לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה - שירים וסיפורים
  • לי עברון-וקנין

גם וגם

תמיד נדמה שהחיים הם במקום אחר. העובדים קשה כמהים לחופש, הבטֵלים – לעבודה, הרווקים למשפחה, ההורים הטריים לבילויים ולרומנטיקה של התחלוֹת, מי שבבית לחו"ל, מי שבגלות – הביתה. ותמיד נדמה שהאופציה האחרת היא-היא "החיים". ופעם לפני הרבה שנים, כשעבדנו קשה על הפקת תיאטרון, אמרתי לחבר שלי דאז: בוא נלך לחברים, בא לי לחיות קצת, והוא אמר: "ואני חשבתי שאת כל ...

קרא עוד »

דודתי שמתה

נזכרתי בעצבות בֵּיתה של דודתי שמתה בגיל ארבעים מקרישי דם ברגליים. ילדה שלא נתנו לה ללכת והיא נשארה עד שהבית התאבק עליה (בשכבה העבה שעל שפופרת הטלפון חרשתי תלם באצבע, והתגלה הפלסטיק האדום) ואולי טוב עשתה דודתי שמתה בגיל ארבעים מקרישי דם ברגליים היא נשארה וכמעט כולם הלכו, כמעט שלא הספיקה    

קרא עוד »

חיי בתיאטרון או נופש פעיל למחזאים בצפון – יומן מסע – חלק א'

  חמישי בבוקר, אני באוטובוס לקריית שמונה ואפילו יש לי כמעט מקום לרגליים. ככל שמצפינים הנוף יפה, וג'תרו טול משמחים אותי באוזניות Good day to you, my fine young lady, with your lips so sweetly full ואני עונה לאיאן אנדרסון ואיתו, If you don't ride with me while the devil's free, I'll ride with somebody else!*   אני נוסעת לחזרות ...

קרא עוד »

כמה דברים משמחים

בגיליון של זוטא שהתפרסם היום יש צמד טקסטים אהובים עליי מאוד של חברתי הנפלאה אריאל להמן, ואני מתנצלת לפני מי שכבר שמע אותי אומרת את זה כל פעם שאריאל כותבת משהו, אבל אם לא הייתי מציעה לאריאל חברות בעקבות הספר הראשון שלה אובססיה זה שם של בושם, אז הייתי מציעה לה בעקבות השני, ואם לא זה, אז בזכות "בהעדרך" שמופיע ...

קרא עוד »

יונתן חושב ש…

  לפני שש שנים הייתי מורה בתיכון, והיה נהוג שהבוגרים מגיעים לטקס יום הזיכרון. לקראת הטקס ההוא דיברתי עם רות המופלאה, שבשנה לפני כן הייתה תלמידה שלי ושנפשי נקשרה בנפשה מאוד מאוד, וקבענו שבהזדמנות זו ניפגש. אחרי הטקס ניסינו לברוח מהעצבות והלכנו בחום הדביק אליי הביתה. פה בבית עוד היה קריר, ורות הראתה לי שיר שכתבה באותו בוקר, ואני שלפתי ...

קרא עוד »

וכל העולם

* שמש על עפעפיים באוטו מזגן אצבע משרטטת שפתיים   * משורש כף ידך עד הבפנים של המרפק בנשיקות קטנות   * אצבעות קרירות במעלה העורף וכל העולם אצבעות  

קרא עוד »

לא קוסם, לא מפלצת ולא ענק

  שיר של יהודה עמיחי, מתוך "פתוח סגור פתוח " שהלחנתי סיפור אהבה של יעקב האוהב שבע ועוד שבע עבד בכאב וכאב, עבודה קשה כדי לקבל בסוף הכל את אשתו רחל. לא נסיכה מקוללת, לא נסיך מכושף לא היפה והחיה ולא דרקון מכונף שיעקב הרג להציל את רחל אלא עבודה קשה בלי עזרת האל לא קוסם, לא מפלצת ולא ענק ...

קרא עוד »

At the Blaha

    אחרי שנפרדנו דוֹרָה אמרה לך ללכת לכיכר בְּלאהָה לוּאיזָה כי היה שם שלט חוצות ענקי שכתוב עליו LEE. אמרת שהונגריה עוד מתאוששת מהקומוניזם, וכמובן אתה עוד היית צריך להתאושש ממני, ועד היום אני לא יודעת אם דורה שלחה אותך לשם כדי לעודד ולנחם אותך או כדי לבחוש בשברון הלב שלך. הייתי רוצה לאחוז בקצה זנבו של הרגע הזה ...

קרא עוד »

הדרי ישנה על אמא, 1.4 שעה 17:40

אי אפשר לעבור לסדר היום על רגליים קטנות כל כך. ישנה עלי כמו סהרון, הראש מכוסה בשמיכי – כי ככה זה, תשאלו את הדר, מה שצריך להיות מכוסה בשמיכה הוא תמיד הראש. בין המכנסיים לחולצה רצועת בטן שמתנשמת בשלווה, הלוואי שתדבק בי השלווה שלה. ועל הברך שלי שתי כפות רגליים קטנות, מבהיקות, רכות, בובתיות, משורטטות קווים ענוגים. אי אפשר לעבור ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות ל