בננות - בלוגים / / Subject: גלעד שליט
כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַבִּיוֹגְרַפִיָה שֶׁלּוֹ
  • יעל גלוברמן

    נולדתי בתל אביב, במרחק שבע דקות מן המקום שבו אני גרה עכשיו. בדרך עברתי ועצרתי במקומות רחוקים יותר, כולל הולנד (שנה) וארה"ב (עשר שנים.) למדתי שנה ציור ופיסול ב"פריי אקדמי" שבהולנד וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. שני בני נולדו בניו יורק, ואנחנו חיים עכשיו בארץ, בעברית. מסתבר שאני משוררת, סופרת ומתרגמת. עד כה, פרסמתי רומן:  מנענע את העץ (סדרת אתנחתא לספרות יפה, כנרת 1996) שני ספרי שירה: אליבי (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2000) אותו הנהר פעמיים (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2007)  וספר שירה מתורגמת: תולדות הנשמה, מבחר משירי סטיבן ספנדר (תל אביב : קשב 2007). עכשיו אני עובדת על תרגומי שיריה של אן סקסטון, שייראו אור בספר בשנה הבאה בהוצאת "קשב" של רפי וייכרט. כדי לנוח מהטֵּרוף של סקסטון אני מתרגמת  גם  את  ו.ה. אודן, הוירטואוז  החכם  והמרושע, ש- בניגוד לאן היקרה - שלט בעצמו, לפחות בכתיבה, בצורה מרשימה... ומרגיעה. תרגום אודן ייקח לי לפחות שנתיים שלוש, ואז אוציא את המבחר בספר.  התחלתי לכתוב לפני שידעתי לקרוא – הייתי משנה סיומי סיפורים שקראה לי אמי מגיל שלוש, כנראה לטובת הפי-אנדים שיאפשרו לי להרדם בלילה, ואחרכך התחלתי להמציא גם סיפורים משלי. מאחר שהתגובות של אמי טובת הלב היו מעודדות, המשכתי לענות אותה גם בהכתבת שירים שרובם ככולם היו בודאי פלגיאטים מורחבים משירי הגננוֹת. משם – עברתי לפרסומים בעתוני ילדים ובמעריב לנוער ומגיל די צעיר – 18 בערך – התחלתי לפרסם סיפורים ב"עכשיו" ושירים במוספי הספרות של העתונים היומיים.  מאז פרסמתי סיפורים, שירים ותרגומי שירה בהליקון, קשת, מאזניים, המעורר, ובמוספי הספרות של הארץ, מעריב ידיעות ודבר, כמו גם באתרים מקוונים כגון "עיין ערך שירה" של שרית שץ. בעצם התחלתי בכתיבת פרוזה, והמעבר להגדרת ה"משוררת" מתרחש בשש השנים האחרונות. לפני כן נראה לי שלכנות את עצמי משוררת זה כמו להשתמש ב"פילוסופִית" או לחילופין ב"מעשנת כבדה." מצד אחד, גדול עלי, מצד שני – נו כן...   ספגתי מספר פרסים לאחר פרסום "אליבי" – ביניהם פרס אקו"ם לשנת 2000 ופרס מפעל-הפיס לשירה 2002 . נראה אם "אותו הנהר פעמיים" יקצור פרס כלשהו. בשנים האחרונות התחלתי להשלח לפסטיבלים בינלאומיים לשירה ולפרסם בכתבי עת ובאנתולוגיות בחו"ל, ושירי תורגמו לשפות שונות - כגון אנגלית צרפתית וגרמנית, ומשונות -  כגון מקדונית, סלובקית וגאלית. אני א ו ה ב ת  לראות שיר שכתבתי בשפה שאין לי מושג איך לקרוא. זה קצת כמו לצאת לרחוב בבגדים מתקופה אחרת. ולקבל שריקות. פרסומים אחרונים בכתבי עת זרים:   Notizen zu einer Kuste (October 2007), אנתולוגיה ראשונה (!) לשירה ישראלית בשפה הגרמנית Poetry Wales (Summer 2007), כתב עת וולשי לשירה. אחד הדברים שאני אוהבת ועושה יותר ויותר, הוא לתרגם שירה.גם בזה התחלתי לעסוק רק בעשור האחרון, לאחר פרסום הרומן. המשוררים שהרביתי לתרגם הם בלייק, סווינבורן, ויליאם בטלר ייטס, ו.ה. אוֹדן, סטיבן ספנדר, דילן תומאס, אליזבט בישופּ, רוברט לוואל, ג'ון ברימן, טד יוּז, סילביה פלאת', אן סקסטון, אדריאן ריץ', דרק וולקוט, שיימוס היני, צ'רלס סימיק, אורסולה פאנתורפ', תום גאן, צ'רלס רייט, פרנץ רייט, דניס ג'ונסון, סימון ארמיטאז', לואיז גלוק. יש עוד, אבל.

