בננות - בלוגים / / מחזור שירים: 1. באור הזה
כָּל אֶחָד צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַבִּיוֹגְרַפִיָה שֶׁלּוֹ
  • יעל גלוברמן

    נולדתי בתל אביב, במרחק שבע דקות מן המקום שבו אני גרה עכשיו. בדרך עברתי ועצרתי במקומות רחוקים יותר, כולל הולנד (שנה) וארה"ב (עשר שנים.) למדתי שנה ציור ופיסול ב"פריי אקדמי" שבהולנד וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. שני בני נולדו בניו יורק, ואנחנו חיים עכשיו בארץ, בעברית. מסתבר שאני משוררת, סופרת ומתרגמת. עד כה, פרסמתי רומן:  מנענע את העץ (סדרת אתנחתא לספרות יפה, כנרת 1996) שני ספרי שירה: אליבי (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2000) אותו הנהר פעמיים (תל אביב : הליקון לשירה חדשה, 2007)  וספר שירה מתורגמת: תולדות הנשמה, מבחר משירי סטיבן ספנדר (תל אביב : קשב 2007). עכשיו אני עובדת על תרגומי שיריה של אן סקסטון, שייראו אור בספר בשנה הבאה בהוצאת "קשב" של רפי וייכרט. כדי לנוח מהטֵּרוף של סקסטון אני מתרגמת  גם  את  ו.ה. אודן, הוירטואוז  החכם  והמרושע, ש- בניגוד לאן היקרה - שלט בעצמו, לפחות בכתיבה, בצורה מרשימה... ומרגיעה. תרגום אודן ייקח לי לפחות שנתיים שלוש, ואז אוציא את המבחר בספר.  התחלתי לכתוב לפני שידעתי לקרוא – הייתי משנה סיומי סיפורים שקראה לי אמי מגיל שלוש, כנראה לטובת הפי-אנדים שיאפשרו לי להרדם בלילה, ואחרכך התחלתי להמציא גם סיפורים משלי. מאחר שהתגובות של אמי טובת הלב היו מעודדות, המשכתי לענות אותה גם בהכתבת שירים שרובם ככולם היו בודאי פלגיאטים מורחבים משירי הגננוֹת. משם – עברתי לפרסומים בעתוני ילדים ובמעריב לנוער ומגיל די צעיר – 18 בערך – התחלתי לפרסם סיפורים ב"עכשיו" ושירים במוספי הספרות של העתונים היומיים.  מאז פרסמתי סיפורים, שירים ותרגומי שירה בהליקון, קשת, מאזניים, המעורר, ובמוספי הספרות של הארץ, מעריב ידיעות ודבר, כמו גם באתרים מקוונים כגון "עיין ערך שירה" של שרית שץ. בעצם התחלתי בכתיבת פרוזה, והמעבר להגדרת ה"משוררת" מתרחש בשש השנים האחרונות. לפני כן נראה לי שלכנות את עצמי משוררת זה כמו להשתמש ב"פילוסופִית" או לחילופין ב"מעשנת כבדה." מצד אחד, גדול עלי, מצד שני – נו כן...   ספגתי מספר פרסים לאחר פרסום "אליבי" – ביניהם פרס אקו"ם לשנת 2000 ופרס מפעל-הפיס לשירה 2002 . נראה אם "אותו הנהר פעמיים" יקצור פרס כלשהו. בשנים האחרונות התחלתי להשלח לפסטיבלים בינלאומיים לשירה ולפרסם בכתבי עת ובאנתולוגיות בחו"ל, ושירי תורגמו לשפות שונות - כגון אנגלית צרפתית וגרמנית, ומשונות -  כגון מקדונית, סלובקית וגאלית. אני א ו ה ב ת  לראות שיר שכתבתי בשפה שאין לי מושג איך לקרוא. זה קצת כמו לצאת לרחוב בבגדים מתקופה אחרת. ולקבל שריקות. פרסומים אחרונים בכתבי עת זרים:   Notizen zu einer Kuste (October 2007), אנתולוגיה ראשונה (!) לשירה ישראלית בשפה הגרמנית Poetry Wales (Summer 2007), כתב עת וולשי לשירה. אחד הדברים שאני אוהבת ועושה יותר ויותר, הוא לתרגם שירה.גם בזה התחלתי לעסוק רק בעשור האחרון, לאחר פרסום הרומן. המשוררים שהרביתי לתרגם הם בלייק, סווינבורן, ויליאם בטלר ייטס, ו.ה. אוֹדן, סטיבן ספנדר, דילן תומאס, אליזבט בישופּ, רוברט לוואל, ג'ון ברימן, טד יוּז, סילביה פלאת', אן סקסטון, אדריאן ריץ', דרק וולקוט, שיימוס היני, צ'רלס סימיק, אורסולה פאנתורפ', תום גאן, צ'רלס רייט, פרנץ רייט, דניס ג'ונסון, סימון ארמיטאז', לואיז גלוק. יש עוד, אבל.

