בננות - בלוגים / / ספר השירים החדש של מיקי הראל "מותניו הצרים של שעון החול" רואה אור בהוצאת "עמדה"
רן יגיל

ספר השירים החדש של מיקי הראל "מותניו הצרים של שעון החול" רואה אור בהוצאת "עמדה"

"מותניו הצרים של שעון החול" / מיקי הראל

הוצאת עמדה, 2022

 

 

 

"מותניו הצרים של שעון החול" כבר כאן בהאנשה הזאת אתה כקורא שירה רואה פלסטיות ציורית סוריאליסטית־משהו של האמן מאן ריי. ואכן שיריה של מיקי הראל הם ציוריים לעילא. ועוד דבר, הם אסוציאטיביים מאוד. היא עשויה לזרוק את הקורא שלה תודעתית, מעולם אחד אל עולם אחר, לטלטל אותו כהוגן, אבל תמיד השיר לבסוף מתעגן ומתמשמע יפה.

 

המחשבות היוצרות הללו הן של ההֱיות. כל מפגש מרגש עם משהו שווה תגובה ושיר: שמש, זאב, קמיעות, צורות משתנות, אין מעורר מן היש הסובב, עד שגם באַיִן היא מוצאת את היש. זו שירה נשית־חושנית הנעה בסבבים רגשיים ומעלה תחושות של כיסופים ולעִתים געגוע, כאילו הכול נוגע בדוברת וצורב אותה ורק הגוף זוכר, בגוף היא מבינה. זאת שירה פיזית מאוד שאליה מתערבלות עונות השנה והטבע, המגַדלים לדוברת כנפיים חֶלמוניות־חולמניות, הכובשות לב.

 

 

חַיֵּי יָם, בְּנִרְחָבוּתוֹ

אִטִּיִּים, שְׁקֵטִים כְּצָב

וְהַזֶּפֶת אַרְנָב

צַבֵּי יָם קְטַנִּים, שְׁחֹרִים מִזֶּפֶת

יוֹצֵא הַלֵּב לִשְׂרִידוּתָם הָעִקֶּשֶׁת

לִתְנוּעַת גַּפֵּיהֶם הַבָּסְרִית

 

(מתוך "צבים שחורים", עמ' 87)

 

 

פִּרְחֵי מוֹרְנִינְג גְּלוֹרִיס

סְגַלְגַּלִּים

מְטַפְּסִים עַל חוֹמַת גָּדֵר

בָּרְחָבָה הָאֲחוֹרִית שֶׁל

בֵּית הַמֶּרְחָץ

קֻרְטוֹב שַׁלְוָה

מֵאֲחוֹרֵי רְחוֹב מְיֻזָּע

מָקוֹם

לַחֲתוּלִים

עֲצֵלִים וְלִי

 

("שיר בוקר", עמ' 107)

 

 

מיקי הראל חזקה בתחום מחזור השירים הקצר. היא יודעת לספר דרכו סיפור ובעיקר ליצור זירה ואווירה סביב נושא. הנה עוד מחזור שירים משלה שהזכיר לי במשהו תמטית את "לַשֶּׁמֶשׁ" של שאול טשרניחובסקי, אך באופן צנוע ומינורי יותר וכֵן, ושיר אחד יפה מסוף הספר באותה הרוח. שימו לב לציטוט מז'ורז' בטאי במחזור ולצירוף "שמים מגינים מעל" בשיר הלקוח כמובן משם הרומן האקזיסטנציאליסטי הידוע של פול בולס, אשר עובד לסרט מקסים ב-1990 על ידי לא אחר מאשר הבמאי ברנרדו ברטולוצ'י:

 

 

אורקל בּרשת

 

מחזור בן חמישה שירים על שמש

 

1

צִפּוֹרִים יִדְּעוֹנִיּוֹת

נָתְנוּ קוֹלָן בְּמִצְהֲלוֹת בֹּקֶר

לֹא יֶחֱרַב הָעוֹלָם צִיְּצוּ

לֹא הַיּוֹם, לֹא מָחָר

עַד תְּאֻכַּל שֶׁמֶשׁ

בְּעוֹד חֲמִשָּׁה מִילְיַארְדֵי שָׁנִים.

 

2

אבולוציה הפכה בם

 

וַתּוֹלֵד, חַיְדַּקִים

בְּמֵי מַחֲשַׁכִּים, בַּצְּלָלִים

וַתֹּאמַר: הִנֵּה חַיִּים

מִילְיוֹנֵי שָׁנִים

הָפְכָה בָּם

דָּגִים, בַּעֲלֵי כָּנָף

רְמָשִׂים, דּוֹרְסִים

כָּל חַיְתוֹ אֶרֶץ

נִהְיָה אָדָם

נִהְיְתָה חַוָּה

 

3

חוה

 

טֶרֶם תֵּלֵד

כֻּלִּיּוּתָהּ כַּשֶּׁמֶשׁ, בָּהּ

חֹם, אֵרוֹס, חַיִּים

דְּמוּתָהּ כַּדּוּרִית

אֵשׁ יוֹקֶדֶת בְּבִטְנָהּ

 

4

ואן גוך

 