Subject: גלעד שליט

 

הגיע במייל – מעבירה כלשונו:


Subject: גלעד שליט – החתמה!! חשוב מאוד!

אנא מכם חתמו דרך הלינק, זה בסך הכל 30 שניות להקדיש לגלעד!

אשמח באם תעבירו למכריכם את המייל הנ"ל.אנחנו יכולים להציל את גלעד!!!

גלעד שליט כבר קרוב לשנתיים בשבי והחוטפים מאיימים להוציאו להורג בקרוב.
המסורת אומרת שלעולם לא מפקירים חיילים בשטח ובאין פתרון צבאי אנחנו חייבים להחזיר את  גלעד גם במחיר שחרור אסירים. יש בכלא למעלה מאלף אסירים ללא דם על הידיים שאפשר לשחרר. אנחנו חייבים לו את זה.

הכנסו ל:  www.bringhimback.org <http://www.bringhimback.org>       
וחתמו על העצומה הקוראת לרה"מ – החזר את גלעד בריא ושלם! 
וכרגע יותר חשוב מהכול, העבירו לכולם, אין לנו הרבה זמן.

 

15 תגובות

  1. העצומה הזאת (או אולי אחת אחרת שדומה לה) הגיעה אלי במייל לפני כמה ימים וחתמתי – אבל הקישור שנתת כאן לא עובד. אולי תנסי לבדוק מה קורה עם זה.

  2. נכנסתי, חתמתי.
    פשוט רחמים על הבחור ומשפחתו.
    ראיתי השבוע את הסרט עליו והזדעזעתי.

    • יעל גלוברמן

      לא ראיתי את הסרט. איזה חוסר אונים. איזו ציניות ואיזה חוסר אונים. לפעמים נדמה לי שהדבר שגורם הכי הרבה נזק זה המערכת. זה שצריך מערכות כדי שתהיה תרבות ויהיה חוק ומידה מסוימת של צדק זה ברור, אבל. לפעמים נדמה לי שאם יעזבו את ה"רעים" וה"טובים" לדבר ביניהם כאילו אין מאחוריהם מערכות גדולות ומסורבלות וטעונות בשיקולים זרים אם גם חיוניים בחלקם, הדברים יסתדרו הרבה יותר מהר. במקרים מסוימים — זה בטוח. רק שזה לא אפשרי. ובתמונה הגדולה, לא טוב. ארררררר. תסכול כבר אמרתי? חוסר אונים מוחץ.

      • מי הם הרעים לגמרי
        מי הם הטובים לגמרי
        שמת מרכאות בצדק.מה גם שבכלכלת השבויים והפוליטיקה מאוד משתלם למדינת ישראל להשאיר את שליט כשבוי שהרי אז ישנו מרווח ברור,כביכול,בין רע לטוב.
        הסדר הפוליטי והחברתי – שהוא לעולם מכוּון – ניתן לכיוונוּן ביתר קלות כך.
        או במילים אחרות- לפעמים דווקא כשהקלפים הטובים שלך אצל האויב ואתה מעוניין להמשיך ולהצטייר כבעל כורחו בכל צעד שאתה לוקח, כדאי לך להפסיד איזה קלף (לעולם אבל לא ג"וקר או מלך/מלכה כמובן).

        זו הציניות האמיתית – ובהקשר זה אני מאוד אוהבת את הסיסמא: פנינו לשלום. בעיקר בהקשר הלוינאסי של לקיחת אחריות -האחר, אומר לוינאס,מביט בי, פניו נגלות פני. הוא: דורש ממני את אחריותי כלפיו.
        — ולי נדמה ש"פנינו" אינן לשלום כלל. גם לא ל"פנינו" "שלנו".

  3. יעל –
    כאן בתגובה זה עובד. זו העצומה שאני מכירה. בפוסט עצמו אני משום מה לא מצליחה להיכנס דרך הקישור – הוא גם נראה מוזר, עם סימני חיצים. אולי זה תלוי בדפדפן. לא משנה. העיקר שמצליחים להיכנס איכשהו.

  4. עדנה גור אריה

    חתמתי והעברתי לחברים.
    עדנה

  5. יעל, כל הכבוד על היוזמה. חתמתי. מי ייתן שישוב הביתה כמה שיותר מהר. אמן. דבר אחר, שִלחי לי את השירים שהבטחת. הנה האי-מייל rany@maariv.co.il

    • יעל גלוברמן

      מירי, תמי, עדנה, הדס ושירה – תודה שהגבתן,
      לכל מי ששלח והעביר הלאה – אמֵן,
      למטאליקה החכמה – נדבר מחר, חיבוק גדול, ורני- מצטרפת לַמי יתן שלך. ואשלח בסופ"ש את השיר/ים.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ליעל גלוברמן