בננות - בלוגים / / בְּלוּז הַלְוָיָה – אודן
כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַבִּיוֹגְרַפִיָה שֶׁלּוֹ
  • יעל גלוברמן

    נולדתי בתל אביב, במרחק שבע דקות מן המקום שבו אני גרה עכשיו. בדרך עברתי ועצרתי במקומות רחוקים יותר, כולל הולנד (שנה) וארה"ב (עשר שנים.) למדתי שנה ציור ופיסול ב"פריי אקדמי" שבהולנד וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. שני בני נולדו בניו יורק, ואנחנו חיים עכשיו בארץ, בעברית. מסתבר שאני משוררת, סופרת ומתרגמת. עד כה, פרסמתי רומן:  מנענע את העץ (סדרת אתנחתא לספרות יפה, כנרת 1996) שני ספרי שירה: אליבי (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2000) אותו הנהר פעמיים (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2007)  וספר שירה מתורגמת: תולדות הנשמה, מבחר משירי סטיבן ספנדר (תל אביב : קשב 2007). עכשיו אני עובדת על תרגומי שיריה של אן סקסטון, שייראו אור בספר בשנה הבאה בהוצאת "קשב" של רפי וייכרט. כדי לנוח מהטֵּרוף של סקסטון אני מתרגמת  גם  את  ו.ה. אודן, הוירטואוז  החכם  והמרושע, ש- בניגוד לאן היקרה - שלט בעצמו, לפחות בכתיבה, בצורה מרשימה... ומרגיעה. תרגום אודן ייקח לי לפחות שנתיים שלוש, ואז אוציא את המבחר בספר.  התחלתי לכתוב לפני שידעתי לקרוא – הייתי משנה סיומי סיפורים שקראה לי אמי מגיל שלוש, כנראה לטובת הפי-אנדים שיאפשרו לי להרדם בלילה, ואחרכך התחלתי להמציא גם סיפורים משלי. מאחר שהתגובות של אמי טובת הלב היו מעודדות, המשכתי לענות אותה גם בהכתבת שירים שרובם ככולם היו בודאי פלגיאטים מורחבים משירי הגננוֹת. משם – עברתי לפרסומים בעתוני ילדים ובמעריב לנוער ומגיל די צעיר – 18 בערך – התחלתי לפרסם סיפורים ב"עכשיו" ושירים במוספי הספרות של העתונים היומיים.  מאז פרסמתי סיפורים, שירים ותרגומי שירה בהליקון, קשת, מאזניים, המעורר, ובמוספי הספרות של הארץ, מעריב ידיעות ודבר, כמו גם באתרים מקוונים כגון "עיין ערך שירה" של שרית שץ. בעצם התחלתי בכתיבת פרוזה, והמעבר להגדרת ה"משוררת" מתרחש בשש השנים האחרונות. לפני כן נראה לי שלכנות את עצמי משוררת זה כמו להשתמש ב"פילוסופִית" או לחילופין ב"מעשנת כבדה." מצד אחד, גדול עלי, מצד שני – נו כן...   ספגתי מספר פרסים לאחר פרסום "אליבי" – ביניהם פרס אקו"ם לשנת 2000 ופרס מפעל-הפיס לשירה 2002 . נראה אם "אותו הנהר פעמיים" יקצור פרס כלשהו. בשנים האחרונות התחלתי להשלח לפסטיבלים בינלאומיים לשירה ולפרסם בכתבי עת ובאנתולוגיות בחו"ל, ושירי תורגמו לשפות שונות - כגון אנגלית צרפתית וגרמנית, ומשונות -  כגון מקדונית, סלובקית וגאלית. אני א ו ה ב ת  לראות שיר שכתבתי בשפה שאין לי מושג איך לקרוא. זה קצת כמו לצאת לרחוב בבגדים מתקופה אחרת. ולקבל שריקות. פרסומים אחרונים בכתבי עת זרים:   Notizen zu einer Kuste (October 2007), אנתולוגיה ראשונה (!) לשירה ישראלית בשפה הגרמנית Poetry Wales (Summer 2007), כתב עת וולשי לשירה. אחד הדברים שאני אוהבת ועושה יותר ויותר, הוא לתרגם שירה.גם בזה התחלתי לעסוק רק בעשור האחרון, לאחר פרסום הרומן. המשוררים שהרביתי לתרגם הם בלייק, סווינבורן, ויליאם בטלר ייטס, ו.ה. אוֹדן, סטיבן ספנדר, דילן תומאס, אליזבט בישופּ, רוברט לוואל, ג'ון ברימן, טד יוּז, סילביה פלאת', אן סקסטון, אדריאן ריץ', דרק וולקוט, שיימוס היני, צ'רלס סימיק, אורסולה פאנתורפ', תום גאן, צ'רלס רייט, פרנץ רייט, דניס ג'ונסון, סימון ארמיטאז', לואיז גלוק. יש עוד, אבל.

בְּלוּז הַלְוָיָה – אודן

 

 
בְּלוּז הַלְוָיָה / ו.ה. אוֹדֶן
 
עִצְרוּ אֶת כָּל הַשְּׁעוֹנִים, נַתְּקוּ גַּם אֶת הַקַּו,  
תְּנוּ לַכֶּלֶב עֶצֶם כְּדֵי שֶׁלֹא יִנְבַּח עַכְשָׁו,   
הַשְׁתִּיקוּ אֶת הַפְּסַנְתֵּרִים וּבְתִּפוּף שָׁקֵט              
אֶת הָאָרוֹן הָבִיאוּ , תְּנוּ לַמְּקוֹנְנִים לָצֵאת .                              
 
יָחוּגוּ מְטוֹסִים מֵעַל לָרֹאשׁ בִּיְּלֵּל מִסְפֵּד,                                                
רוֹשְׁמִים עַל הַשָּׁמַיִם אֶת הַהוֹדָעָה: הוּא מֵת. 
קִשְׁרוּ סִרְטֵי נְיָּר סְבִיב צַוְּארֵי יוֹנִים צְחוֹרוֹת,                       
וְעַל יְדֵי שׁוֹטְרֵי תְּנוּעָה עֲטוּ כְּפָפוֹת שְׁחוֹרוֹת.                                        
 
הוּא הָיָה צָפוֹן שֶׁלִי, דָּרוֹם, מִזְרָח וְיָם,
כָּל יְמֵי הַחוֹל שֶׁלִי, שַׁבָּת הַמְּנֻמְנָם ,                              
חֲצוֹת-לֵילִי וצָהֳרַי, כָּל מִלּוֹתַי , שִׁירָה,                                          
חָשַׁבְתִּי – אַהֲבָה נִצְחִית: טָעוּת שֶׁלִי מָרָה.                                                      
 
הַכּוֹכָבִים לֹא רְצוּיִּים: כַּבּוּ אֶחָד אֶחָד.
אִרְזוּ אֶת הַיָּרֵחַ, שִׂימוּ שֶׁמֶשׁ שָׁם בַּצָּד.               
טַאטְאוּ אֶת הַיְּעָרוֹת, רוֹקְנוּ אוֹקְיָנוֹס מִמֵּימָיו,
כִּי דָּבָר לֹא יִגָּמֵר בְּטוֹב עוֹד מֵעַכְשָׁו.                                           
 
 
                                                 מאנגלית: יעל גלוברמן
 
 
*התרגום מוקדש לאברון ולאופירה  

30 תגובות

  1. זה שיר יפהפה. בעיקר אני אוהבת את שני הבתים האחרונים שלו.
    התוודעתי אליו בפעם הראשונה דווקא בסרט "ארבע חתונות ולוויה אחת", ואחר כך הפכתי עולמות כדי למצוא אותו בספריה (ומצאתי).

    • יעל גלוברמן

      כן, גם אני. זה מהשירים היותר ידועים של אודן– קוראים אותו לא פעם בלוויות , לא רק בסרט. יש משוררים כאלה, שהשירים להם עוזרים לדבֵּר בזמנים כאלה. (לנו יש את עמיחי.)
      למעשה, תרגמתי את השיר ללויה של בן של חבר, שבא מאנגלית ואוהב שירה. הזעקה בסוף הפכה את הקריאה לקשה נורא.

      הדבקתי קישור לסצנה בתגובה למירה, אם את מתגעגעת

      • ליעל –
        תודה – זו סצינה בלתי נשכחת.
        בגלל ג"ון האנה השיר הזה תמיד מתנגן לי בראש במבטא סקוטי (נדמה לי שזה סקוטי), במיוחד במילים "my Sunday rest".

  2. חגית גרוסמן

    תרגום מצוין ומצמרר

  3. התרגום קולח; הבית השלישי ממצה את ההיגד.יפה.

  4. יש לי מבחר משירתו של אודן באנגלית, ואני מתחיל לתרגם משיריו עכשיו.

    אני מכיר בערך את המקור באנגלית, ולפחות בנוגע לשורה הראשונה והשנייה:
    היכן מופיע "גם", ולאן נעלם הטלפון שבמקומו מופיע "קו"?

    השיר הזה תורגם כבר הרבה פעמים, ולא ברור למה את בוחרת לתרגם אותו שוב. השפה פה, לטעמי, מיושנת מדי.

    • יעל גלוברמן

      בהצלחה בתרגום. וּבְהנאה, גם — אודן הוא המשורר שאני הכי אוהבת לתרגם, משאיר את כל האחרים קילומטרים מאחור, בשבילי.
      הוא כל כך נפלא בעיני, שלמרות שאני מתרגמת אותו כבר המון זמן העדפתי להוציא קבצים של אחרים לפניו — קודם כל "התאמנתי" על חברו הטוב ספנדר (שאני מחבבת, אבל… סליחה, סטיבן) ואז – ברחתי לכיוון ההפוך כדי "להתנקות" או לפחות להתרחק-כדי-להתקרב-נכון לקראתו — יוצא מבחר של אן סקסטון בשנה הבאה… די הפוכה ממנו, מה (שניהם בהוצאת "קשב".) אודן אני מתרגמת הכי הרבה זמן – כבר 12 שנה אוספת שיר שיר. המבחר ייצא בעוד כשנתיים, אם אצליח לעמוד בדדליין הזה.

      תרגמתי את השיר הזה כשהתעורר בו צורך אישי (של חבר.) לפני כן באמת נמנעתי — פחות בגלל ריבוי התרגומים שזכה להם ויותר בגלל שהוא מצוטט כל כך הרבה בשנים האחרונות — למרות שהיה ברור שאגיע אליו יום אחד. לצערי זה קרה בדרך פחות "ספרותית" ויותר (מדי) כחלק מהמציאות.
      מכל מקום, אני מבינה את השאלה שלך. עובדה, בשני הלקטים שיצאו בשנה האחרונה, לא הכללתי אותו. (היה יומולדת 100 לאודן, ופורסם מבחר של נדמה לי 20 שירים ברשות היחיד של הליקון ומבחר קטן יותר במוסף ספרות של הארץ . אבל ציפר הוסיף תרגום אחד לא שלי: תנחש לאיזה שיר…
      אני מדביקה קישור, תוכל גם לקרוא את התרגום של עדנה אולמן-מרגלית לשיר הזה:
      http://captaininternet.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=846436&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0

      בעניין השפה… אני דווקא אוהבת את השימוש בה כאן. זה עניין של טעם, כמובן. אבל מה שאני מנסה לעשות זה לתרגם משורר בצורה שהקול שלו לא ישתנה יותר מדי בשפה החדשה… כלומר – אודן לא ידבר סחבקי ותמיד ישוויץ קצת ביכולות הלשוניות שלו (כמו באנגלית) וסקסטון לא תכתוב את המילה "הן" ( אלא "אלא") התחביר חייב להיות גמיש ועדכני, אבל המילים – בוא נגיד שכדאי לנסות לתת למשורר אוצר מילים מקביל או לפחות דומה לזה יש לו בשפה שבה חי וכתב. אז די טוב לי עם התרגום הזה (ש-אגב, יש לי גירסה נוספת שבה שמרתי על "הטלפון" – אבל השורה הבאה לא טובה…)
      יש לי רק מילה אחת שאני עדיין משחקת איתה – "עֲטו". הכפפות המעצבנות האלה. הייתי מתה לכתוב משהו אחר, אבל "הלבישו" הורס את המשקל והמוסיקה וגם לא נכון. אני מפלרטטת עם "עִנדו", שגם הוא "לבוש" מדי לטעמי. אולי משהו שיחזק את העובדה שהוא אומר בעצם – תכסו . כסו את הידיים של שוטרי התנועה, שתִּפסֵק התנועה. אאוץ".
      בעניין הטלפון והקו – מה לא ברור? זה-זה-זה, אחד לאחד, מבחינת המשמעות, וזו בחירה של משקל וחרוז. אותה תשובה בדיוק יש לי בעניין המילה "גם". שומר על המוסיקה של אודן ולא משנה משמעות – אבל בכלל.
      לא נעים לי כבר בגלל אורך התגובה, אבל אולי אחפש מאוחר יותר את אודן קורא את השיר בקולו שלו ואביא פה.
      תודה על הנקודות הענייניות, ומחכה לקרוא את התרגום שלך
      יעל

      • אשמח לקרוא את התרגומים שלך בהליקון – באיזו חוברת הם פורסמו?

        אודן הוא אכן נפלא, לפני שלוש שנים או ארבע (כבר לא זוכר) מצאתי קובץ שירים שלו באנגלית ב"הנסיך הקטן" (יחד עם התרגום של אריה זקס ל"שירי חלום" של ג"ון ברימן הנפלא, שאם אמצא שירים שלו באנגלית אשוש לתרגמו). כאמור את הספר רכשתי לפני שלוש או יותר שנים, אבל רק לפני חודש, כאשר נקלעתי למשבר הכתיבה המי יודע כמה שלי, החלטתי להתחיל לתרגם מאודן. בינתיים תרגמתי אחד ורבע. בהתחלה תכננתי לתרגם שיר, שניים או שלושה, אבל אחרי הראשון החלטתי שאתרגם לפחות עשרה שלו – לא נראה לי שאגיע לספר שיכלול מבחר מתרגומיו, אבל לבטח זה יהיה מבחר נאה שאולי אכלול בקובץ השירים הבא שלי. בין תרגום לתרגום אנסה לכתוב גם משלי… (:

        יהיה מעניין לראות מתי לקט התרגומים שלך יצא, ומתי אני אצליח לחבר את שיריי שלי עם שיריו של אודן.

        (בינתיים תוכלי להשוות את תרגומך שלך ל"Poppies in october" של סילביה פלאת" לתרגום שלי שפורסם באחד מגיליונות מאזניים ב-2004 ומופיע גם במצגת שירים של סילביה פלאת" באתר החוג לשוחרי שירה של שרית שץ).

        ושוב תודה על התשובה המעמיקה – אשמח לדיונים נוספים בנושא.

  5. יפיפה יעל.
    מעניין הסמיכות של הפוסטעם התרגום הזה שלך, לפוסט האחרון של שירה ארד.
    האם שמת לב?

  6. יעל, כמה יפה, תודה!
    ושאלה: האם השיר מופיע בסרט ארבע חתונות ולוויה אחת? אחד מהגיבורים קורא על קבר אהובו.

  7. נפלא אודן, נפלא התרגום, איזו קינה ואהבה.
    התפרסם ב"קו נטוי" 8 .

    קריאה שלוחה לתרגום מבחר של אוד…אוד…אודן בספר

  8. חגית גרוסמן

    דרך אגב, יש לי את ההקראה של השיר בסי. די. לכן התרגום מצמרר כפליים משום שהמקור נצרב היטב על לוח לבי.

    • יעל גלוברמן

      יש לך אולי גם קישור לאודן קורא את השיר??

      ו- תודה. לדעת ששמעת את השיר בקריאה של אודן ועדיין אוהבת את התרגום — זה המבחן האוטלטימטיבי לתרגום.

  9. איזה תרגום נפלא יעל. בדיוק כתבתי לעדי על סוודר שמגרם לו עצמות

  10. מותר להגיב פעמיים?
    ב-3 וחצי לפנות בוקר זה יותר
    גומר את הלב.

  11. יעלי –
    קליטה איטית מעט שלי. הלחנתי את השיר והוצאתי תדפיס שלו – ורק עכשו כשאני מנגנת שוב ושוב ראיתי פתאום שהתרגום שלך לשיר העצוב הזה גם מוקדש לשני אנשים. צר לי. מאוד.

  12. היי יעל
    זה באמת בלוז, שיר משוחרר… משהו עשה לזה מוזיקה?
    להתראות טובה

  13. יעל, זה לא פשוט כאשר היא מתה …והבלוז מיתגבר.
    הבית האחרון מקסים ביופיו. אפשר להוסיף: שקשקו את האדמה, ניילנו את הרוח…כי דבר לא יגמר בטוב…

  14. מיכל ברגמן

    מהשירים האהובים עלי. תודה שתרגמת.

  15. מי-טל נדלר

    ואני הולכת לי וחושבת על הלחן שלי לשיר של אודן שנגלה לי בזכותך, ועל כמה גאון האודן הזה בחיי, איך הוא לא נפל למלכודת של צפון מזרח ומערב, וכתב צפון מזרח וים, ואז קוראת את המקור ומגלה
    He was my North, my South, my East and West
    כך שאת, יקירתי – פשוט גאונה
    זה גאוני!

    • אסנת בת פוטיפר

      זו נשמעת מחאה של ממש על נוכחות המוות, חבר כזה קרוב שתמיד מפתיע שוב בלי יותר מדי הודעות מראש שמרגישים ממש בבית. כל כך לא בא להגיד לך שזה טוב, אני מקוה שמשחרר אומר מספיק.

      ודאי יש עוד דרכים לברר, אבל זה בלתי אמצעי, אז אני מעדיפה לשאול, הרי אני לא מכירה, האם יש לשיר קשר לחווית מלחמה או תגובה של התקופה שאחרי מלחמת העולם הראשונה.

  16. יעל,
    תודה על התרגום. אודן אהב בלוז: "בלוז הפליטים", "בלוז הלוויה" הם מהשירים הכי מרגשים שלו. אני עד היום מצטמררת לזכר הבלוז הזה בסרט "ארבעה חתונות ולוויה אחת", היה זה ג'ון האנה שם, אם איני טועה.

השאר תגובה ל מי-טל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ליעל גלוברמן