לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה - שירים וסיפורים
  • לי עברון-וקנין

רוקדת

הַמִּקְצָב פּוֹעֵם עָמֹק בְּחָזִי

כְּמוֹ הַלְמוּת לֵב נוֹסֶפֶת, חַמָּה

הַגּוּף שֶׁלִּי מְשַׁחְזֵר קִמּוּרִים

מַסְלוּלֵי יְדִיעָה וְשִׂמְחָה

שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מָקוֹם לַסִּפּוּק

וְאֵין מָקוֹם לְסָפֵק

 

16 תגובות

  1. משחזר קימורים 🙂

    ( משחזר גם קיעורים .. נשמע כמו יידיש )רפא כדים .

    • רפא כדים? הכדים חלים?

      יש קימורים ויש קיעורים אבל מה שמדהים בריקודי בטן, שאף פעם אין כיעורים. אצל אף אחת. לפחות אני לא ראיתי!

  2. מירי פליישר

    תודה אבנר שהסבת את תשומת ליבי לשיר המקסים הזה,המקצב כמו עוד לב הספוק שאין בו ספק-אמנות אמנות איפה היינו בלעדייך עם לב אחד בלבד?

    • מירי'לה איזה מוטו נפלא
      "אמנות אמנות איפה היינו בלעדייך עם לב אחד בלבד? "
      🙂

  3. השיר היפה הזה מבטא את הבחירה שלך באופטימיות. לי, אחריך

  4. גם אני אוהבת לרקוד, סתם לעצמי, זה מעלה את מצב הרוח. השיר יפה.

  5. אורה ניזר

    ריקוד הנפש האופטימית, אני הולכת לקמר גם לי, …:)

  6. איזה יופי שאפשר למצוא מסלולי ידיעה חושיים וחושניים, מספקים ולא מסופקים. איזה יופי שאפשר לנטוש את המקום של הספק ולחוש בדרכים אחרות את המסלולים של הידיעה והשמחה.

  7. ס"פ על המים

    גם אני אהבתי את "מסלולי ידיעה ושמחה". ומכיוון שאני בעיקר בגיא צלמוות פינת בקעת העצמות, תני לי יד ואולי תעבירי אותי את הכביש.

  8. הי לי, מחוברת לשיר שלך לגמרי, הריקוד הוא בהחלט אחד הרגעים הנדירים האלה שבהם יש סיפוק ואין ספק. רק למקרא השיר שלך נרקם בי חשק לרקוד.

השאר תגובה ל סיגל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל