מטר על מטר, פסטיבל שירה בירושלים

תְּפִלָּה לָעֲנִיָּה כִּי תַּעֲטֹף
פְּרוּסוֹת לֶחֶם אָחִיד וְיָרָק
בְּשַׂקִּית פְּלַסְטִיק דַּקָּה,
כְּרִיכֵי מְלָפְפוֹן לִילָדֶיהָ
לִשְׁעַת הַהַפְסָקָה.
הַשֵּׁם שִׁמְעָה תְּפִלָּתִי
שָׁרוֹת הַנְּעָרוֹת בְּקוֹל בִּכְיוֹת
אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי.
וְהִיא, תְּפִלָּתָהּ עַל דַּל
חוֹרֶכֶת שְׂפָתֶיהָ בְּיוֹמְיוֹם צַר
בֹּקֶר בְּחֵיקָהּ יָלִין בֶּכִי וּבָעֶרֶב עֲיֵפָה
תַּחְלֹם עַל פֵּרוֹת אֲדֻמִּים וּזְהֻבִּים
עַל פָּנִים מְאִירִים, עַל צִפּוֹר הָאֵשׁ

קָצָר הַזְּמַן מִלְּהוֹסִיף. קָצָר הַזְּמַן מִלִּלְמֹד
אֶת מַה שֶּׁנּוֹסָף. אַל תַּעֲמֹד,
שֶׁאִם תַּעֲמֹד, תַּכֶּה בְּךָ הָרוּחַ הַחֲזָקָה.
עָלֶיךָ לִנְדֹּד עִם הַסַּחַף, כְּמוֹ שֶׁשַּׁחַף
נִכְנָע לָרוּחַ כְּדֵי לִדְאוֹת. עָלֶיךָ לִשְׁהוֹת
בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנִּמְחִים תַּחְתֶּיךָ, בְּשִׁטְפּוֹ
שֶׁל נָהָר שֶׁעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו, בְּנוֹפוֹ
שֶׁל חֶבֶל אֶרֶץ שֶׁלֹּא תַּכִּיר בְּהָקִיצְךָ.
כִּי אִם לֹא תָּנוּעַ – יָבוֹא עָלֶיךָ קִצְּךָ,
וְתִשָּׁאֵר כְּפֶסֶל, כְּאֵיזֶה אִישׁ רוֹכֵב
בְּכִכַּר הָעִיר, יוֹשֵׁב
עַל סוּסוֹ, אָרָד עַל אָרָד.
צֵא אֶל הַבָּרָד

הַבֹּקֶר נִפְתָּח מַחֲוֶה קִדָּה
נוֹתֵן סְטִירָה תָּלוּי אֵיךְ
לוֹקְחִים אוֹתוֹ נוֹתְנִים לוֹ
מָה הוּא רוֹצֶה מִמֶּנִּי הַבֹּקֶר הַזֶּה
בּוֹקֵר אַמִּיץ רָכוּב עַל סוּס צָעִיר בְּקַו-
הָאֹפֶק מְכַנֵּס אֶת עֶדְרֵי הַצֹּאן שֶׁלִּי
אֶת כָּל רְחֵלוֹתַי הַתּוֹעוֹת פְּנִימָה
מָה הוּא רוֹצֶה הַגִּבּוֹר הַסֶּקְסִי הַזֶּה
לְבַד מִלִּשְׁרֹק לִי לְהִתְכַּנֵּס-
לְהִתְפַּזֵּר בָּאָחוּ-יִם הַשּׁוֹנִים
שֶׁמִּסָּבִיב
וְלִלְחֹךְ לִלְחֹךְ בְּתוֹדָה
כָּל יָרֹק

4.3.08

רְחוֹבוֹת הָעִיר מְלֻכְלָכִים
וְנִדְמֶה כִּי הֵקִיא עֲלֵיהֶם הַלַּיְלָה.
אֲנִי מְלַקֶּקֶת סִמְטוֹתֶיהָ,
כָּל אֶבֶן דְּאוּבָה תַּחַת לְשׁוֹנִי תַּעֲבֹר
עַד שֶׁתַּבְרִיק,
עַד שֶׁתִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכָּהּ שֶׁל הָעִיר הַזּוֹ.
כָּךְ אֶזְכֹּר אוֹתָהּ:
כְּזָקֵן אֲשֶׁר בְּמַעֲרֻמָּיו נִגְלִים קְמָטָיו
לְפָנַי, אוֹתָם חֲרִיצִים
שֶׁיָּדִי עוֹקֶבֶת אַחַר מַסְלוּלָם
בְּרֹךְ.

