בננות - בלוגים / / הפואמה "פרפר הגבס" של ורדה שפין גרוס רואה אור בהוצאת "עמדה"
רן יגיל

הפואמה "פרפר הגבס" של ורדה שפין גרוס רואה אור בהוצאת "עמדה"

ורדה שְׁפּין גרוס, "פרפר הגבס", ספר חדש בהוצאת "עמדה"

 

 

וְהִתְעַרְטַלְתִּי

וְכִסּוּ אוֹתִי וְהִתְפַּשַּׁטְתִּי וְחָשַׂפְתִּי

אֶת שָׁדַי

הַאִם בִּקַּשְׁתִּי לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵאִסּוּרִים וַחֲסִימוֹת

לִהְיוֹת פְּצָצַת מִין כּוֹבֶשֶׁת בְּלִי בּוּשָׁה וְאַשְׁמָה?

הַאִם בִּקַּשְׁתִּי לִהְיוֹת רוֹז הַגְּדוֹלָה מִן הַחֲלוֹמוֹת?

הַאִם בִּקַּשְׁתִּי אַהֲבָה

 

"פרפר הגבס" הוא ממואר פואטי שמניח לפתחנו את נס הריפוי ואת פלא השיבה מהמקום שאין ממנו חזרה, אל החיים ואל האפשרות להתחדשות גדולה.

זוהי פואמה שמספרת בצלילות, בכאב ובהומור, כיצד אחרי תאונה קשה, קמה אישה צעירה, מתאחה מתוך שבריה ונעשית גדולה מסך חלקיה.

לאורך המסע אל הריפוי אנו משתאים מכוחו של הפרפר שמתרומם מעל הקו הדק בין החיים לשיברונם, ומראה לנו את עוצמתה של הנפש, את חשיבותה של חברוּת ואת אהבת החיים.

 

"פרפר הגבס" הוא ספר השירה השלישי של ורדה שְׁפּין גרוס. קדמו לו: "ימינֵך" (פרדס, 2011); "ורדה ורדה" (עמדה, 2015).

 

עורך הספר: מרדכי גלדמן

 

הנה פתיחת הפואמה המרשימה הזאת:

 

1.

לֹא בֵּרַכְתִּי "הַגּוֹמֵל"

וְלֹא הוֹדֵיתִי לְפָנָיו

אַךְ כָּעֵת אוֹדֶה בְּכָל לְבָבִי וּבְכָל מְאוֹדִי:

"בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם

הַגּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת

שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב"

אָמֵן

 

 

2.

עֲשָׂרָה יָמִים וְלֵילוֹת

אֲפוּפָה בַּאֲפֵלוֹת

אוֹ אוֹר גָּדוֹל

טוֹבַעַת בִּדְמָמוֹת

לֹא מְגִיבָה לְאוֹר

אוֹ לְקוֹל –

רַק "לְגֵרוּיִים שֶׁל נְגִיעָה"

מְכוֹנַת הַהַנְשָׁמָה

עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת

בְּדוּמִיַּת טִפּוּל נִמְרָץ נְשִׁימָתִי

 

 

3.

סִירֵנוֹת הָאַמְבּוּלַנְס דָּהֲרוּ בַּכְּבִישִׁים

אֶל דֶּרֶךְ חֵיפָה פִּנַּת שִׁכּוּן בַּבְלִי

יִלְּלוּ לִכְבוֹדִי

לִכְבוֹדִי

מְכוֹנִיּוֹת פִּנּוּ לִי דֶּרֶךְ

עָמְדוּ בַּסָּךְ

כְּמוֹ שַׁיָּרָה מַלְכוּתִית אֲנִי עוֹבֶרֶת

מַלְכָּה מוּבֶלֶת בַּאֲלֻנְקָה

לְלֹא הַכָּרָה

 

 

4.

15.6

"אִיכִילוֹב, שְׁתַּיִם וָרֶבַע בַּלַּיְלָה

חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּיוּנִי

צְעִירָה הוּבְאָה לְלֹא הַכָּרָה

בִּגְלַל חַבָּלָה מוֹחִית חֲמוּרָה

לְאַחַר תְּאוּנַת דְּרָכִים קָשָׁה

חֹסֶר הַכָּרָה עָמֹק

הַפְסָקוֹת נְשִׁימָה מְמֻשָּׁכוֹת

אִישׁוֹנִים לֹא שָׁוִים

שִׁתּוּק פָצְיָאלִיס מֶרְכָּזִי מִשְּׂמֹאל

חֶסֶר נוֹיְרוֹלוֹגִי בְּפֶלֶג גּוּף שְׂמָאלִי

שֶׁבֶר רָחְבִּי שֶׁל שׁוֹק יְמָנִית

שֶׁבֶר תַּת רֹאשִׁי בְּעֶצֶם הַזְּרוֹעַ הַשְּׂמָאלִית

חֲתָךְ עָמֹק בְּבֶרֶךְ שְׂמֹאל – פֶּצַע פָּעוּר

הֶתְקֵפִים שֶׁל אִי שֶׁקֶט פְּסִיכוֹמוֹטוֹרִי

מְגִיבָה לִכְאֵב עָמֹק

בַּת עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע, לֹא נְשׂוּאָה, יְלִידַת הָאָרֶץ

אֵינָהּ פּוֹקַחַת עֵינַיִם

לֹא נִצְפָּה שֶׁבֶר בַּגֻּלְגֹּלֶת

דְּרוּשׁוֹת 4 מָנוֹת מִבַּנְק הַדָּם

סוּג דָּם A

דָּחוּף"

 

אִמָּא'לֶה

מִי הוֹדִיעַ לְאִמָּא וְאַבָּא

הַאִם הֵעִירוּ אוֹתָם בַּלַּיְלָה?

אוֹבְדִים וּתְמִימִים בְּמִסְדְּרוֹנוֹת הַמִּיּוּן

בִּתָּם חַסְרַת הַכָּרָה וּמֻנְשֶׁמֶת

צָרִיךְ לַחְתֹּם עַל הַסְכָּמָה לִבְדִיקָה פּוֹלְשָׁנִית

לְרִקְמַת הַמּוֹחַ

צָרִיךְ לַחְתֹּם עַל הַסְכָּמָה לִקְדִיחַת חֹרִים

בַּגֻּלְגֹּלֶת

אַבָּא חוֹתֵם

מְחַבֵּר אוֹתִיּוֹת בְּיָד רוֹעֶדֶת

אִמָּא שִׂרְטְטָה אֶת שְׁמָהּ

בַּעֲדִינוּת, לְאַט, בִּכְתִיבָה תַּמָּה

הוֹרַי, הָאַפּוֹטְרוֹפְּסִים שֶׁלִּי,

לֹא יוֹדְעִים אֶת נַפְשָׁם

אַבָּא עִם כַּרְטִיס הַבִּקּוּר הֶחָדָשׁ

"עוֹרֶכֶת דִּין"

בְּכִיס חֻלְצָתוֹ, קָרוֹב לַלֵּב,

אָבוּד בֵּין מִטּוֹת, צְעָקוֹת "רוֹפֵא"

וּבֶהָלוֹת חֲדַר מִיּוּן

 

 

5.

"לְמָחֳרַת קַבָּלָתָהּ הָעָבְרָה לְטִפּוּל נִמְרָץ נְשִׁימָתִי

עֲדַיִן בְּקוֹמָה

מֻנְשֶׁמֶת

מְגִיבָה לְגֵרוּיִים שֶׁל נְגִיעָה

שׁוֹמֶרֶת הֵיטֵב עַל לַחַץ דָּמָּהּ, הָאִישׁוֹנִים שָׁוִים מְגִיבִים לְאוֹר

דֹּפֶק סָדִיר לְלֹא אִוְשׁוֹת, רֵאוֹת נְקִיּוֹת, בֶּטֶן רַכָּה

חֲשָׁד לְאֵזוֹר אוֹסְקוּלָרִי פְרוֹנְטָלִי דּוּ צְדָדִי"

כָּתַב דּוֹקְטוֹר צִיק, הַמִּתְמַחֶה הַתּוֹרָן, רוֹפֵא אֵיבְרֵי הַגֻּלְגֹּלֶת,

בֵּין הַשִּׁיטִין מַאֲמִין בִּי וּבְאֶנֶרְגְּיַת הַחַיִּים הַזּוֹרֶמֶת בְּתוֹכִי

וְהִפְנָה אוֹתִי לִסְרִיקָה מְמֻחְשֶׁבֶת שֶׁל הַמּוֹחַ

"דָּחוּף"