שִׁלְהֵי אָבִיב בִּשְׂדוֹת קָמָה

בּוֹהֶקֶת

בְּפָנֶיךָ חַמָּתָהּ לוֹחֶכֶת

הַשְׁפֵּל עֵינֶיךָ

צַיֵּר צָהֹב

חֲרֹךְ וּצְרֹב

לְרַעַד מִצְעָדְךָ שִׁבּוֹלִים מְחוֹלְלוֹת, קָדוֹת

עוֹרְבֵי הַגַּרְגְּרִים נְפוֹצִים לְכָל הָרוּחוֹת

בַּעֲרֹב יוֹם

עֵת חַמָּה תִּשְׁקֹט

בָּאֲגַרְטָל, צַיֵּר חַמָּנִיּוֹת

 

5

הסתר פנים

 

מַבַּט הַשֶּׁמֶשׁ

כְּאֵשׁ זָרָה

מְלֵאָה עָצְמָה

פּוֹגְעָנִית

אִם תַּיְשִׁיר מַבָּטְךָ בָּהּ

תֹּאבַד הַבּוּשָׁה

גְּבוּלוֹת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת*

תִּפְרֹץ

אֶל תְּהוֹם רַבָּה

תִּפַּח בְּךָ הָרוּחַ הָרָעָה

 

 

* ז'ורז' בטאיי 'סיפור העין'.

 

 

נגוהות

 

זֹהַר שֶׁמֶשׁ לוֹהֵב חֶלְמוֹנִיּוּת כַּנְפֵיהֶם

עָפִים קְלִילוֹת בִּשְׁמֵי נְגוֹהוֹת

צָפֵי אֲוִיר, דְגִיגֵי מַיִם רַבִּים

וּדְגִיגִים זְעִירִים בְּמֵי שָׁמַיִם

זוֹהֲרִים הִלָּה לְנֵזֶר תַּלְתַּלַּי הַצּוֹהֲבִים

 

עוֹד מְעַט אֵצֵא לְדַרְכִּי

חֲמוּשָׁה בְּמַקֵּל נְדוּדַי

מֶרְחַק רֶבַע שְׁעַת הֲלִיכָה אִטִּית

בְּדַרְכִּי אֶל חֶמְדַּת הַיּוֹם

שָׁמַיִם מְגִנִּים מֵעָלַי

 

רוּחַ קְלִילָה שׁוֹטֶפֶת כָּל נֶגַע חֹם

אֶצְבְּעוֹתֶיהָ מְמַשְּׁשׁוֹת סְבִיבִי אַהֲבָה

בְּצַעֲדֵי דִּמְיוֹן מַמָּשׁ רֶגַע לִפְנֵי הַיְּצִיאָה

מְחוֹלֶלֶת שׁוּרוֹת בֹּקֶר שֶׁכָּזֶה

יוֹנֶקֶת צוּף שֶׁמֶשׁ נְהוּרָה

 

 

רן יגיל – עורך, מבקר, סופר

 

 

מיקי הראל ילידת קיבוץ אלונים, גדלה בקרית טבעון. מ-1980 ואילך חיה בהרצליה.  נשואה ואם לשלושה בנים. אמנית בינתחומית – כותבת, מציירת ומנחה סדנאות ציור ורישום. "מותניו הצרים של שעון החול" הוא ספרה השלישי. ספריה הקודמים: "לדוג ירח" (עתון 77, 2021); "נקרע ענן לאלפי כבשים" (ספרי ניב, 2018).

 

איור העטיפה ואיורים בספר: מיקי הראל

 

 

8 תגובות

  1. אביחי קמחי

    שירים יפים, עדינים ומלטפים את הנפש כמו עוצרותצ את מרוץ החיים
    ברכוץ והצלחות

  2. כבש את לבי מחזור שירי השמש על הדימויים והאנשה המקוריים כל כך: "יונקת צוף שמש נהורה"". דמותה של חווה ההריונית כשמש. ובאופן מיוחד התרגשתי מהתיאור הציורי המלווה את ואן גוך, הפותח "בעת החמה לוחכת בפניו …" ומסתיים ב"בערוב היום/ עת חמה תשקוט/ באגרטל, צייר חמניות". מאחלת הצלחה רבה.

    • שירי השמש כבשו את לבי. אהבתי את האנשה והדמויים היפים והמקוריים: "יונקת צוף שמש נהורה", דמותה של חוה ההריונית המדומה לשמש, ובמיוחד התרגשתי מהתיאור הציורי המלווה את ואן גוך, תחילתו ב"בפנייך חמתה לוחכת… " וסיומו ב"בערוב יום/ עת חמה תשקוט/ באגרטל, צייר חמניות". בהצלחה למיקי הראל.

    • מיקי הראל

      בחירתו של רני בשירי שמש ואור כאן נפלאה, מודה להתייחסותך היפה ו השיר על ון גוך הוא ציור בפני עצמו, שמחה ששמת הדגש עליו

  3. מָקוֹם

    לַחֲתוּלִים

    עֲצֵלִים וְלִי
    איזה יופי. האם נשאר במקרה מקום גם לי?
    נזכרתי ב"ירוק מעצלותי" של תנחום אבגר המנוח, ספר שאהבתי בשעתו. כנראה שעצלות מעניקה השראה פואטית. ברכות לרני על המאמר למיקי על הספר.

    • ירון אביטוב יקר
      איזו הפתעה נעימה לפגוש עוד חתול עצל
      או ליתר דיוק שוחר עצלות שכמותי וכמו החתולים
      נראה שהעצלות והאור הטובל בכחול ובסגול
      מפריחת המורנינג גלוריס מביא אותנו להתפייט כך
      בשלווה ובעצלות נפלאה
      יש כבר תור למתעניינים במקום, אבל
      אשמור לך אחד ומיוחד ותודה רבה על המשוב

השאר תגובה ל ירון אביטוב ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל