בננות - בלוגים / / עוד סיפורתנינה (רונית ביקשה, איזה כיף לי)
לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה - שירים וסיפורים
  • לי עברון-וקנין

עוד סיפורתנינה (רונית ביקשה, איזה כיף לי)

דַיָלְצָרָבְּ

יום אחד שאלה תנינה את קורקבן, "מה יקרה אם יום אחד לא נוכל לגור יותר בבית המעלית, ונצטרך לעבור למקום אחר?"

קורקבן היה המום. הוא הביט בכפתו הלבנה שנעצרה מול פניו, לפני או אחרי ליקוק, הוא לא זכר. איזו מחשבה מוזרה! יום אחד? באיזה יום? למה ואיך?

תנינה וקורקבן היו מודאגים מאוד, ואם לא די בכך, למחרת שאלה תנינה עוד שאלה מטרידה:

"מה יקרה אם יום אחד יישור לי כל כוח הקיסום?"

ובימים הבאים הוסיפה לשאול: "מה אם יום אחד תרצה לצאת למסעות ותעזוב אותי? ומה אם לטטושון תהיה שליחות ארוכה למקום רחוק והוא ישכח לחזור?" (הטטושון התפרנס מבלדרות).

ומה אם, ומה אם. קורקבן לא היה רגיל למחשבות על "אם" ועל "יום אחד". כל יום חשב על אותו יום, ואם אפשר – על אותו רגע, למשל על השלב המסוים בהתלקקות שבו הוא נתון, ועל דרגת הרעב או השובע שלו, ועל עוצמת הרצון לנמנם.

הוא לא ידע איך להשיב לתנינה, אבל עלה בדעתו שיש מישהי אחרת שתוכל לעזור. לאחרונה פגש בשכונה חתולה רזה, מפוספסת וקשת יום ששמה דַיָלְצָרָבְּ, ואף שהייתה שתקנית וחסרת חן הילכו עליה שמועות שהיא חתולה מאוד חכמה. קורקבן ירד לרחוב לקרוא לדילצרב והבטיח לה קערית חלב בתמורה לשיחה עם המכשפה שלו. דילצרב הביטה בו במבט אטום של יצור שחוכמתו המפליגה מונעת ממנו לחשוף את מחשבותיו בפני פשוטי העם, ועלתה אחריו אל בית המעלית.

"מה אם…" החלה תנינה שוטחת את שאלותיה, ודילצרב השיבה בשלווה: "דייה לצרה בשעתה."

"ומה אם…"

"דייה לצרה בשעתה."

אחרי שהסתיימה השיחה ודילצרב שתתה מלוא הקערה ונפרדה מהם, בשפם לבנבן מחלב שקצת פגם בארשת העליונות שלה, וגופה הרזה והגרמי נעלם במורד המדרגות, קורקבן היה משוכנע שתנינה תגיד לו: "איזה מין חתולה הבאת לי. רק משפט אחד היא יודעת להגיד." אבל תנינה לא אמרה כלום, ורק כעבור זמן מה שמע אותה קורקבן מהמהמת לעצמה,

"היום זה היום, מחר זה מחר.

לא צריך להקדים את המאוחר.

מזל שכל הימים באים אחד אחד

ולא נופלים על תנינה בבתאחת.

מה אם אני, ומה אם אתה…

דייה לצרה בשעתה."

11 תגובות

  1. איזה סיפור מתוק מתוק. כמעט עושה לי חשק לקרוא לילדים שאין לי, אז אולי אקריא לחתולים ולכלב… :). בייחוד שהחתולה החכמה מאוד מזכירה לי את לולה. לגבי קהל היעד… נראה לי שזה דיי חוצה גילאים. אני מחכה לראות את זה עם איורים וכריכה צבעונית וקשיחה!

    • וואו, התגובות האלה כל כך משמחות ומחזקות אותי, אין לך מושג. 🙂

      • רונית בר-לביא

        לי, קראתי שוב,
        תנינה יכלה להיות ממש כייף של בנאדם,
        בתור צחוקים.

        וקורקבן – זה די בידור, כי הוא מזכיר
        לי פשוט גבר.
        את יודעת, הסטריאוטיפ של גבר,
        שהאשה מספרת ומספרת לו דברים ופרטי פרטים ומתלוננת ומקטרת ועניינים ופה ושם, והא ממש אבל ממש לא מבין כלום,
        המסננת שלו עבה מאד, והוא מקסימום מהנהן,
        וחוזר להתעניין בכדורגל (ליקוק הפרווה).

        יכולות להיות המון אלגוריות.

        • LOL
          אבל קורקבן דווקא מבין ומביא פתרונות (כדרכו של גבר – לפתור ולא לדבר על…)

          • רונית בר-לביא

            נכון, הוא פותר.

            אבל מי מאיתנו מחפשת ב-א-מ-ת פתרונות ??
            בטח שלא תנינה …

            היא רוצה להתלונן ולדבר על,
            לדברר ולדברר עד אובדן חושים :)))

            אגדיל אפילו ואומר שפתרון SUCKS

            מה זהזה פתרון ? הפתרון הסופי ?

            כל החיים הם חידה אחת שבנויה מהמון חידות, ולא בטוח שממש חובה לפתור אותן,
            יותר עדיף וכייף לדברר עליהן על כוס קפה רצוי עם עוגה ממש טעימה וחברה ממש שתקנית ומסכימנית :))

          • :))
            הו כן.
            חוץ מזה מצא חן בעיניי "שתקנית ומסכימנית", גם מבחינת הצליל. מי יודע, אולי שתקנית-מסכימנית תהיה דמות בסיפור תנינה חדש?..

          • רונית בר-לביא

            :))))))))))))))))))))))))))

            שתקנית-מסכימנית שולתתתתתתתתת!!!!11

            רק למען הסדר הטוב אציין שזה חביב לי גם
            חברות דברניות, אבל שנותנות גם לי לפעמים לדבר, אחרת אני יכולה להיחנק.

            אפשר גם את ההפוך: דעתנית-מתווכחנית,
            וחוצמזה, אם יש קורקבן כידיד זכר שלה,
            אפשר לצרף את "דדיים", חברה נקבה של תנינה.
            אז הסיפור כבר יהיה למבוגרים בלבד :))

          • דדיים! גדול!!! :))
            כבר היא מוצאת חן בעיניי הדמות הזאת.
            החברות המקשיבניות-דברניות-אמפתיות שולתות הכי הכי בעולם.
            ולגבי ידידי תנינה, בעיניי קורקבן הוא יותר חלק ממנה, אבל יש לה גם ידיד זכר וזה הטטושון.

  2. רציתי להגיד משהו אתמול ושכחתי. גם אם הסיפור מכוון לילדים בעיקרון, הוא יכול להיות גם רב-רבדי כמו כל יצירה איכותית.

השאר תגובה ל kitty ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל