בננות - בלוגים / / ספר השירים החדש של נורית פרי "הסובב על צירו" רואה אור בהוצאת "עמדה"
רן יגיל

ספר השירים החדש של נורית פרי "הסובב על צירו" רואה אור בהוצאת "עמדה"

נורית פרי, הסובב על צירו

הוצאת עמדה, יוני 2022

 

משהו שמצוי בַּפּתח, חדש לנו, אך סַב וחוזר על עצמו כמו הזר-המוּכּר, עולה מתוך רצף השירים החדש של נורית פרי בספר השירים השלישי שלה "הסובב על צירו".

אתה חש שִׁחרור בשירים. לא די שכתב־היד אינו מחולק לשערים והוא חופשי, אלא נדמה כי במידת־מה השתחררה נורית פרי מפואטיקת הדימוי היפה של אבות ספרותיים בדמות יהודה עמיחי ואיזה משב רוח ארוטי חזק נכנס מבעד לדלת ושטף את השירים כולם. יש כאן דגש בשירים על קשר, אהבה וזוגיות, ופחות על המעמד המשפחתי ועל סטאטוס הבת הנצחית, אם כי לעתים צצה האֵם הדאוגה. יש בשירים האלה דומיננטה של גוף הזוכר כאב ושמחה.

אין מבורך יותר מאמנית מגוונת והספר הזה הוא אכן, טוב, שונה ואחֵר מן השניים הקודמים.

 

רן יגיל

מבקר, עורך וסופר

 

 

השעה הכי יפה שידעתי

 

מַבָּט אֶחָד שֶׁחָלַף בֵּינֵינוּ

רוּחַ עֲדִינָה

דְּאִיַּת כָּנָף

עַשְׂרוֹת אַלְפֵי מַבָּטִים

שֶׁחָלְפוּ וּבָאוּ מֵאָז

לֹא הֵנִיעוּ כָּךְ אֶת הֶעָלִים

 

 

 

עורכת הספר: ענת זכריה

איור על העטיפה: Alyse Dietel – The Helix

 

יש עוצמה קומולטיבית בספר הזה שכאמור אינו מחולק לשערים ושיריו קצרים, ולכן לא יכולתי לבחור מתוכו פחות מתשעה שירים נוספים כדי לייצגו באופן הולם. הנה הם:

 

 

מיצרים

 

הַצְּרָכִים שֶׁלִּי הֵם לֹא פִּירָמִידָה

וְלֹא צָרִיךְ עֶשֶׂר מַכּוֹת

אַחַת תַּסְפִּיק

וְגַם אֶרֶץ גֹּשֶׁן לֹא הָיְתָה

מַשְׂבִּיעָה

אֶת הָרָעָב

הַזֶּה

 

 

רגע

 

תְּפוֹס

אֶת הָרֶגַע צְהֹב הַכְּנָפַיִם

רוֹטֵט בְּכַף יָדְךָ

הַנַּח אוֹתוֹ בְּצִנְצֶנֶת

נַקֵּב לוֹ פִּתְחֵי אָוִיר

שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח אֶת זְרָמָיו.

רְאֵה אֵיךְ גַּעְגּוּעָיו גְּדֵלִים

מִבַּעַד לַזְּכוּכִית הֶעָבָה.

לְמַד לְהִתְגַּעְגֵּעַ

וּשְׁלַח אוֹתוֹ לַחֹפְשִׁי

 

 

בן

 

 

מַיִם שָׁאַל

חָלָב  נָתְנָה

כָּל חַיֶּיהָ נוֹתֶנֶת

אֶת הַדָּבָר הַלֹּא נָכוֹן

 

 

איזדורה

 

בַּמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי שֶׁל הַזּוֹדִיַאק הַכְּחֻלָּה הִתְחָרֵינוּ מִי יִרְאֶה רִאשׁוֹן

אֶת הַכִּנֶּרֶת. קְצוֹת צְעִיפֵךְ הִתְנַפְנְפוּ מֵעַל שְׂעָרֵךְ הָאָדֹם שֶׁשּׁוּם סְפְּרֵי