אַתֶּם, שֶׁעוֹד מְעַט תִּגְּעוּ בְּיָדָהּ
וְתִקְּחוּ אוֹתָהּ לְאָן שֶׁתִּקְּחוּ,
אַל תִּשְׁכְּחוּ אֶת שִׁעוּרֵי הַפְּסַנְתֵּר
שֶׁיָּדְעוּ אֶצְבְּעוֹתֶיהָ בְּגִיל תֵּשַׁע,
אֶת כַּדּוּרֵי הַסַּל שֶׁנִּלְפְּתוּ בַּדֶּרֶךְ
אֶל הָרֶשֶׁת שֶׁסִּנְּנָה חֲלוֹמוֹת
וְאֶת הַתַּחְבּוֹשׁוֹת עַל הַפֶּצַע הַמְדֻמֶּה
שֶׁבִּקְצֵה הַבֹּהֶן.
צַיְּרוּ בְּדִמְיוֹנְכֶם אֶת יָדָהּ כִּמְשֻׁלַּשׁ זָהָב
שֶׁצַּלְעוֹתָיו:כָּרִים עַבְּדוּל גַ"בַּאר, מוֹצַרְט
וֶאֱלֹהִים,
וּכְשֶׁתִּרְאוּ אֶת אֶצְבָּעָהּ מוֹרָה עַל הַיָּרֵחַ,
אַתֶּם תִּסְתַּכְּלוּ עַל הָאֶצְבַּע.

פִּתְחִי אֶת הַחַלּוֹן, פִּתְחִי
מַה כְּבָר יֵשׁ לָךְ לְפַחֵד
קִרְעִי אֶת הַחַלּוֹן
נִשְׁמִי אֶת הַשָּׁמַיִם פְּעוּרִים
יֹפִי וּכְאֵב
דְּגִיגִים מְכַרְסְמִים עֲנָנִים
חַיִּים מְפַרְפְּרִים תַּחַת סַכִּין
נוֹטְפִים מַאֲוַיִּים רוֹחֲשִׁים
נַהָגֵי אוֹטוֹבּוּס שׁוֹלְחִים בָּךְ מַבָּט
מוֹכְרֵי מַמְתַּקִּים בַּשּׁוּק מוֹדְדִים אוֹתָךְ
הֶחְבֵּאת אֶת הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַתַּחְתּוֹנִים
וְכִסִּית בְּשִׂמְלָה רְחָבָה, פִּתְחִי

מהסדרה בשלוש שפות

הַמְקָרֵר. נֶחָמָה לֵילִית שֶׁל בְּדִידוּת
טוֹב לֶאֱכֹל מֵאֲשֶׁר לָמוּת
לְמַלֵּא אֶת הָרִיק גָּדוֹל כֶּחָלָל
וְלַעֲזָאזֵל עִם עֹדֶף מִשְׁקָל
אָה, אֹכֶל, תְּזוּנָה, מַאֲכָל וּמָזוֹן!
אֵין חַיִּים בִּלְעַדְכֶם אַךְ אִתְּכֶם אֲבַדּוֹן

הַדֶּרֶךְ לְלֵב אִשָּׁה עוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ הַקֵּבָה
כַּמָּה שֶׁהַקֵּבָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר, הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה יוֹתֵר
תִּתְרַסְּנוּ, סַעֲרוֹת הָרוּחַ
תִּשְׁתֹּק, הַלֵּב הַלֹּא רָגוּעַ
הִנֵּה, קַח בִּיס וּשְׁתֹק