכח גם באהבה, קופץ כאן קפיצת סולו.     שוּנְטָארוֹ טָניקָאוָּה   חָבֵר קוֹפֵץ       חָבֵר שֶׁלִּי ...

  פִיוֹנה סמְפְּסון   קְפִיצָה לַמַּיִם         "חֶסֶד הוּא חֻקָּהּ שֶׁל הַתְּנוּעָה מַטָּה"                                 סימון וייל     צְעָקָה אַחֲרוֹנָה פּוֹרֶצֶת כְּמַכַּת כָּנָף –   בֵּין נְקִישׁוֹת וְזִמְזוּמִים שֶׁל שָׂפָה קוֹלְךָ הוֹלֵךְ וָשָׁב, פִּסּוֹת שֶׁנִּשְׁלְחוּ בַּדֹּאַר מִמִּטַּת בֵּית חוֹלִים.   הַאִם הֵנָּה           מוּעָדוֹת פָּנֵינוּ?   קוֹרְאִים לָזֶה טִיּוּל אֲבָל אַתָּה לֹא מְחַפֵּשׂ מַשֶּׁהוּ אַתָּה לֹא רוֹצֶה לְהַגִּיעַ הֵנָּה אֶל ...

  ג'רארד מנלי הופקינס אָבִיב וּסְתָו   לילדה קטנה עַל מָה, מַרְגָרֶט, אַתְּ שְׂפָתַיִם נוֹשֶׁכֶת, עַל עֲלֵי אִילָנוֹת שֶׁעָרְמָה הַשַּׁלֶּכֶת? עָלִים – הַאִם כְּמוֹהֶם גַּם חַיֵּי הָאָדָם שֶׁבְּלֵב רַעֲנָן אַתְּ תּוֹהָה עַל סוֹדָם? אַךְ בְּבוֹא הַזִּקְנָה מַה יּוּצַן אָז הַלֵּב כְּשֶׁשּׁוּב אֶל מַרְאֶה שֶׁכָּזֶה יִתְקָרֵב וְאַף לֹא אֲנָחָה מִקִּרְבּוֹ יְמַלֵּט כְּשֶׁיַּעַר חִוֵּר לְאָבָק יִתְמוֹטֵט – וַעֲדַיִן תִּבְכִּי עַל מַה שֶּׁבָּךְ מֵת. ...

         תוֹם הַפַּיְטָן   מאנגלית: אמיר אור   עַל גְּדַת-נָהָר נָח תוֹם הַתָּם         עֵת פֶּלֶא אֶת עֵינוֹ שָׁבָה; רְכוּבָה, גְּבִירָה זוֹהֶרֶת         לָעֵץ שֶׁל אֵילְדוֹן הִתְקָרְבָה.   גְּלִימָתָהּ קְטִיפָה מֻבְחֶרֶת,         חֲצָאִיתָהּ – גּוֹנָהּ כָּעֵשֶׂב; וּבִשְׂעַר סוּסָהּ חֲמִשִּׁים         וְתִשְׁעָה פַּעֲמוֹנֵי כֶּסֶף.   חִישׁ הֵסִיר כּוֹבָעוֹ תוֹם הַתָּם,         וְעַל בֶּרֶךְ לָהּ קַד עֲמֻקּוֹת: "שָׁלוֹם לָךְ ...

   הבשורה על פי תומא      מאסטר ישו  הבשורה על-פי תומא  היא טקסט עתיק, הקודם בזמנו לבשורות שבברית החדשה. הבשורה מכילה אמרות שיוחסו לישו, אך בגלל מסריה הרדיקליים נחשבה על ידי אבות הכנסייה לכתב כפירה. הכנסייה הנוצרית, שללה את הטקסט והשמידה אותו ככל שיכלה, ובמשך דורות רבים נחשב הטקסט כאבוד.   אולם להיסטוריה הפתעות   משלה: ב-1944 התגלתה הבשורה על-פי תומא מחדש ...