כפר קץ הייסורים, רחל מדר, ספר חדש בהוצאת עמדה

כפר קץ הייסורים מאת רחל מדר

הוצאת עמדה, פרוזה ושירה, 2023

 

אסון גדול, הנורא מכל האסונות, פוקד את האנושות. בעקבותיו, הסדר הישן של העולם מתמוטט ומתפרק, ומרבית הערים הגדולות ננטשות. בני האדם גוועים מרעב וממחלות, אחרים שהצליחו לשרוד נותרים בקהילות מפוזרות. בקהילת היהודים בירושלים נולדת תינוקת בעלת שיער צהבהב-עכבּרי ועיני אזמרגד בשם חימֵנָה. בהגיעה לגיל ארבע-עשרה בורחת חימנה למדבר וחווה חזיונות פלאיים, מהם עולה כי היא מיועדת לתפקיד רב-משמעות. עליה לבקר את קהילות האדם הנידחות, לכתוב את סיפורן ולתת שם וצורה לאנושות בעידן פוסט-אפוקליפטי.

 

מלווה ב"ספר המושבות" – ספר המתאר את המתיישבים החלוצים – ובחתול בר שמלווה אותה במסעותיה, היא יוצאת לתור את שרידיו של העולם הישן. בדרכה היא נפגשת, בין השאר, בסוחרת הוויברטורים העורגת לרובוט שלה; בקהילת נשים נסתרת המנסה לצייר את מכלול האהבה; במעבדה היונקת פרודות של תודעות מן המוחות המחוברים אליה; במושבה אשר גיבוריה קבורים זקופים כעצים; ועוד.

 

 

המלצות על הספר:

 

"כפר קץ הייסורים" הוא אפוס מקורי, סוחף ורב-עוצמה. רחל מדר מעמידה דיוקן מרתק של קהילות אדם משונות, ספק עתיקות ספק עתידניות, ומספקת זווית חדשה להתבוננות על בני האנוש ועל המרקם החברתי.

ד"ר מוריה דיין קודיש

***

"כפר קץ הייסורים" הוא ספר עוצמתי. החזרתיות המבנית יוצרת ריתמוס ריטואלי שסוחף את הקורא. התקדמות הנרטיב מלווה בדימויים סוריאליסטים שמעוררים מתח לקראת הבאות. יש בספר תהודה של עבר פסוודו-מיתולוגי מחובר לבוטות של הווה.

פרופ' אברהם עוז

***

"כפר קץ הייסורים" הוא ספר מעורר ומסעיר. יש בדיסטופיה הלירית הזאת שילוב של עכשוויות נוקבת עם הדהודים אפיים, של עתידנות חריפה שנקראת כהעלאה באוב של שכבות עבר.

ד"ר עודד וולקשטיין

 

 

רחל מדר

ילידת 1954, נולדה בקיבוץ מלכיה וגדלה במושבה ראש פינה. חיה בגליל במושב ארבל. בעלת תואר שני במסלול גיאוגרפיה וסביבה של אונ' חיפה.

ספריה הקודמים: שירת האדמה, 2013, הוצאת שופרא לספרות יפה; הו מי או סתה, 2016, הוצאת ספרי עתון 77; רומן קווקזי, 2020, הוצאת הורדוס; מילה בתוך הרפרוף, 2021, הוצאת אש קטנה 77.

 

 

פתיחת הספר:

 

 

פתח דבר

 

הרעיון המרכזי שהבשיל לספר "כפר קץ הייסורים"  התחיל בעקבות קריאת סיפורים על קהילות בעולם שמתכוננות למצב חירום אפוקליפטי שעלול להתרחש כתוצאה מהאיום האקלימי או מן האיומים האנושיים כמו מלחמות, עוני ורעב. קהילות אלו מתוארות לרוב כשהן יוצאות למקומות מרוחקים ומנסות לקיים חיים על ידי הקמת משק אוטרקי, הגדרת אג'נדה או חוקים משלהן. בספר מתוארות מושבות כאלה תוך מתן ביטוי למאבק בין האנושי למכני, בין האישי לציבורי, בין חוקי האדם והטבע, בין הגשמיות לרוחניות, בין היצר והחוק או בין העתיק לחדש.

