בזל מול מרפסת, משה קול, שמונה שירים מתוך ספר חדש בהוצאת עמדה בלוויית הערה משלי

בזל מול מרפסת, משה קול, שמונה שירים מתוך ספר חדש בהוצאת עמדה בלוויית הערה משלי

 

 

בָּזֶל אני / משה קול

 

גָּדַלְתָּ בְּעִיר לְבָנָה

בָּתִּים בֵּינְלְאֻמִּיִּים בְּסִגְנוֹן מִרְפָּסוֹת

עִם שׁוּק וְסִירֵנוֹת מְגֻיָּסוֹת מִתַּחֲנַת הַכִּבּוּי

 

עַכְשָׁו אַתָּה פָּרוּשׂ עַל מִדְרָכוֹת חֲדָשׁוֹת

עִם מַקְיָאטוֹ הִיפְּסְטֶרִי שָׁטוּף בַּשֶּׁמֶשׁ

וְדִירוֹת מִתְחַלְּפוֹת לַמַּרְבֶּה בַּמְּחִיר

 

ספרו החדש של משה קול "בזל מול מרפסת" הוא ספר שירים חם וחכם, חם כי הוא נוגע בילדוּתו בתל אביב, אך לא חלילה באופן נוסטלגי קיטשי, אלא בראייה חכמה ומפוכּחת הזוכרת את כל הדק מן הדק, פרטים ובני פרטים. יתר על כן, זה ספר חכם כי הוא בנוי לעילא כספר שירה.

 

לא קל לכתוב מחזור לָכִיד, על אחת כמה וכמה ספר קונספט מעין זה שבו כל שיר חובֵר לשיר הן רגשית מן הזיכרון והן גיאוגרפית, זה מעשה חושב פואטי בנוסח קבוצת אוליפּוֹ שבמרכזה אומני מילה שהם שחקני צורה מרכזיים מבלי לוותר על תוכן ורגש כמובן. הספר הזכיר לי את רומן הבניין הנודע של ז'ורז' פרק: "החיים הוראות שימוש".

 

כאילו חתכו את קִדמת הבתים והפְּנים נגלָה, כמו סורק מדויק וחד במכונת זמן עובר הדובר בשירים מבית לבית על פני הרחוב, מקומה לקומה, ממשפחה למשפחה, מאיש לאיש, מאישה לאישה, ממצב למצב, על פי סדר, ומחיֶה אותם לנגד עינינו ואף חושף תוך וידוי את תחושותיו האישיות הכֵּנות, בחזקת שיר הוא איש עירום, למולנו.

 

ספר הקונספט הזה חזק ביותר גם בתחום השיר הבודד. אין כאן בּטנים רכּות ונפילות, ויתֵרה מזאת, בקוראך אותו אתה חש את העוצמות הפואטיות הקומולטיביות שלו, העוצמות המצטברות מעבר לשיר בודד כזה או אחר.

 

עולה בך התחושה האותנטית ולא המרוחה והמזויפת שכֵּן, היו כאן קשיים רבים בעבר במסגרת המדינה, העיר, הרחוב, הבית, המשפחה; אבל הייתה איזו תחושה של סולידריות, תחושה של יחד, הרגשה של גורל משותף ויצירת משהו חדש, וכל אלה אבדו ברבות השנים וכמו שהגמרא אומרת, הלכה האמת ונעשתה עדרים-עדרים.

 

רן יגיל – מבקר, סופר, עורך ומו"ל

 

 

עוד שבעה יפים ואישיים של משה קול מתוך "בזל מול מרפסת":

 

בזל מול מרפסת

 

אַתָּה זוֹרֵם תַּחְתַּי כְּמוֹ הָרַיְן

תַּחַת מִרְפֶּסֶת בְּמַעֲקֶה מְפֻרְזָל

מָתוּחַ בֵּין שִׁירַת גַּבִּירוֹל מִפַּאֲתֵי סְפָרַד

לְרֹאשׁ הָעִיר הָעִבְרִית בִּקְצֵה מַעֲרָב

 

חוֹלֵף עַל פְּנֵי צְמָתִים מִקְרָאִיִּים

עוֹלֵי-רֶגֶל רַבָּנִיִּים

יִשּׁוּב יָשָׁן בְּאַרְבַּע אֲרָצוֹת

וְצִיּוֹנִים בַּעֲלִיָּה אֶל רֶכֶס הַכֻּרְכָּר

 

אֲנִי מְשַׁרְבֵּב רַגְלַיִם יְחֵפוֹת מִבֵּין הַסּוֹרָגִים

עוֹקֵב אַחַר מַשָּׁט עֲרֵמוֹת הַהֶבֶל תַּחַת עֶגְלוֹנִים

אַחַר צְפִירוֹת עָשָׁן וַחֲתוּלוֹת מִפַּחִים

אַחַר יְלָדִים בִּסְטַנְגָּה וִילָדוֹת בְּגוּמִי דִּלּוּגִים

 

מַבִּיט בְּעַד חַלּוֹן פָּעוּר מִמּוּל

בִּשְׂמָלוֹת מִתְחַלְּפוֹת מוּל מַרְאַת הַשְּׁכֵנָה

בְּמִרְפֶּסֶת מְנֻקֶּדֶת גַּרְעִינֵי קְלִפּוֹת שְׁחֹרוֹת

עַל כֶּרֶס גּוּפִיָּה לְבָנָה

 

וְשִׁירַת סִירֵנוֹת אֲדֻמּוֹת

מְקִיצָה חֲלוֹמוֹת שְׁכֵנִים

 

 

החלון בבית מספר 6

 

לִפְנֵי שֶׁנִּסְגַּר לַאֲצִירַת הַמַּזְגַן

הָיָה הַחַלּוֹן אֲפַרְכֶּסֶת כְּרוּיָה

לְזַעֲקוֹת אֲבַטִּיחַ נִדְקָר בְּסַכִּין

לְאַלְטֶא-זָאכְן בְּלִי מִבְטָא עַרְבִי

 

בַּעֲדוֹ הָיְתָה חוֹדֶרֶת הַשְּׁרִיקָה הַמִּשְׁפַּחְתִּית שֶׁל אַבָּא מִן הָרְחוֹב

דַרְכּוֹ הָיְתָה אִמָּא מְשַׁרְבֶּבֶת קְרִיאוֹת שֶׁאֶעֱלֶה בְּסוֹף הַיּוֹם

וּבְלֵילוֹת מִלְחָמָה הָיָה צוֹעֵק אֵלָיו הַזָּקֵן מֵהָגָ"א

"לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה. הַאֲפָלָה"

 

וּצְפִירַת רְכָבִים

וְצַהֲלַת יְלָדִים

וּמַטַּח פַּחִים מְרֻקָּנִים מֵהָאֶתְמוֹל

 

עַד שֶׁיָּרַד מִמְּסִלָּה

עַד שֶׁהֻחְלַף בִּזְכוּכִית כְּפוּלָה

עַד הַחְרָשָׁה

 

 

בועז מבית מספר 13

 

"אִמָּא שֶׁל בֹּעַז נִפְטְרָה", אָמְרָה הַמּוֹרָה רָחֵל

בְּעֵינַיִם נְעוּצוֹת בַּכִּסֵּא הָרֵיק.

מַבָּטִים חַסְרֵי הֲבָנָה עָבְרוּ עַל פָּנֵינוּ.

אַחַר כָּךְ לָמַדְנוּ שְׁבָרִים

 

לְמָחֳרַת אִמָּא אָמְרָה שֶׁזֶּה לֹא יָפֶה שֶׁאֲנִי לֹא מְדַבֵּר אִתּוֹ

הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי עוֹד מֵהַגָּן

אָז יָרַדְתִּי לַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה, הַדֶּלֶת הָיְתָה פְּתוּחָה

אַבָּא שֶׁל בֹּעַז יָשָׁב בְּמַעְגַּל כִּסְּאוֹת רֵיקִים

 

אִמָּא שֶׁל בֹּעַז הִבִּיטָה בָּנוּ מִתְּמוּנָה מַצְהִיבָה עַל הַמִּזְנוֹן

בֹּעַז יָשָׁב בִּקְצֵה הַסַּפָּה הַחוּמָה

הִתְיַשַּׁבְתִּי לְיָדוֹ בְּלִי לְהַבִּיט וְשָׁאַלְתִּי, כְּמוֹ אִידְיוֹט, מַה קּוֹרֶה

וְהוּא רַק מָשַׁךְ בַּכְּתֵפַיִם

 

אַחַר כָּךְ נִכְנָס זוּג מְבֻגָּר וְלָחַץ יָדָיִם בְּרָאשִׁים נָדִים

הִתְיַשְּׁבוּ וְהִבִּיטוּ בִּתְמוּנַת הַשָּׁחֹר-לָבֵָן

הָיְתָה לוֹ אִמָּא מְבֻגֶּרֶת עִם שֵׂעָר אָסוּף. כְּמוֹ שֶׁל סַבְתָּא שָׂרָה.

"זֶה בִּגְלַל מַה שֶּׁעָשׂוּ לָהּ הַנָּאצִים", אָמְרָה הָאִשָּׁה

 

וְלֹא דִּבַּרְנוּ

רַק יָשַׁבְתִּי אִתּוֹ כָּכָה עַל הַסַּפָּה

רוֹאֶה כֶּתֶם נָמוֹג עַל הַשָּׁטִיחַ הַיָּשָׁן

וְלֹא רוֹאֶה אִם הוּא בּוֹכֶה בַּלֵּב

אַחַר כָּךְ נִהְיָה מְאֻחָר

אָז הִשְׁאַרְתִּי אוֹתוֹ לְבַד.

 

הַיּוֹם בֹּעַז בָּא לַמִּגְרָשׁ כְּאִלּוּ כְּלוּם לֹא קָרָה

אַף אֶחָד לֹא דִּבֵּר אִתּוֹ עַל הָאִמָּא שֶׁמֵּתָה

וְשׁוּב בָּחַרְנוּ בּוֹ רִאשׁוֹן לַקְּבוּצָה.

בֹּעַז הוּא הֶחָלוּץ הֲכִי טוֹב בַּשְּׁכוּנָה.

 

 

המדרגות בבית מספר 22

 

אַתְּ לוֹקַחַת אוֹתִי עַל הַיָּדַיִם

לָחוּץ בִּשְׂמֹאל אֶל חִשּׁוּרֵי חֲזִיַּת הַהֲנָקָה

וְאָז מַכְתִּיפָה אֶת תִּיק הַבַּד הַגָּדוֹל

וּמְחַלֶּצֶת בְּיַד יָמִין אֶת סַל הַקָּנִיּוֹת מֵהָעֲגָלָה שֶׁלִּי

 

בָּעֶרֶב אַבָּא יַעֲלֶה אֶת הָעֲגָלָה לַחֲדַר הַכְּבִיסָה שֶׁעַל הַגַּג

(הַגַּנָּבִים אֶצְלֵנוּ בָּאִים רַק בַּלַּיְלָה)

 

אַתְּ מַתְחִילָה לַעֲלוֹת. שְׁמוֹנֶה מַדְרֵגוֹת רִאשׁוֹנוֹת

וְאָז פְּנִיָּה שְׂמֹאלָה וְשָׁלוֹשׁ מַדְרֵגוֹת וְעוֹד פְּנִיָּה שְׂמֹאלָה

וְאָז עוֹד שְׁמוֹנֶה מַדְרֵגוֹת עַד לַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה

עַד לַדְּלָתוֹת שֶׁל נוֹיְמָן, לִבְנִי וְכַּץ

 

וְשׁוּב שְׁמוֹנֶה מַדְרֵגוֹת, וְשָׁלוֹשׁ מַדְרֵגוֹת וְאָז כָּבֶה הָאוֹר

אֲבָל אַתְּ כְּבָר מַכִּירָה. עוֹד שְׁמוֹנֶה מַדְרֵגוֹת וְאָז מְנוּחָה.

מַעֲבִירָה אוֹתִי לְצַד יָמִין, מַדְלִיקָה שׁוּב אֶת הָאוֹר

הַסַּל בִּשְׂמֹאלֵךְ לְיַד זִילְבֵּר, גְּרִינְבּוֹיְם וְגוּמוֹבִיץ'

 

וְשׁוּב שְׁמוֹנֶה מַדְרֵגוֹת וְאַתְּ מְתַכְנֶנֶת צָהֳרַיִם

וְשָׁלוֹשׁ מַדְרֵגוֹת וּשְׁמוֹנֶה מַדְרֵגוֹת מִתְנַשְּׁפוֹת אַחֲרוֹנוֹת

עַד לַקּוֹמָה שֶׁלָּנוּ עִם פְרוּמוֹבִיץ' וְסוֹקוֹלוֹבֵר.

 

וְאַף פַּעַם לֹא אָמַרְתְּ לִי שֶׁחוּץ מֵאִתָּנוּ

כֻּלָּם אַשְׁכְּנַזִּים

 

 

התינוק בבית מספר 28

 

מַנִּיחָה אוֹתוֹ עַל מִשְׁטַח הַחְתָּלָה תָּכֹל

וּפוֹתַחַת חַלּוֹן לְאִוְרוּר הַזִּירָה.

סִכּוֹת בִּטָּחוֹן גְּדוֹלוֹת נִפְרָדוֹת מֵהַבַּד

חִתּוּל כָּבֵד נֶאֱסַף אֶל שַׂק הַכְּבִיסָה.

בֶּן הַחֲצִי שָׁנָה פּוֹנֶה אֶל צִיּוּץ בַּחוּץ

הִיא מְנַקָּה יַשְׁבָן מוּנָף. מִשְׁחָה לְבָנָה

וְאָז מְגַלָּה מְגֵרָה רֵיקָה.

יוֹצֵאת לְהָבִיא חִתּוּל טָרִי

מֵעֲרֵמָה שֶׁעוֹד לֹא קֻפְּלָה בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה.

 

הוּא נוֹתָר לְבַד

עִם הַצִּפּוֹר

הִבְהוּב צָהֹב מֵיַרְגָּזִי

עַל עָנָף בִּקְצֵה פִיקוּס פּוֹלְשָׁנִי

סַקְרָנוּת קַשּׁוּבָה

מַבָּטוֹ מִתְגַּלְגֵּל עַל צִדּוֹ

וְאָז עַל הַבֶּטֶן

אֶל הַחַלּוֹן

דּוֹחֵף בְּרֶטֶט זְרוֹעוֹת

מִתְיַצֵּב לְרֶגַע

וּמִיָּד מְקַדֵּם יָד. וּבֶרֶךְ, וְיָד. זְחִילָה.

וּבֶרֶךְ נוֹסֶפֶת וְיָד כְּבָר אוֹחֶזֶת אֶדֶן

וְהַצִּפּוֹר בְּשֶׁלָּהּ

עוֹלָל זוֹחֵל עַד שָׂפָה

עַל פִּי נְפִילָה

וְיָד מְגַשֶּׁשֶׁת לַצַּעַד הַבָּא

לְרֶגַע נִשְׁמֶטֶת

וְאָז זְעָקָה

הוּא נִלְקַט אֶל חֵיקָהּ

עוֹד שְׁנִיָּה

 

וְאָרִיק אַיְנְשְׁטֵיְן פּוֹתֵחַ אֶת "לָאֵם וְלַיֶּלֶד"

בָּרַדְיוֹ בַּסָּלוֹן

 

 

החנות של אדון לוי בבית מספר 33

 

נִכְנָס עִם אַבָּא אֶל שֶׁקֶט אַפְלוּלִי

אֶל רֵיחַ פִּרְזוּל מְשֻׁמָּן בְּמַתֶּכֶת

אֶל נִצְּבֵי מַטְאַטְאִים, מַגַּע הַדֶּבֶק וּדְלָיֵי צֶבַע נוֹדְפִים

אֶל נֶבֶט חוּט בִּפְקַעַת שְׁפָּגָט

מַחְבָּרִים יְתוֹמִים וְאֵלֶם פַּטִּישִׁים

 

נֶעְצַר מוּל כִּתְמֵי דֶּלְפֵּק שְׂרוּטִים

מוּל בְּרָגִים סוֹמְרִים מֵחֶלֶד מְגֵרוֹת הַפַּח

אַבָּא מְתָאֵר לְאָדוֹן לֵוִי אֶת הַפְּקָק הַשָּׂרוּף

אֶת תֵּבַת הַחַרְסִינָה בָּהּ הַתַּיִל הִתִּיךְ אֶת עַצְמוֹ לָדַעַת

וְאָז נִזְכָּר בַּנּוּרָה (40 וָאט) שֶׁלָּהֲטָה שִׁלְשׁוֹם אֶל קִצָּהּ

וּבְדֶלֶת הָאָרוֹן שֶׁמַּמְתִּינָה לְהֵאָחֵז בְּוָו חָדָשׁ

 

בַּיְּצִיאָה אַבָּא מַפְקִיד בְּיָדִי שַׂקִּית נְיָר חוּמָה

עִם וָו לִכְלִיאַת הַשְּׁלָדִים

עִם נוּרַת אַגָּס חֲלָבִית לִתְלִיַּת הַצְּלָלִים

וְתַיִל לְהַחְיָאַת הַקְּצָרִים

 

 

הזוג בבית מספר 34

 

שׁוּב יוֹם שְׁלִישִׁי אַחֲרֵי פְּעֻלָּה בַּתְּנוּעָה

שׁוּב הוּא מְלַוֶּה אוֹתָהּ בָּרְחוֹב הַשָּׁקֵט

שׁוּב הוּא דּוֹרֵשׁ אַחֲוָה וְשִׁוְיוֹן

וְהִיא שׁוֹתֶקֶת מַחֲשָׁבוֹת לְמָקוֹם אַחֵר

 

אַךְ הַיּוֹם הוּא לֹא נִפְרָד כְּבָר בָּרְחוֹב

אֶלָּא נִבְלַע אִתָּהּ בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת

לֹא לוֹחֲצִים לְהַעֲלוֹת אֶת הָאוֹר

וְהוּא מַרְפֵּה סוֹף-סוֹף מֵהַמּוֹנוֹלוֹג

 

הָעֵינָיִם מִסְתַּגְּלוֹת לִנְשִׁימָה חֲשׁוּכָה

צְעִיפֵי מַבָּטִים בִּפְזִילָה קְרוֹבָה

פְּעִימָה רוֹדֶפֶת אַחַת חֲסֵרָה

זְרָמִים חֲדָשִׁים מַשִּׁיקִים סְעָרָה

 

הִיא מַמְתִּינָה עַכְשָׁו לְאוֹת

אַךְ הוּא עַל תֶּדֶר עַכָּבוֹת

הִיא מְשַׁדֶּרֶת לוֹ כֵּן, מְאֹד

אֲבָל הוּא בְּקֶשֶׁב חֲשָׁשׁוֹת

 

וְאָז, שִׁשָּׁה צִפְצוּפִים מֵרַדְיוֹ רָחוֹק

הִיא עוֹצֶמֶת אֲוִיר, צְרִיכָה לַעֲלוֹת

שְׂפָתָהּ מְקָרֶבֶת אֶת פִּיו לֶאֱזֹק

זְרוֹעוֹת חֲבוּקוֹת וַהֲרֵי חֲדָשׁוֹת

 

 

משה קול, יליד תל אביב (1957). גר כיום בגבעתיים. פרופ' לאקולוגיה של חרקים באוניברסיטה העברית בירושלים. "בזל מול מרפסת" הוא ספר השירה השני שלו. ספר הביכורים שלו בשירה "באור שזוף" יצא לאור ב-2022 בהוצאת ספרי עיתון 77, אף הוא בעריכת רפי וייכרט. סיפורו הקצר "כיפור" זכה במקום השלישי בפרס שירת המדע לזכר עֹפר לידר ושיריו התפרסמו במגוון אנתולוגיות ובמות לשירה.

 

 

בזל מול מרפסת, משה קול, עורך: רפי וייכרט, צילום הכריכה: משה קול, עיצוב הכריכה: דנה שחל, עמדה, 63 עמודים, 64 שקלים