בִּמְכוֹנַת הַסִּי. טִי. הָרִאשׁוֹנָה בָּאָרֶץ

נִבְדֶּקֶת מִסְפָּר שָׁלוֹשׁ

וְאִשַּׁרְתִּי לוֹ אֶת כָּל צִפִּיּוֹתָיו

 

שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב אָמֵן

 

גִּלְּחוּ אֶת שְׂעַר רֹאשִׁי

אֲנִי קֵרַחַת

מוּכָנָה לְנִתּוּחַ גּוֹרָלִי

כְּפֶסַע בֵּינִי לְחֹשֶׁךְ תְּהוֹמוֹת

בֵּינִי לְבֵין חַיִּים אֲחֵרִים שֶׁל פְּגוּעַת רֹאשׁ

מְשֻׁגַּעַת לְעוֹלָמִים

אוֹ לְמָוֶת

 

 

6.

18.6

"בֻּצְּעָה קְדִיחַת חֹרִים Burr Holes בְּעֶצֶם הַגֻּלְגֹּלֶת

בְּהַרְדָּמָה מְלֵאָה

פְרוֹנְטָלִי שְׂמָאלִי וִימָנִי וְטֶמְפּוֹרָלִי שְׂמָאלִי וִימָנִי

נִצְפְּתָה כַּמְּצֻפֶּה בַּצֶּקֶת בְּרִקְמַת הַמּוֹחַ

חֲשִׂיפַת הַדּוּרָה

חִתּוּךְ הַדּוּרָה

הַדּוּרָה כְּחַלְחַלָּה

דֶּרֶךְ חֹרֵי הַקִּדּוּחַ

לְאַחַר פְּתִיחַת הַדּוּרָה

פָּרַץ בְּלַחַץ מֻגְבָּר וּבְכַמּוּת מְרֻבָּה

נוֹזֵל מוֹחִי צָלוּל

בִּשְׁטִיפַת הַחֹרִים נִרְאָה מַעֲבַר נוֹזֵל הַשְּׁטִיפָה

מִיָּמִין לִשְׂמֹאל

בֵּין פְרוֹנְטָלִי לַטֶּמְפּוֹרָלִי

אֵין עֵדוּת לְדֶמֶם".

 

שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב אָמֵן

 

עָשׂוּ לִי שְׁטִיפַת מוֹחַ

נָקְבוּ שְׁנֵי חֹרִים בְּגֻלְגָּלְתִּי

הִשְׁאִירוּ חוֹתָּם בְּמִצְחִי

סִימַן לֵדָה

כְּמוֹ מַתָּנָה אֲנִי מַעֲנִיקָה לַאֲהוּבַי

אֶת הַזְּכוּת לָגַעַת בַּדּוּרָה

שֶׁתִּרְעַד יָדָם

כְּאִלּוּ נָגְעוּ

בְּמוֹחַ כָּמוּס וְסוֹדִי

 

 

7.

עֲשָׂרָה יָמִים וְלֵילוֹת

אַיֶּכִּי

וְהַנְּשָׁמָה

אַיֶּהָ

הַאִם עָלְתָה בְּמִנְהָרָה מוּאָרָה

הַבָּא לְקַבְּלָהּ אִישׁ שֶׁל אוֹר

כֻּלּוֹ אַהֲבָה

הַאִם הָיִיתִי מְאֻשֶּׁרֶת בִּסְפִירוֹת סוֹדִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת אוֹ

מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ

"אֲדֹנָי אֲדֹנָי

שְׁמַע קוֹלִי"

 

 

8.

"לְהוֹדִיעַ כְּשֶׁוַּרְדָּה מִתְעוֹרֶרֶת"

לַאֲהוּבָה מִשִּׁכּוּן בָּבְלִי שֶׁבֵּיתֵנוּ מוּל הַפַּארְק

— כָּךְ בַּפֶּתֶק בַּתִּיק הָרְפוּאִי

בִּכְתַב יָדָהּ הָרָהוּט —

זֹאת הִיא שֶׁנָּגְעָה בְּנַפְשִׁי דֶּרֶךְ כָּל שִׁכְבוֹת הַזְּמַן

שֶׁבָּאתִי אֵלֶיהָ מֵהַקֹּר שֶׁל הַר הַצּוֹפִים

מִן הַגַּעְגּוּעַ וְהַחֶסֶר

אֶל הַשְּׁקִיעוֹת הָאֲדֻמּוֹת בְּיַם תֵּל אָבִיב

וְהָיְתָה לִי פַּת שֶׁל לֶחֶם

יַיִן אָדֹם

בַּיִת מוּל הַפַּארְק

וּתְכֵלֶת הַשָּׁמַיִם חָשַׁבְתִּי לָנֶצַח

זֹאת הִיא שֶׁבְּעֵרֶב הַתְּאוּנָה נִפְגַּשְׁנוּ בַּקָּפֶה

בָּרְחוֹב הַיּוֹרֵד אֶל הַיָּם

כְּדֵי לְהָקֵל עַל שִׁבְרִי בְּשֶׁל אַהֲבָתָהּ שֶׁבָּאָה אֶל סוֹפָהּ

זֹאת הִיא שֶׁנָּהֲגָה בַּמִּינִי מַיְנוֹר הַחוּמָה הַחֲדָשָׁה

בַּדֶּרֶךְ אֶל בֵּיתֵנוּ מוּל הַפַּארְק

וְאַמְבּוּלַנְס פִּנָּה אֶת שְׁתֵּינוּ חַסְרוֹת הַכָּרָה

רֹאשִׁי עַל יְרֵכָהּ

יְמִינָהּ תְּחַבְּקֵנִי

וַאֲנִי יְשֵׁנָה

 

וְהוּצְפָה חֲרָדָה וְאַשְׁמָה —

נֶחְבְּלָה בְּעַצְמָהּ וְהַמִּינִי מַיְנוֹר הַחֲדָשָׁה הַחוּמָה טוֹטָאל לוֹס

כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה בַּמִּיּוּן אַחֲרֵי שָׁעָה

רוֹפֵא אָמַר לָהּ

"וַרְדָּה תִּשָּׁאֵר צֶמַח"

זֹאת הִיא שֶׁבִּקְּשָׁה בְּכָל זֹאת:

"לְהוֹדִיעַ כְּשֶׁוַּרְדָּה מִתְעוֹרֶרֶת"

וְעוֹטֶפֶת אוֹתִי מֵאָז וְעַד הַיּוֹם כְּמוֹ אֵם וְאָחוֹת

 

שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוֹב אָמֵן

 

 

9.

עֵינַיִם עֲצוּמוֹת

גֶּבֶס

מִלְּמַטָּה עַד לְמַעְלָה

עָבֶה וְלָבָן

קָרַחַת, זוֹנְדָּה וְצִנּוֹרוֹת צִנּוֹרוֹת

עֲשָׂרָה יָמִים וְלֵילוֹת

וְהִנֵּה אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת לְאַט

לְאִטִּי

"אַמְנֶזְיָה לִטְוָח קָצָר טְוָח אָרֹךְ" הֵם אָמְרוּ

אֲנִי טַבּוּלָה רָסָה

לֹא מִתְגַּעְגַּעַת לְדָבָר

לֹא לָאֶתְמוֹל שֶׁחָלַף

לֹא לַמָּחָר שֶׁיַּגִּיעַ

הַהוֹוֶה פֹּה

לֹא מִשְׁתַּנֶּה

לֹא מִתְקַדֵּם

לֹא נָסוֹג

לֹא שֶׁלִּי

 

 

10.

"אֵינָהּ מִתְמַצֵּאת בַּמָּקוֹם, בַּזְּמַן,

עֲדַיִן מְבֻלְבֶּלֶת, מַצָּב כְּלָלִי טוֹב, אִי שֶׁקֶט מוֹטוֹרִי,

יוֹדַעַת אֶת שְׁמָהּ וּכְתָבְתָּהּ"

בָּבְלִי מוּל הַפַּארְק

דַּע מֵאַיִן בָּאתָ

 

 

עטיפה: תמי בצלאלי

 

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לרן יגיל