בננות - בלוגים / / המרצָה לפילוסופיה
לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה - שירים וסיפורים
  • לי עברון-וקנין

המרצָה לפילוסופיה

היא הייתה קטנה וצנומה כילדה, וחכמה כל כך, כאילו היא חיה רק בראש ואין לה זמן לתת את דעתה על הגוף. כדי להגיע למקומה בכיתת הסמינרים שהשולחנות בה ערוכים במשולש הייתה מתיישבת על השולחן ומעבירה את הרגליים לצד השני, גם כן כמו ילדה. היא לא הייתה מוותרת על קפה הפוך, בכל שיעור ושיעור, ופרט אחד בה לא התיישב עם כל השאר: החושניות העצומה שבה שיקעה את הכפית בקצף של ההפוך וליקקה אותה היטב-היטב.

14 תגובות

  1. גיורא פישר

    ציור המדגים יפה את הפער והתדהמה בין הסטראוטיפים שאנו יוצרים במשך השנים (המקלים על ההתנהלות היום יומית שלנו)לבין ההתקלות בטיפוסים השוברים את הסטראוטיפים ובכך מערערים במידה מסוימת את בטחונינו.

  2. איריס אליה

    פתיחה נפלאה, לדעתי, לסיפור קצר. מחכה להמשך, אפילו אם רצית להשאיר את זה קצרצר…
    שבת שלום, לי יקרה.

  3. חני ליבנה

    מקסים, לפעמים יש חושניות בפרט קטן, בהתנהגות לא מודעת

  4. גם לי היו מרצות כאלו, בודדות, אחת לכמה, אבל היו.

    • תודה לכולם, העליתם בי חיוכים.
      איריס א' המתוקה, באמת עלה בדעתי לשלב את זה בתוך סיפור (לא בפתיחה דווקא).

  5. מקסים. מקסימה וגם…כתוב מקסים. באמת מקסימום .

  6. אהבתי את החושניות שבה שיקעה את הכפית בקצף וליקקה אותה
    דרך התבוננות רגישה ומיוחדת הופכת דברים קטנים לגדולים
    זו מתנה, לי

  7. רונית בר-לביא

    אהבתי מאד את הדוגמאות האלו לילדיות של המרצה, המחוות האלה של העברת הרגליים מהשולחן לצד השני אל הרצפה, מי כותב על זה ?

    ואיך פתאם "זה" מתפלק להם, מחווה אחת קטנה שמגלה טפחיים.

  8. הי לי
    ספרי לי עוד עליה בבקשה 🙂

  9. מקסים והרמוני. יש בהתנהגויות ילדיות המון חושניות. אני חושבת שאולי כשהם קטנים ולא חזקים במילים, הכל פיזי ואח"כ באות המילים, החברה ה"להתנהג יפה" ועוד כל מיני, ודברים נעלמים.
    תראי איך ילדים מלטפים…למשל

השאר תגובה ל לי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל