על ספת הגרפולוג גרפולוגית
הפעם על ספת הגרפולוג מתארח המשורר אלכסנדר פן.
כתב-ידו של אלכסנדר פן מקושט, גדול ומתפרש על הנייר. זהו כתב של טווס, המתגנדר בנוצותיו היפהפיות ומתגאה בהן. לכותב יש נוכחות והוא דואג להפגינה ברבים. האותיות פולשות בין השורות וניכר הרושם כי המשורר התקשה להצטמצם והוא חש צורך לזקוף את קומתו ולהכריז: "אני כאן!". היה לפן צורך עז להטביע את חותמו על הסביבה ולהתבלט. קשה להתעלם מכתב-ידו, כפי שהיה קשה להתעלם ממנו עצמו.
משיכות העט על הנייר מזכירות משיחות מכחול, עובדה המעידה על כישרון ציור. בכתב-היד יש אותיות עגולות ורכות, ובצידן אותיות חדות וזוויתיות. תנועה זו של מעגלים וקווים ישרים לסירוגין מעידה על הניגודים באישיותו של המשורר ועל תגובות בלתי צפויות. התנועה העגולה מביעה רגשנות, מסירות והזדהות ללא גבולות, רצון לרפד את הזולת ולהקיפו באהבה אינסופית – כאשר באופן פתאומי, ללא התראה מוקדמת, מופיעות זוויות חותכות.
נראה כי בגלל הסתירות באופיו, התקשה פן להתמיד במערכות יחסים ושידר מסרים כפולים. סביר להניח כי היה מחזר נלהב, מפנק, שנתן לבת-זוגו להרגיש כי היא היחידה בחייו, ולאחר זמן-מה היה משתלט עליו פתאום החלק ההרסני, הפוצע, וגורם לו להתנתק.
הקו העבה והאותיות היורדות כלפי מטה מעידים על יצריות ונהנתנות. פן היה הדוניסט, וחשוב היה לו להשיג את מטרותיו. דומה שכתב-היד משתלט על הנייר וכמעט שלא נותר מקום לנשימה. תכונות כתיבה אלו מעידות על אדם שתלטן ותובעני, שנזקק לביטוי אישי בכל צעד, תוך שאיפה מתמדת להפגין את כוחו ואת סמכותו. ניכר צורך בכיבוש ובכוח. פן העריץ דמויות סמכותיות. בהיותו ראוותן, שאף להפגין את כישוריו והִרבה להתהדר בהצלחותיו.
מאחורי ההוד וההדר הסתתר אגו פגיע, ילדותי, עם צורך עז במנות גדולות של חום ותמיכה. כאשר מסירים מכתב-היד את קישוטי הטווס" מתגלה כתב פשוט, צר, עם תנועה הססנית. פן השחצן והגנדרן, ששקד על תדמיתו החיצונית, הסתיר פגיעות וחשש מדחייה.
החתימה של המשורר משקפת אף היא ניגודים באישיותו: את שמו הפרטי צמצם לביטוי האות הראשונה בלבד, עובדה המעידה על חוסר רצון לחשוף את חייו האישיים. עם זאת, החתימה גדולה מהטקסט, מנופחת, ומתחתיה הוא מתח קו. סימנים אלו מעידים על רצון להתבלט וצורך בקהל מסביבו.
מאחורי כתב-היד מצטייר אדם הכמה להכרה, מתפאר בהישגיו, נוהג בשחצנות ומפגין ביטחון ושביעות רצון עצמית. אך בנפשו הוא נותר ילד פגיע, החושש להידחק לפינה ותובע התייחסות מהסביבה.
אילולא היה משורר, יכול היה להיות: שחקן, צייר או פסל.
שחקן הוא קצת היה, הופיע באיזה סרט שעשו כאן בשנות השלושים, וראו כמה היה יפה.
וכל השאר, חשבתי תמיד שהוא היה כזה בדיוק, וגם שובר לבבות, בטח בגד הרבה ברובינא.
מרתק.
איזה כתב. ממש צייר. רואים את הגנדרנות.
חסרה לנו היום דמות ספרותית צבעונית כזו.
אני מקנאה בך על היכולת.
לא מזמן הכרתי גרפולוג, הוא טען שבחתימה שלי יש ציפור שמנסה לעוף ומתרסקת, נורא התרשמתי מזה.
אין לי מושג אם הוא אומר את זה לכולן, הוא ניסה להתחיל אתי.
טוב לפגוש אותך פה, מיכל!
ניתוח חכם, מעמיק ויסודי
מיכל בהחלט דייקנית ומקצועית בניתוחיה, דרך אגב עובדיי עברו תחת עייניה הבוחנות ואני מאוד מרוצה מהם
מיכל בהחלט דייקנית ומקצועית בניתוחיה, דרך אגב עובדיי עברו תחת עייניה הבוחנות ואני מאוד מרוצה מהם