לֹא יָכוֹל לוֹ עֲטוּפָה לְיַד הַנֶהָג רָחַקְתְּ מֵאִתָּנוּ וּמִכְּבִישֵי הָעֵמֶק לְחוֹלֵל

עַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתַיִךְ בְּפִּירוּאֶטִים וְעָרַאבֶּסְקוֹת מְנוֹפֶפֶת אֶל הַקָּהָל שֶׁעָמַד

עַל רַגְלָיו וְהֵרִיעַ. הִנֵּה הִיא צָעַקְתִּי בְּהִתְרַגְשׁוּת לֹא מַאֲמִינָה בַּמָּזָל

שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקִי בִּמְשִׁיכָה אַחַת הִדַּקְתְּ אֶת הַצָּעִיף אֶל הַשֵּׂעָר הַמִּתְפַּתֶּה

יְלָדִים אָמַרְתְּ עוֹד מְעַט מַגִּיעִים

 

 

עד כאן                                                             

 

דַּיֵּנוּ שֶׁקִּבַּלְנוּ

שֶׁהוֹצִיאָנוּ

שֶׁהָיִינוּ וְקָרַע לָנוּ

הֶעֱבִירָנוּ וְסִפֵּק צְרָכֵינוּ

הֶאֱכִילָנוּ וְקֵרְבָנוּ

הִכְנִיסָנוּ וּבָנָה לָנוּ

דַּיֵּנוּ וְדַּיֵּנוּ דַּיֵּנוּ עַד

בְּכוֹרֵיהֶם

דַּי

 

 

הוראות כתיבת קורות חיים    

 

כִּתְבִי קָצָר וְתַכְלִיתִי

תַּאֲרִיךְ לֵדָה מְגוּרִים בְּתֵל אָבִיב

לֹא לֹא מְעַנְיֶנֶת אוֹתָם הַשְּׂדֵרָה הַיָּפָה

בָּהּ הֵשַׁטְתְּ אֳנִיָּה צְהֻבַּת אֲרוּבּוֹת

יְסוֹדִי וְתִיכוֹן הִצְטַיְנוּת בְּשָׂפוֹת

אַל תַּזְכִּירִי אֶת הַקְּשָׁיִים בְּחִשּׁוּב

רַכָּבוֹת נִפְגָּשׁוֹת בְּרֵכוֹת מִתְמַלְאוֹת

תֹּאַר אָקָדֵמִי רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי

הֵם אוֹהֲבִים לִשְׁמֹעַ

הִתְנַדְּבוּיוֹת הוֹפָעוֹת עַל בָּמוֹת יוֹסִיפוּ קֻרְטוֹב

יִחוּדִי

קִדּוּם בָּעֲבוֹדָה שֶׁהֻצַּע תָּמִיד

(לֹא אַל תִּכְתְּבִי בְּהַפְתָּעָה)

וּבֻצַּע לְלֹא פְּשָׁרוֹת וּוִתּוּרִים

הִשְׁתַּמְּשִׁי בְּמִלִּים בְּלוֹעֲזִית

אַמְבִּיצְיָה סְטַנְדַּרְטִים פֶּרְפֶקְצְיוֹנִיזְם מוֹטִיבַצְיָה וְאִידֵאָלִים

אַל תִּתְבַּלְבְּלִי עִם נָאִיבִיּוּת אֵמוֹצְיוֹנָלִיּוּת אֶסְקֶפִּיזְם

וְאַהֲבָה

נִשּׂוּאִין וִילָדִים אֶפְשָׁר

כִּתְבִי גַּם עִסּוּקִים בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי

תֵּאַטְרוֹן קְרִיאָה כְּתִיבַת סְפָרִים

לֹא אַל תַּזְכִּירִי גַּעְגּוּעִים

בַּתַּחְתִּית צַיְּנִי פְּרָטִים לִיצִירַת קֶשֶׁר

אִם אַתְּ בֶּאֱמֶת רוֹצָה

 

 

בדיוק

 

רָאִיתִי שָׁלֹשׁ קַבְּצָנִים

וְכָאַב לִי בַּלֵַּּב

הוּא אָמַר בְּרֶגַע שֶׁל גִּלּוּי

וַאֲנִי שֶׁחָבַשְׁתִּי אֶת בִּרְכָּיו הַפְּצוּעוֹת

מִתְּאוּנוֹת אוֹפַנַּיִם

שֶׁכִּסִּיתִי עֵינָיו לְהַצִּיל

מִידֵי מְכַשְּׁפִים וְקוֹסְמִים

אֲנִי שֶׁרַחְמִי עוֹד חָש אֶת כְּאֵב הַפְּרֵדָה

לֹא שִׁבַּחְתִּי אֶת הָרְגִישׁוּת

לֹא שָׁאַלְתִּי הֵיכָן

אֶלָא הִנְחַתִּי בְּהֶנֶף:

שְׁלֹשָׁה

 

 

אות                                                                                     

 

אֵין כְּמוֹ עֶצֶם בַּקַּרְסֹל שֶׁנִּשְׁבֶּרֶת

לְלַמֵּד אוֹתָָךְ שֶׁאַַתְּ זְמַן

זְהִירָה בֵּין מְמַהֲרִים

הַיּוֹדְעִים לְאָן פְּנֵיהֶם מוּעֲדוֹת

אַתְּ מִתְפַּתֶּלֶת כְּחֳדָשִׁים וְשָׁנִים

וְהַצֵּל מִשְׂתָּרֵךְ אַחֲרַיִךְ

סַבְלָנִי

 

 

מֶמֶנְטוֹ מוֹרִי

 

הָרוֹפֵא הֵצִיץ בַּמִּסְמָכִים

בְּעָיָה בִּצְפִיפוּת הָעֶצֶם

חֲצִי חִיּוּך הוֹפִיעַ

אַף פַּעַם לֹא אָהַבְתְּ אֶת הַדְּחִיסוּת

זֵעַת הַנִּדְבָּקִים

לַגַּב בַּקַּיִץ הִצָּמְדוּת

בְּתוֹרִים אֲרֻכִּים

הַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם כֻּלָּם

בְּמִרְבָּץ מְשֻתָּף

הָרוֹפֵא חָתַם שְׂפָתָיו נָעוֹת

רַק אַתְּ שָׁמַעְתְּ אֶת עַצְמוֹתַיִךְ מִתְרַוְּחוֹת

 

 

נורית פרי היא מוסמכת לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. ספר שיריה הראשון, "צלו של חלום", יצא בהוצאת עיתון 77 (2010). ספר שיריה השני, "כמעט שקוף", יצא בהוצאת עמדה (2016). שיריה פורסמו גם ב"עיתון 77", "פסיפס", "זוטא" ו"כתובת" והיא בין עורכי כתב העת האינטרנטי לשירה "פועם". "הסובב על צירו" הוא ספר שיריה השלישי.

 

 

איור על העטיפה: Alyse Dietel – The Helix

2 תגובות

  1. קל היה לי להזדהות עם אשר מובע בשירים. אהבתי את הדימויים המקוריים בשיר "רגע", הפותח ב 'תפוס/ את הרגע צהוב הכנפיים…' ומסתיים ב 'ושלח אותו לחופשי". השיר 'בדיוק' נגע לליבי. חשתי שהדוברת היא האם שמייסרת את עצמה על שלא הייתה מספיק קשובה לרגישות בנה. שהעדיפה להעיר לו על אי דיוקו בשימוש הלשוני במילה, במקום לשבח את רגישותו כלפי הקבצנים שראה.

  2. דפנה היקרה, שלמי תודה על התגובה היפה המעמיקה נתוח וחקור בלב השירים עצמם. רן

השאר תגובה ל רן יגיל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל