רן יגיל סופר ועורך

לבוש לרצח. על הרומן "בדם קר" לטרומן קפוטה   באחרית הדבר לרומן "בדם קר" לטרומן קפּוֹטה, שהופיע כעת בעברית, כותב בוב קלואצ'לו, עורך העבר של המגזין "אינטרוויו" בבעלות אנדי וורהול (ידידו של קפוטה): "הוא קנה חליפה חדשה של 'דיור' לכבוד הנסיעה". זאת הייתה הנסיעה הראשונה של קפוטה מניו יורק לקנזס בעקבות ידיעה על רצח מרובע בעיתון, שהציתה אצלו את המוזה ...

ז'אק ברל 9   כעבור שלושה חודשים היינו בישראל. הופעתי בקולנוע תל אביב. אחרי ההופעה שהייתה מאוד מוצלחת, לקחו אותי לראות את העיר הקטנה ואז ישר למלון "שרתון". הייתי מאוד עייף. כל מה שרציתי זה לישון. נרדמתי בבגדים על המיטה, השעה הייתה שלוש וחצי ואז נשמעה דפיקה חזקה בדלת. אני קם לפתוח, מה אני רואה: הם נכנסים בזה אחר זה. ...

  הסופר עמוס עוז ופרס נובל   עמוס עוז ראוי מאוד לקבלת פרס נובל בשל כישרונו הספרותי הרב, אשר הפך אותו לסופר בינלאומי, ובעיקר בשל הנובלה הנפלאה שכתב "עד מוות", הרבה לפני "סיפור על אהבה וחושך", שהוא ספר מצוין. זה כמובן לא מנקה אותו מגילויי הגזענות והסטריאוטיפים המתנשאים כלפי האחר הפזורים בספריו.    זוכי פרס נובל, כולם סופרים נודעים בארצם ...

  הערבי הוא בתוכי. מאמריאיון עם הסופר שמעון בלס     שמעון בלס (79) הוא סופר אותנטי, עמוק, יליד עיראק, שלא ימכור לך בשום פנים ואופן את הקיטש של האוריינט, אלא את החיים עצמם. אין בפרוזה שלו תוויות סטריאוטיפיות רומנטיות, אלא בני אדם. להבדיל מהסופרים הידועים סמי מיכאל ואלי עמיר, שמעון בלס והפרוזה שלו מעולם לא התמרכזו לעבר הקונצנזוס של ...

  סיפור של יום חמישי       (היום יום חמישי בשבת, שבו היו הלוויים אומרים בבית המקדש: למנצח על הגיתית לאסף. הרנינו לאלוהים עוזנו, הריעו לאלוהי יעקב. שְׂאוּ זמרה ותנו תוף, כינור נעים עם נָבֶל. תִּקעו בַחודש שופר בַּכֵּסֶה ליום חגנו. כי חוק לישראל הוא, משפט לאלוהי יעקב. עדות ביהוסֵף שָׂמוֹ בצאתו על ארץ מצרים, שפת לא ידעתי אשמע… ...

    נתן אלתרמן   ערב עירוני     שְׁקִיעָה וְרֻדָּה בֵּין הַגַּגּוֹת אַסְפַלְט כָּחֹל מִלְּמַטָּה עֵינֵי נָשִׁים נוּגוֹת, נוּגוֹת אוֹמְרוֹת לָעֶרֶב "לָמָּה בָּאתָ?" הַפָּנָסִים פִּרְחֵי הָעִיר מְלַבְלְבִים בְּאוֹר נִיחוֹחַ אֲבִיב חַשְׁמַל עָצוּב בָּהִיר מִשִּׁכְרוֹנוֹ אָסוּר לִבְרֹחַ הוּא רַק יָתוֹם וְרַק תָּמִים נוֹלָד לְרֶגַע וְאֵינֶנּוּ בֵּין הַלֵּילוֹת וְהַיָּמִים הוּא בָּא לִזְרֹחַ בְּעֵינֵינוּ בֵּין הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת לִנְאוֹת מַרְאֶה כְּחֻלִּים נֵלֵך נָא ...

  שלחו אותי מטעם "מעריב, סגנון" לכתוב על תצוגת אופנה. הנה התוצאה   בהתחלה לא נתנו לי להיכנס. "אתה לא נראה שייך לכאן", אמר השומר בכניסה. עם תיק הבד הירוק של הסופֶּר, הכפכפים של ההומלס, הגרביים שׁוֹנֵי הצבע, הזָקָן של החוזר בתשובה, הטי-שירט של החמש במאה, כובע הסַל מהשוק, אמרתי לו: "אני באמת לא שייך לכאן, אבל 'מעריב' שלח אותי ...

  בית-משוגעים-על-גלגלים   סְנוּפִּי גרר אותי לאורך האוטובוס המלא בציוד כשהוא מציג לי את כולם: "תכיר, זאת איילת, זאת רונית וזאת אורית, וזאת שם זאת טל. כאן מאחור עם הווקמן זאת אחינועם. וזה שלום וברק וחן ושרון ואוּרי תכלת המשוגע. וזה? זה ליאור שושן. הוא לא משוגע, אבל הוא המתופף."    טיפסתי על הציוד ונגררתי אחריו. כשהגיע לקצה האוטובוס עמד ...

  רציחות בבני-ברק     1. "תראה לאן הגענו, הבנאדם נמעך לגמרי בגלל כיפה, בגלל חת'כת בד."    פַּקָּד דּוֹדִי הִירְשׁ עמד מעל גופה של נער, שרועה על האדמה בפישׂוק רגליים במין תנוחה ליצנית מעוותת. הציציות שלו פשוטות לכל עבר, פאה ארוכה אחת שלו נפרשה לכיוון אחד ואילו האחרת נמתחה לצד השני, אל מתחת לאבן קטנה. מכנסיו השחורים היו מוכתמים, ...

ואלה שמות… הדמויות ב"זכרון דברים" ליעקב שבתאי. ליקטה וערכה: אלינֹער פלור, פתיח: רן יגיל   מה אתם יודעים, טובה גדולה נעשתה לנו, אוהבי הספרות העברית בכלל ואוהבי הפרוזה של יעקב שבתאי בפרט. ישבה לה אלינֹער פלור (אימא של העורכת תרצה פלור – תרבות "מעריב", "אחוזת בית", "הארץ") בקורס של הסופר והמבקר דרור בורשטיין על הסופר יעקב שבתאי והנה התוצאה המרשימה ...