מחזור שירים: 1. באור הזה

 

   כּל אֶחד צָריךְ להתגבֵּר עַל הַבִּיוֹגרָפיה שלוֹ

 
 
1. באור הזה

 
בָּאוֹר הַזֶּה, עַכְשָׁו 
                                             
אֲנִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת:

שְׁנֵי הוֹרִים עֲנָקִים מִתְנַפְּחִים עַל סַפָּה בַּסָּלוֹן. 

הַכֶּתֶר מֻטָּל בַּפִּנָּה, לֹא יוֹתֵר מִצַּעֲצוּעַ.

הָאִם זוֹ אֱמֶת אוֹ שִׁיר?

אֵיךְ הַזִּכָּרוֹן עוֹבֵר אֶת עַצְמוֹ,

כְּמוֹ שֶׁהַעֵץ עוֹשֶׂה בְּאֶמְצָעוּת עָלִים.

כְּמוֹ שֶׁהַפֶּה אוֹמֵר        
          
אוּלַי כָּךְ אוּכַל לְהַגִּיעַ.    

                                   

* המחזור כּל אֶחד צָריךְ להתגבֵּר עַל הַבִּיוֹגרָפיה שלוֹ בן 5 שירים
אעלה שיר לפוסט בכל יום (או יומיים)

 ובסוף… 
 

 

12 תגובות

  1. שְׁנֵי הוֹרִים עֲנָקִים מִתְנַפְּחִים עַל סַפָּה בַּסָּלוֹן.
    הַכֶּתֶר מֻטָּל בַּפִּנָּה, לֹא יוֹתֵר מִצַּעֲצוּעַ.

    בעיניי זה דימוי קולע לירידת ההורים מגדולתם בתוכנו כשאנחנו מתבגרים, סוג כזה של אמת פנימית שאני מבינה למה את שואלת עליו אם הוא אמת או שיר.
    ובמילה אחרת: יפה.

    • יעל גלוברמן

      כן, זה זה…

      וגם להיפך — לפעמים ההורים – אחד מהם, בדרך כלל – מתנפחים דווקא בבגרות למשהו גדול מכפי שהיה
      כמו אצל פלאת", למשל, עם אביה, אולי גם דליה רביקוביץ"… אמא או אבא שהופכים למשהו ענקי, מיתי כמעט. נתתי דוגמאות של משוררות, אבל זה קורה בלי קשר לכתיבה, אני חושבת.

      את יודעת, גרמת לי לראות משהו — מה שאני עושה אחרכך, בשירים
      אולי אוכל לכתוב לך על זה אחרי שאפרסם את את המחזור כולו

      • אשמח מאוד שתכתבי לי על זה.
        פלאת ורביקוביץ" דוגמאות מצוינות. ראית את השיר הזה שלי שמתכתב עם רביקוביץ"?
        http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=18&itemID=1819

        • יעל גלוברמן

          לי יקרה, אני יוצאת עכשיו לישיבת מערכת שצריכה להתחיל בחמש… אקרא – בשמחה – הלילה
          יעל

          • יעל גלוברמן

            קראתי את השיר היפה שלך, מילת אהבה, וקראתי שוב את השיר של דליה רביקוביץ"

            השיר של רביקוביץ" – נחרץ, כולו – דברים שנאמרים כממשות שאין לשנותה… והשיר שלך מלא "לפעמים" ו"נדמה לי" ואפילו – נגיד ש, ועם זאת – הכאב "נחרץ" לא פחות…. גרם לי לחשוב שזה מין הבדל בין אהבה מכאיבה לאדם שמת ובין אהבה מכאיבה לאדם שחי עדיין

          • וואו, איזו קריאה רגישה, אני שמחה שביקשתי ממך לקרוא. תודה.

  2. יעל, מקסים. האם אנחנו משכפלים את הנפח של ההורים שלנו כלפי הילדים שלנו כמו שקורה בעץ המשפחתי שנושם דרך העלים… אולי רק כך אנחנו יכולים להגיע אל הראיה הנכונה עליהם ועל עצמנו…

    • יעל גלוברמן

      תמי, את משמחת אותי בקריאה שלך — איך שאת ממשיכה את תנועת ההתרחבות או ההתמתחוּת שיש פה לעוד מקום: לא חשבתי בכלל על הילדים שלנו, אבל — כן

      בעצם בשיר הזה חשבתי על עצם פעולת ההזכרות, מה קורה כשאתה מנסה להסתכל אחורה על הילדות ומנסה לזכור
      כתבתי אותו כמעיין פרולוג, אחרכך באים השירים של ההזכרות, סוג של הזכרות בכל אופן

      וכרגיל אני "מנפחת" את האם – לי, בתגובה שלה, גרמה לי לראות שזה דבר שמתרחש במחזור… אנחנו לא רק קולטים שההורים היו "ענקים" בילדותנו, לפעמים אנחנו מגדילים את אחד ההורים דווקא כאנשים בוגרים – ואצלי זו ללא ספק האם

      ולא יעזור אם אקרא לה האם במקום אמא

      נראה לי שעשיתי טעות, לפרסם רק שיר אחד. אולי מחזורים צריך להעלות בפוסט אחד

  3. יעל בר שם

    שיר זיכרונות יפה. קצר לענין ומאוד חכם. אהבתי.

השאר תגובה ל לי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות ליעל גלוברמן