בננות - בלוגים / / העדרךְ
לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה - שירים וסיפורים
  • לי עברון-וקנין

העדרךְ

ככל שמלבלבים הפרחים האדומים
של ההתרגשות בחיי
העדרךְ נותר בעינו.
בשמחתי אני נפגשת בו עולצת
בצערי – במדקרות כאב.
 
בעוד אני שוחה בים העמוק
המתוק של רגשותיי
העדרך מחליף צורות
ונעטף בדמעותיי
כבחיבוק.

[את השיר הזה גם הלחנתי, ואפשר לשמוע אותי שרה ומנגנת אותו כאן: http://stage.co.il/Stories/441512]

5 תגובות

  1. איך קוראים לה? לשלי קוראים זהבה,
    מאז שהיא הלכה השתנתי וזה רק בגלל שהיא הלכה…

    "בטח את זוכרת שאמרת לי,
    תפסיקי לסחק קטנטונת,
    מאז לא היתה לי שום ברירה,
    הפסקתי לשחק קטנטונת…
    לו רק יכולתי לומר לך, עוד מילה אחת,
    לו רק יכולתי לומר לך את צדקת…

    שמעתי היום במקרה את השיר על -אנא בלי- בים ארפילי… שזה גם שיר אהבה, אומנם בן גבר לאישה אך יש בו את המושלמות של הגעגוע…
    אגדר אלן פה, חבר שלנו.
    שנה טובה טובה גרטנר

    • לי עברון-ועקנין

      תושה על התגובה היפה טובה. כן, אנבל לי בממלכת הגעגוע, זה מתאים.
      ואני רוצה לשוב שכבר לא משנה איך קראו לה, היא כבר פחות חשובה והשיר נשאר :).

  2. ההעדר כנוכחות החשובה יותר מן הנוכחות עצמה (שנאמר "מה זה משנה איך קראו לה, העיקר השיר"). איכשהו השיר היה קצר לי מדי ורציתי לשמוע עוד על ההעדר הזה ואיך הוא מסתדר בעולם.
    (-:

השאר תגובה ל רונן ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ל