 

האפוס "כפר קץ הייסורים" החל את דרכו כקטעי שירה נפרדים. כל אחד מהם תיאר מושבה או יחיד. השפה וההקשרים שבטקסט נשענים על עולם אסוציאציות שנושק למיתולוגיות קיימות ולרבדים ולמקורות בשפה העברית.

 

תוך כדי כתיבה נוצרה דמותה של חימנה שהיא האשה הנודדת היוצאת למסע, שנים רבות אחרי האסון העולמי שהתרחש, וייעודה לתעד את הקהילות. עם התגבשותו של הקובץ דמותה של חימנה והתהליך שהיא עוברת במסע קיבלו מקום משמעותי, וכך נוצר טקסט משולב של פרוזה שקולה ושירה – ברובד האחד סיפורן של הקהילות, שנכתב באהבה רבה למין האנושי, וברובד השני סיפורה של חימנה, בו נגלית דמות של אישה בעלת נוכחות ועוצמה, אישה שמתפתחת ולומדת להכיר את עצמה תוך כדי המסע והמפגש עם הקהילות.

 

חימנה יוצאת לדרך

 

זהו סיפור קורות בני האדם אחר האסון הגדול, הנורא מכל האסונות שנזכרו בספרים ובזיכרון ימי האנושות מדורי דורות. אסון בו אבדו חיים רבים, במחלות בעוני וברעב גדול מאוד שלא היה כמוהו. כמו קמו יצורי הבריאה ממקומם למרוד באנושי. מִקללת קין ועד גזירות נוח והמבול לא היה כדבר הזה. לא עזרו כוחותיהם ותבונתם הרבה, כי נכשלו בני האדם להשיב אליהם סדרי חייהם כקודם. נואשו וניגפו ופגעו אלו באלו, עד שאיבדו אמונם זה בזה. לבסוף קועקעו מוסדות ארצותיהם, נפוצו לכל רוח. אלו היו ימים בהם ננטשו הערים הגדולות, אף נזנחו מושבות בירח ובתחנות החלל הבין-כוכביות.

 

כאן נספר את סיפורן של הקהילות הנותרות בפזורתן מקדם, ואת סיפורה של האישה חימנה הנודדת, שהייתה אך ילדה עת יצאה לדרכה לראות במו עיניה ולכתוב על מי שנותרו לפלֵטה. נספר איך בידיה החזיקה את "ספר המושבות", בו נכתב סיפור המתיישבים החלוצים. אף שרק י"ד שנים מלאו לה, ראתה בחזונה את יִעודה הנעלה מכול, איך תלך אל בני אנוש אלו ותכתוב דברי ימיהם, למען עתיד אנושי חדש שזוהר ממרחק הנצח.

 

ספר המושבות מספר את סיפור החלוצים, בני האנוש שהכינו עצמם לעת צרה. הם שחזו מבלי נביא או מגיד את שעתיד לקום על האנושות. במקומות שונים קמו קהילות קטנות וגדולות, ההיה זה צַו עליון? אך לא, זו חוכמת ליבם שהייתה להם לחזון.

 

הם יצאו מן הערים הגדולות אל הסְפָר שלא יושב. שם בנו מקומם כבני נוח לאחר המבול.

 

כך נפתח ספר המושבות, באלו המילים:

 

"בְּיָמִים אֵלּוּ, בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים,

קְהִלּוֹת חֲדָשׁוֹת נוֹצָרוֹת.

עֲלֵיהֶן נִכְתָּבִים שִׁירִים,

עַל שׂוֹרְדִים וְנוֹעָזִים,

עַל עֲלוּבִים וְעוֹלְבִים.

אֵין בַּשִּׁירִים כְּדֵי לְפָאֵר

אוֹ לְהוֹקִיעַ, אֵין לִשְׁפֹּט."

 

 

כך תיארו כותבי הספר איך יצאו בנים ובנות לגזע האדם, איך רקמו חיים חדשים בדרכים בהן האמינו, בחזון חולמים. יצאו לפני המחנה אל הסְפָר הרחוק מכל רואה, אל בריאת עתיד לדורות הבאים אחריהם.

 

כפר קץ הייסורים, רחל מדר, עורכת: מוריה דיין קודיש, ניקוד וגרפיקה: ציפי הראל, עמדה,  71 עמ', 68 שקלים