בננות - בלוגים / / רומפלשטילצכן
לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה - שירים וסיפורים
  • לי עברון-וקנין

רומפלשטילצכן

רוּמְפֶּלְשְׁטִילְצְכֶן

 

ובלילה הראשון בא

האישון ולא תמיד היה

אישון כי גם גדול מאוד

ומתעתע

הוא מישש את חרוזיה ביד תובענית

וכשפָּרַט על גופה היא עצמה את עיניה

מתבוששת לראות איך הפך

את הקש שלה לזהב

 

ובלילה השני השחיל את הטבעת

ובחיבוקו הייתה גם היא

אישונת וגדולה ומתעתעת

ועדיין התבוששה ועצמה את עיניה

עת הפך את הקש שלה לזהב

 

ובַלֵיל השלישי לא היה עוד דבר

לתִתו

ושמו חָדַר והכאיב לעיניה

בעורקיה זָרַם הזהב

 

21 תגובות

  1. מקסים!

  2. יפה מאוד. האגדה (כסוגה) כל כך חזקה שהיא תמיד "שומרת" עצמה גם בטקסט אחר, שכמובן עושה בה מעשים… ככה שגם בשיר הרגיש הזה יש ניחוח עתיק וקסום.

    • לי עברון-ועקנין

      לאה היקרה! התרגשתי לראות את תגובתך גם בגלל העיתוי, כי בדיוק הבוקר חשבתי שמאז סיימתי לקרוא את ורד הלבנון לפני שבועיים או שלושה, עדיין לא הצלחתי להתבטא לגביו מרוב שאני תחת רישומו. רומן גדול, וגם רומן ישראלי גדול וגם רומן נשי גדול וגם ספר שמזכיר כמה אפשר לאהוב ספרים נואשות (כמו את "אורה הכפולה" בילדות…). תודה 🙂

      • אלף תודות, לי! מחמם את הלב לדעת. המלים האחרונות – אני מחבקת אותן, אותי הספרים באמת הצילו. שמחה שקיבלת את התחושה הזאת מהספר. גם פן מעניין שלא קיבל כמעט ביטוי. תודה ושבת יפה.

  3. מירי פליישר

    נהדר וגם הסיום היא הפכה לרומפלשטילצכן(?) המתעתע אבל בליבה זהב. שווה

  4. גיורא פישר

    ברונו בטלהיים כתב כי חלק מאגדות הילדים טומנות בתוכן תכנים מיניים וביחוד מאבקי התבגרות.
    בשיר הזה הלכת בעקבות בטלהיים. יפה שלא הלכת בעיקבות שלונסקי והפכת את הגמד לעוץ לי גוץ לי. השם הגרמני נותן את הטעם האפל של ההתבגרות המינית. גם יונה וולך כינתה את הגיבורה שלה קורנליה שהלכה עם האישון לקטוף סרפדים. אולי כאן ההבדל: מה שאצלך הוא זהב אצלה הוא סרפדים.

    • לי עברון-ועקנין

      עם קורנליה, השד התעייף ופרש… איזו בדידות כשאפילו השד מתעייף ממך :).
      אני חושבת שכאן, למרות מה שנראה בהתחלה, יש פרטנר ראוי. גם בטלהיים מדבר על פרטנרים שהם דוחים בהתחלה כמו הצפרדע לפני שהוא הופך לנסיך, והגמדים בשלגייה – וגם הרושם שהם מעוררים מותאם לשלבי ההתפתחות וההתבגרות.
      וכן, הייתי מוכרחה את השם הגרמני, הגרסה של שלונסקי לוקחת למקום אחר.

  5. איזה יופי, לי. גם פה נטווה זהב, אך הכיוון אחר לגמרי ושונה מהעיבוד השלונסקאי לאגדה הזו.

    • לי עברון-ועקנין

      תודה שחר! אכן, הגרסה של שלונסקי נפלאה אבל אצלי בראש נטווה משהו אחר לגמרי…

  6. וואוו, לי!

  7. רונית בר-לביא

    פירוש מעניין, לי.

    נראה אם הבנתי. זו ההסתכלות שלי:

    הוא עזר לה להפוך קש לזהב ע"י כך שכמעט כפה עצמו עליה בתחילה,
    אבל היא התבוששה אולי מלראות את עצמה (הקש בעיניה) הופכת לזהב, באמצעותו ?

    אחר כך באים טבעת וחיבוק שהם קצת יותר אוהבים או רכים בקריאה שלי מאשר היד ה"תוקפנית" שבהתחלה (שאם לא נשפוט לחומרה, אפשר יהיה לפרש אותה כדמות שזקוקה היתה למשהו קצת מתערב בכדי לפרוץ איזשהו מחסום),

    ובסוף לא היה עוד צורך בדבר כי היא כבר מאוהבת, הקש שלה (מה שחשבה שהוא היא עצמה) הפך זהב, בדיוק משום שמישהו אחר אהב לה.

    אהבתי מאד את הפירוש שלך למשל הקש והזהב, האהבה שלך לעצמך או לאחר, שברבות הזמן יכולה להפוך מקש עבש לזהב.

  8. יעל ישראל

    מעולה. וחכם.

  9. טובה גרטנר

    היי לי
    מקסים…
    שמחתי להכיר אותך.
    להתראות טובה

השאר תגובה ל לי עברון-ועקנין ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל